הפנמתה של הבנת מצב החירום - ככזה שאיש בעבר לא פגש כמותו - מובילה להכרה, שתחקיר על התנהלות הכוחות באירוע אינו יכול להתנהל במתודה הנדסית לינארית המתאימה לחקירת תאונות מטוסים או תאונת רכבות. עליו לפרוץ מחוץ לכל מה שמקובל וידוע, כאמת מידה ללמידה ולשיפוט. למה? כי דווקא התלות המקצועית של מערכות ממוסדות בנהלים ותרגולות מוכנים מראש, היא זו שמחוללת את פערי המענה לאירוע שבטבעו הוא ראשוני וחסר תקדים.
מה שעושה את ההבדל הוא תרבות הלמידה של הארגון, המושתתת בראש ובראשונה על תרבות התחקיר ויצירת הידע שלו...
ליכולת לתחקר נכון יש קשר ישיר לתרבות הלמידה של הארגון. ליכולתם של מנהלים להכיל את שגיאות עובדיהם; ולחנוך אותם באופן כזה שכל שגיאה - וכל הצלחה - תהפוכנה לידע ולניסיון ארגוניים ואישיים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תחקיר, חקירה וסובלנות לטעות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
היעדר תחקיר אמיתי - וסובלות לטעות - וההתמקדות בחקירה, היא אחת הסיבות העיקריות לכך, שבדיוק כמו שנדמה לקהל שיושב בבית, ביצועי הצבא ב- 25 שנה האחרונות מתדרדרים!
פעמים רבות מידי מתגלות סיסמאות שגורות, כמו: 'תרבות התחקיר', 'למידה מטעויות', 'נאמנות לאמת' וכדומה, כסיסמאות נבובות, גם ביחידות שמצטיירות כקודש הקודשים…
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Crossroads Foundation Photos לאתר flickr] [לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות, לחצו כאן] המאמר שלפניכם נכתב על ידי סגן אלוף ליאור רוגב, במסגרת עבודתנו המשותפת במכללה לביטחון לאומי של צהל. הוא עוסק בשתי טכניקות של ייצור ידע, למטרות ולהקשרים שונים: מבוא בשנים האחרונות מתרבים הארגונים שמשלבים…