פרשת כי תשא עוסקת, בין שאר נושאיה, בשמן המשחה בו נמשך המשכן כליו אהרון הכוהן ובניו. שמן ייחודי זה נוצר משילובם של ארבע רכיבים – מר-דרור, קנמן-בשם, קנה-בשם וקידה. זיהויים של רכיבים אלה נתון במחלוקת בין החוקרים השונים.

בפרשת תצווה מובא קידושם של הכוהנים בין השאר על ידי משיחתם בשמן המשחה. משיחה זו הפכה אותם למקודשים ואפשרה להם להתחיל לעסוק בריטואלים הפולחניים במשכן. היו חוקרים שטענו כי עניין משיחת הכוהנים הינו עניין מאוחר והוא חידוש של תקופת הבית השני. טענה זו ככול הנראה אין לה על מה לסמוך כפי שהוכיח יחזקאל קויפמן...

פרשת שופטים מתייחסת לחוקי המלחמה וקובעת כי ניתן לשחרר חלק מהמגויסים בגלל סיבות שונות. ברם סיבות אלה כדוגמת נשיאת אישה, בניית בית ועוד, קיימים רק בזמן של מלחמת הרשות. לעומת זאת במלחמת מצווה, על כולם לשאת בנטל כולל חתן מחדרו וכלה מחופתה...

לאחר שהפרשה דנה באופן ההקרבה של קורבנות שונים מההיבט הכוהני, עובר המספר המקראי לדון בשמן המשחה, שבו נמשחו הכוהנים לעבודתם, כמו גם כלי המשכן. הפועל משח מופיע בצמידות לפועל קדש, והדבר אומר במפורש כי משיחה בשמן המשחה אינה אקט סמלי גרידא, אלא היא מחוללת שינוי מהותי במעמדם של האנשים או החפצים שנמשחו בה...