בפרשת קדושים מוזכר האיסור של שבועת שקר. בהיבט הקבלי יש לדבר שני נדבכים הקשורים זה בזה. ראשית לשון הקודש נתפסת בזוהר וגם אצל ג'יקטיליה כלשון בה כתובה התורה שבכתב, והמכילה בשל כך את שמותיו של האל. בנוסף על כך, הן הזוהר והן ג'יקטיליה בספרו שערי אורה, קושרים בין שבועת האדם לעולם הספירות האלוהי.
העובדה שפוליטיקאים משקרים אינה חדשה, היא משחר תולדות הפוליטיקה. הופעתן של הרשתות החברתיות אפשרה להפיץ קונסיפירציות בהיקף רחב בהרבה מכפי שהיה בעבר. כתוצאה מכך, התפתחו בתקשורת גופים לבדיקת עובדות (fact checking), שהפופולריות שלהם עולה. התהליך הטבעי הזה אמור לבטא מחזוריות טבעית של בעיה, ומענה לבעיה. אבל האם כך הדבר?
לפניכם מכתב שכתב לי קצין בכיר מאוד לפני מספר שבועות, על התרבות האירגונית הקלוקלת של צה״ל. השם והדרגה של הקצין שמורים אצלי...
למרות שנדמה לנו ששקרנים עושים זאת באופן טבעי, ההיפך הוא הנכון, שקר דורש מאמצים רבים משום שהאדם שמשקר, נאבק בו זמנית עם הצורך להמציא את השקר ולהסתיר אותו. לכן, כאשר אנשים משקרים, הם נוטים יותר להסס בדיבור, לגעת בפנים (הסתרה), להפגין הבעות פנים שליליות, להזיז רגליים, להתבלבל במילים, להעלות באופן פתאומי את הקול ולהישיר מבט.
המושג עובדות אלטרנטיביות (Alternative facts) משמעו, שקר מכוון ומוחצן בתקשורת, כאשר כולם יודעים שאתה משקר. זאת בשונה מדיס-אינפורמציה שהיא שקר המכוון להונות ולהטעות את השומע: "בניגוד לכם העיתונאים שמשקרים בהחבא, שאומרים דבר אחד ועושים אחר, אנחנו משקרים בפנים באופן כזה, שכולם יודעים שאנו משקרים...".
רעיון שתי המדינות, מבחינה צבאית, ביטחונית - וגם מבחינות אחרות - הוא פוטנציאל אסון למדינת ישראל! המציאות השתנתה והוא מיצה את עצמו. השיטה שעובדת היום בלבנון ועובדת בעזה - לפיה מחד גיסא, האויב צובר רקטות במסה, שיכולות לפגוע בעורף הישראלי; ומאידך גיסא, הוא משקיע כוחות קרקע בהגנה, מה שמונע מאיתנו להיכנס מבלי לשלם מחיר - השיטה הזו תועתק גם ליהודה ושומרון. במציאות ימינו, פירוז הוא אשלייה. גם השליטה על כביש 90 והבקעה אינו אפשרי ללא שליטה על הרכס המרכזי של יהודה ושומרון!
במקרא יש התייחסות חדה וברורה ביחס לדיבור של אמת מול דיבור של שקר (מדבר שקר תרחק); לכאורה הנחייה ברורה, שיש לאמצה בכל דבר ועניין. אולם אם אנו מעיינים במספר מקומות נוספים במקרא, אנו למדים שמדובר בהנחיה שלא מיושמת תמיד הלכה למעשה. בעוד שהמקורות חד משמעיים ביחס לאמירת אמת במשפט, הם גמישים יותר בסוגיה זו בקשר שבין אדם לחברו...