קטטות בין חמולות היו ותהיינה תמיד חלק מהתרבות הערבית; אבל כיום באדיבות צה"ל, כשהשטח רווי בנשק אוטומטי; ברימונים; ואפילו בטילי לאו, וכשחלק מהחבר'ה לובשים אפודים קרמיים, קטטה בין שתי חמולות היא סיפור מלחמה.

במחנה זה - שבו התמונה צולמה לפני מספר ימים, בשעה 9:00 בבוקר - לא נראה איש במקומות העבודה, מחנה הפרוץ מכל עבר, עם ערימות של אשפה בכל פינה ודמות אדם לא נראתה, בשעה 9:00 בבוקר כשכל עם ישראל נמצא כבר בעבודה, במחנה זה כולם עדיין בשינה עמוקה....

שאלה: אם חולדאי מתכוון לפתוח את אולמות התיאטרון בניגוד לעמדתו של היועץ המשפט לממשלה, מהי משמעות הפעולה הזו העומדת בניגוד לדעת היועמ"ש? תשובה: מתוך שלא לשמה בא לשמה. כלומר, חולדאי תומך בעמדה כי תפקיד היועץ המשפטי לממשלה רק לייעץ אבל חוות דעתו אינה מחייבת...

לפניכם מכתב שכתב לי קצין בכיר מאוד לפני מספר שבועות, על התרבות האירגונית הקלוקלת של צה״ל. השם והדרגה של הקצין שמורים אצלי...

מטרת הקורס, להבין את יחסי הגומלין בין המשטרה לאזרחים שאמורים להיות בעליה; ושאותה היא אמורה לשרת, דרך חמש השפעות שונות: (1) התיאורה (משטרה בחברה דמוקרטית) מול המעשה; (2) אי הוודאות; (3) המבנה והתרבות; (4) החוק ומערכת האכיפה; (5) הפיקוח על המשטרה, להלכה ולמעשה...

הדברים הטובים ביותר קורים לעתים מהסיבות הלא נכונות... האם תשתנה התרבות הארגונית דווקא על ידי הטכנולוגיה? יש לכך סיכוי גדול...

[בתמונה: השליטה בכסף כמקור עוצמה… תמונה חופשית שהועלתה על ידי – 401(K) 2012 – לאתר flickr] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] כמו תמיד, כשהתקשורת מלאה במילים גדולות על הדמוקרטיה והצורך להצילה, מסתתרת אמת אחרת מאחורי הססמאות. יתרונה של תורת המערכות המורכבות היא, שניתוח מערכתי של הגורמים הפועלים ב"מלחמה על התרבות" (חחח…)…

דומה שבעת כתיבת שורות אלה עברו הפגנות אנשי העדה האתיופית את נקודת השיא של ההצלחה, וניתן כבר להתפנות להפקת לקחים ראשונית. הייתי מצביע שני לקחים עיקריים על שאם המשטרה הייתה משכילה להפנים אותם עוד ב- 1990, כל השיטור בישראל נראה אחרת: הלקח הראשון הוא: טוב להיות "שמשון הנעבך" שחוטף מהמפגינים. דווקא ההתאפקות המשטרתית מול השתוללות חלק מההמון שיקמה במהירות את תדמיתה ויצרה לה תמיכה עממית. הלקח השני הוא שטעות שעושה מפקד "קטן" אחד בשטח, עלולה בערבו של יום ליפול על כתפי ראש הממשלה ולחולל שערורייה לאומית...

אנו מכירים היטב את הופעותיו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, בתקשורת. הוא פונה, לא פעם, ישירות לאזרחי ישראל מעל ראשי מנהיגיה. לכן, למרות היותו יריב מר, הוא מקבל בולטות רבה בתקשורת וברשתות החברתיות ואף זוכה להערכה לא מעטה. על רקע זה נשאלת השאלה, מדוע מנהיגים ישראליים מתעלמים מהאוכלוסייה הערבית...