שכיחות התלייה כשיטת התאבדות והוצאה להורג, היא תוצאה של המעשיות, השימוש ההיסטורי וההשפעה הפסיכולוגית שלה. הנגישות, האפקטיביות והנוכחות המושרשת של שיטה זו, בהקשרים משפטיים ותרבותיים, תורמות לשימוש המתמשך בה, בחברות שונות ובתקופות שונות לאורך ההיסטוריה.
שכיחותה של תלייה - כשיטת התאבדות והוצאה להורג כאחת - היא תוצאה של המעשיות, השימוש ההיסטורי וההשפעה הפסיכולוגית שלה. הנגישות, האפקטיביות והנוכחות המושרשת שלה בהקשרים משפטיים ותרבותיים, תורמים לשימוש המתמשך בה, על פני חברות שונות ותקופות היסטוריות... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שיטת התלייה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
באוגוסט 1934, ישב אַחְמַד חַמַד מַחְמוּד (1902 – 1934), שהיה ידוע בכינויו, 'אבו ג'ילדה', בכלא הבריטי, והמתין להוצאתו להורג בתלייה. האסירים הערבים התייחסו אליו כאל מלך, בהיותו האסיר הערבי הבכיר והנודע ביותר. אבל אז הגיע רגע המשאלה האחרונה לפני התלייה... שר האוצר לשעבר מחבר את אבו ג'ילדה למשה דיין.
על פי החוק המקראי, לאחר הוצאתו להורג של נדון למוות, יש לתלות את גופתו ולהסירה לעת ערב. זאת כדי לא לבזות את האל שהאדם נברא בצלמו, או לא לבזות את נשמת האדם שהיא צלם אלוהים באדם. לעומת זאת, באומות המזרח הקדום נהגו שלא להתיר לקבור את אלה שהשלטון המרכזי הוציאם להורג. לפי תבליט לכיש, אין המדובר במקרא בתלייה בחבל, אלא הצגת הגופה על ידי שיפודה לברזל חד, או דבר הדומה לכך...
להוצאה הורג בתלייה יש היסטוריה ארוכה, המשתרעת על פני תרבויות שונות ושנים רבות ושלובה לעתים קרובות בנושאים של צדק, הרתעה, ובאופן אפל יותר, אבל לגיטימי: של נקמה. בחברות רבות, לולאת חבל התלייה מסמלת את הנקמה האולטימטיבית של גביית מחיר קטלני על עוולות שבוצעו.
