בפרשת תזריע מוזכרת מצוות ברית המילה בדרך אגבית. הפירוט המשמעותי אודות ברית המילה מופיע דווקא בספר בראשית. למרות שבימי קדם ברית המילה לא הייתה ייחודית לבני ישראל, הרי שמזמן הבית הראשון, היא הפכה לסמן ישראלי ייחודי, היות שרוב העמים סביב חדלו לבצע את מצוות המילה...
פרשות תזריע ומצורע הן פרשות-מצורפות בשנים שאינן מעוברות, ונפרדות רק בשנים מעוברות. שני נושאים נדונים בהם: מחלות ומגפות; וברית מילה דוחה שבת... אביא כאן את הרהוריי על שתיהן יחד.
למרות שברית המילה הינה חלק מהברית עם האל, הרי היא לא הייתה ייחודית לבני ישראל, ועמים נוספים נהגו לעשותה. התפנית החלה בימי בית שני, היות ועמי הניכר פסקו לבצעה, וכך היא נשארה כסמן מובהק לעם ישראל.
יש שרצו לקשור את הניסים שבוצעו על ידי אלישע לישו הנוצרי, ויש חוקרים אף שראו בו דמות ארכיטיפית (אב טיפוס) לישו. כך או אחרת, אלישע מתואר כאיש תקיף, שלא נרתע משום שליחות אלוהית, גם עם בצדה יש פורעניות או ייסורי נפש אישיים...
מעמדו המשפטי והחברתי של המצורע, כפי שהוא מוצג בפרשות תזריע מצורע, הינו מעמד נחות וירוד, מכל הבחינות. הקשר המקראי של המצורע למוות מצד אחד, ולשדה או המדבר מצד שני מקבל חיזוק, על רקע הספרות של המזרח הקדום. בספרות זו המצורע נודד ממקום למקום מחוץ לחברה האנושית, יחד עם אנשים במעמדו הנחות, מצורעים פושעים ורוחות של מתים...
התשובה לשאלה, במה חטאה היולדת היא שהיולדת לא חטאה כלל, אלא שלידה יוצרת טומאה. לכן, מוטלים על היולדת איסורים וחובות הנוגעים לאותה טומאה. המערכת המסועפת של דיני טהרה וטומאה הקיימת במקרא, משקפת את העובדה שהמקרא מייחס לטומאה לא כעיקרון יורידי או כמנהג עתיק וחסר פשר, אלא כתופעה ממשית הקיימת במציאות...
הכוהנים אינם רק טכנאים של קורבנות ואבחון נגעים, אלא גם "רואים", אם האיש שמביא קרבן אכן עושה זאת בכוונה פנימית עמוקה; ולהבדיל, גם "רואים" אם האיש הנגוע בעורו, נגוע בפצע רגיל, או שיש לו בעיה עמוקה אותה יכול הכוהן "לראות".בראייה כזו המצורע נמצא בצרה, ובידוד הוא הדרך לצאת מהצרה (הדרך להתחלת התיקון)...
