[בתמונה: מקימים אנדרטה… התמונה היא נחלת הכלל] אל"ם במילואים גדעון גידי טרן (ראו תמונה משמאל), מבכירי המדריכים במכללה לביטחון של צה"ל לשעבר ואיש חינוך ותיק. בעל סוכנות היעוץ ליבה – עיצוב וליווי תהליכים פדגוגיים וארגוניים. זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על אירועי תל חי ומיתוס טרומפלדור. למאמרים האחרים לחצו: גרשון הכהן: הדילמה של חלוצי תל חי…
לאחר מאה שנים, המחלוקת שהתקיימה אז בין שתי הגישות - של בן גוריון וכצנלסון מול ז'בוטינסקי - ממשיכה לעמוד במרכזה של ההוויה הישראלית. אלא שהנהגת השמאל הציוני, בהתייחסותה לארץ ישראל, הלכה והתרחקה מדרכם וחזונם של כצנלסון וחלוצי תל חי. כאן מונחת נקודת הפתיחה לבירור דרכה הציונית של מדינת ישראל, למול אתגרי השעה.
בשעה שיהודי בגולת קישינייב עמד מול סכנת פוגרום, עמדה בפניו הברירה לקחת מזוודה ומעט כסף ולמלט נפשו למקום אחר. שם לא הייתה ליהודי מולדת. האם אפשר להתקיים בהיגיון כזה גם במקום שהוא מולדת? בהיבט הפרגמטי: ברגע שמסתמן לאויבינו כי אחיזתינו במרחב אכן כפופה לחשבונות התועלת, דרכם מוארת בתקוה גדולה.
