מצב אבסורדי הוא, שראש העיר מתפקד מבחינות מסוימות יותר כמו פקיד שכפוף לשר הפנים, מאשר כנבחר ציבור המקבל את כוחו מהעם. זה קורה למרות שראש העיר נבחר ישירות על ידי ציבור הבוחרים המקומי, ואילו השר ממונה על ידי ראש הממשלה ובאישור הכנסת...
אחת הבלופים המוצלחים ביותר שהצליח השלטון המרכזי להשתיל במוחנו הוא, שהשחיתות בשלטון המקומי גדולה עשרות מונים מזו של השלטון המרכזי, האחראי והנקי יחסית. כך למשל זכור הקמפיין המוצלח והמושכל שניהל המפכ"ל לשעבר דודי כהן על השחיתות ברשויות המקומיות, בניסיונות המוצלח למנוע את הקמתן של משטרות עירוניות בישראל...
[להורדת המאמר: שדמי ויחזקאלי – שיטור עירוני בישראל – היסטוריה מודלים דילמות] [לקובץ המאמרים על משטרות עירוניות בישראל, לחצו כאן] מאמר זה עוסק בהתהוות השיטור העירוני בישראל בדרך של התארגנות עצמית, ללא הכוונה מלמעלה ועל אפו וחמתו של השלטון המרכזי. המאמר ראה אור בספר: עיר ומדינה בישראל, שלטון מקומי לקראת העשור השביעי, בעריכת אברהם בריכטה, ערן…
המאמר סוקר את המאבק המתעורר של חלק מראשי הרשויות המקומיות להקמת משטרות עירוניות, על רקע מכלול יחסי השלטון המקומי עם השלטון המרכזי בישראל. בין היתר הוא משווה גם את מסקנות הוועדות הרלוונטיות שהוקמו בנושא - ועדת בכר (ועדה משטרתית) וועדת צדוק, שהוקמה על-ידי המשרד לביטחון הפנים. מסקנת המאמר היא, כי הדגם הישראלי המוצע של משטרה עירונית אינו המודל האמריקני, אלא נטילת אחריות וקבלת סמכות על מערך הסיור (הפטרול) המשטרתי במדים, עם המשמר האזרחי המשלים אותו, ושילובם של אלה עם המערכים הרלוונטיים בעירייה ובקהילה. הצעה זו קרובה למדי לאינטרס המשטרתי של שיתוף ראשי הערים באחריות ובסמכות על תחנות המשטרה, כפי שהוא בא לידי ביטוי במודל השיטור המשולב. מאבק זה הוכרע, למעשה, וקצבו תלוי בהבשלת התהליכים הרלוונטיים בשלטון המקומי.
