"מר שמגר?", נפניתי אליו, בזהירות, מתוך חשש שאפשר וטעיתי בזיהוי. הוא היה גבוה להפתיע, צנום מאד, אבל עמידתו זקופה. שיערו כסוף ומקליש וכפות ידיו אחזו בעגלת המזוודות. "כן", הוא השיב. "שמי שי, ואני נציג 'שירות שלום', המיועד לנוסעים חשובים. אשמח ללוות אותך לדלפק הבידוק שלנו ולחסוך לך את התור". הוא נתן בי מבט קצר, הייתי אז בן 22, ואמר בשלווה, "אנחנו מרגישים פה מאד בנוח", והתכוון אליו ולרעייתו...