פנחס יחזקאלי: המחאה טעתה כשאמצה 'דיכאון קולקטיבי' ככלי מחאה!

השלטת 'דיכאון קולקטיבי' היא כלי פוליטי בולשביקי מוכר, שאומץ בשגגה ע"י המחאה, ונאכף בדקדקנות בערוצי הליבה. זו כמובן הסיבה לכך שהימין מכנה אותם 'ערוצי תבהלה'. אלא שהכלי הזה אפקטיבי מאוד עבור שלטון טוטליטארי מכהן, אבל לא עבור תנועת מחאה, שעלולה לגלות מאוחר מידי שזוהי חרב פיפיות עבורה.

אבי הראל: על חיוב השכרות בפורים

השוני בין פורים לשאר החגים נעוץ במושג השמחה. על פי המקורות היהודיים, שמחה איננה רגש או מצב רוח. כאשר אנו מדברים על שלושת הרגלים אנו מדברים על שמחה של מצב קיומי, המבטאת מודעות שכזו. הכוונה בכך שהחגים הללו טומנים בחובם פרשנות שיש לקיום האנושי תכלית, כלכלית ורוחנית כאחד,של הגשמה אישית, מחייבות למטרות נעלות ולמוסר ראוי. זו משמעותה העמוקה של השמחה בחגים אלו...