[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] עד כמה התרבות הארגונית המשטרתית דומיננטית? כד כמה אזרחים נבדלים משוטרים בדעותיהם, כשזה נוגע להתנהגות אנשי משטרה? אין כמו רשת חברתית כמו הפייסבוק על מנת לעמוד על ההבדלים הללו. לצורך הבדיקה. לאחרונה העליתי סרט אחד (מיני רבים) של התנהגות שנויה במחלוקת של שוטרים: הסרט מתאר…

מאז 1997, במשך 17 השנים האחרונות, לא אותגרה התרבות הארגונית, וברור כי לפחות חלק מהמפקדים לא הבין את משמעותה ואת השלכותיה על משטרת ישראל, אופן תפקודה ועתידה כמשטרה לאומית. את המחיר כולנו משלמים במצב העגום אליו הגיעה המשטרה. האם הגיע זמן שינוי?

רפורמה מהותית חייבת לטפל טיפול שורש בשני הגורמים העיקריים המשפיעים על מצבה הנוכחי של המשטרה היום, ושגורמו לסטגנציה שבה היא מצויה המשטרה כבר 20 שנה: הביורוקרטיה והמנגנון המשטרתי מחד גיסא, והתרבות הארגונית של המשטרה מאידך גיסא. על שניהם הרחבתי לא מעט בעבר...

הסדקים בקוד הנאמנות המשטרתי הופיעו גם לפני 'הצינור' של גיא לרר... אחת מסדרות הכתבות הטובות והאמינות שהכרתי על התרבות הארגונית המשטרתית, בהיבטים הישראליים, האותנטיים שלה -שכל אלה מאתנו, שהנם או שהיו אנשי משטרה מכירים היטב - היא סדרת כתבות במאקו שעלתה באפריל 2015, שכתב בלש לשעבר במשטרת באר שבע, שהפך לעיתונאי, בשם שי לוי...

ב- 7.5.2015 השתלח השדרן, גבי גזית, במפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, ברדיו ללא הפסקה 103FM, בצורה בוטה וחסרת תקדים. זה רק ה"דובדבן" במסע של השמצות אישיות שמקורו בארגון ובפורשיו, ושיצאו לציבור הרחב. אינני זוכר מקרה דומה של קברניט משטרתי מושמץ כך בתקשורת. מה הסיבה לכך? דנינו הגיע לתפקידו אחרי שמילא בהצלחה תפקיד לא קל כמפקד המחוז הדרומי, עם…

דומה שבעת כתיבת שורות אלה עברו הפגנות אנשי העדה האתיופית את נקודת השיא של ההצלחה, וניתן כבר להתפנות להפקת לקחים ראשונית. הייתי מצביע שני לקחים עיקריים על שאם המשטרה הייתה משכילה להפנים אותם עוד ב- 1990, כל השיטור בישראל נראה אחרת: הלקח הראשון הוא: טוב להיות "שמשון הנעבך" שחוטף מהמפגינים. דווקא ההתאפקות המשטרתית מול השתוללות חלק מההמון שיקמה במהירות את תדמיתה ויצרה לה תמיכה עממית. הלקח השני הוא שטעות שעושה מפקד "קטן" אחד בשטח, עלולה בערבו של יום ליפול על כתפי ראש הממשלה ולחולל שערורייה לאומית...

שינוי ארגוני מתחת לרדאר (Organizational change under the radar) הוא תהליך של רישות (נטוורקינג) ארגוני. קרי, שינוי, המבוצע בשקט ובאטיות בקשרי הגומלין של הארגון, ללא הצהרות על כוונות שינוי. זאת, במטרה לנטרל התנגדות לשינוי מצד בעלי עוצמה ארגונית, שיזהו סכנה למעמדם...

כשארגון מאבד קשר עם המציאות נפתח מה שמכונה "פער רלוונטיות": הבנת המציאות של אנשי הארגון נפגמת, והתרבות הארגונית שלו אינה רלוונטית למציאות העכשווית. ואז, כשהתרבות נפגשת עם המציאות עפים ניצוצות, והנפגעים - משני הצדדים - אינם תמיד אלה שמגיע להם...