רקפת ששון: ניהול מחלקות וממשקים בארגון

במאמרי הקודם כתבתי על כך, שמנהלים טובים מעצבים את ארגונם, יותר דרך ניהול קשרי הגומלין שבין העובדים והמחלקות; ופחות דרך ניהול האנשים עצמם. המאמר הזה מתמקד ב'אינסטלציה' של המחלקות, או של הממשקים בארגון...

יחזקאלי ואונגר-משיח: האם עובדים מנותקים הם עובדים פחות טובים?

'עובדים מנותקים' כעובדים, שאינם מחוברים אפילו בקשר איכותי אחד עם העובדים / המנהלים האחרים בארגון. עובד מנותק הוא פרודוקטיבי פחות מעובדים מחוברים, אבל מחוברות של עובדים היא בראש ובראשונה בעיה ניהולית. לא של העובדים!

שרית אונגר-משיח: אסטרטגיה של קליקות בכיתת לימוד

נדמה לנו שהפוליטיקה הארגונית היא נחלתם של ארגונים בוגרים, אולם אותם תהליכים שאנחנו מזהים בהם, ניתנים לאיתור גם בכיתת לימוד בבית הספר. קליקה (Clique) היא הביטוי הרשתי של הפוליטיקה הארגונית: התארגנויות מקומיות שמטרתן לאחד עוצמה כנגד יריבים. משמע, מה שמנחה את התנהגותן של הקליקות הוא מאבק העוצמה בארגון. המקרה הלימודי שלפנינו מתאר התנהגות אסטרטגית של קליקות בכיתת לימוד, לאור שינוי מאזן העוצמה בה.

יחזקאלי ואונגר משיח: מלכת הכיתה ותרומתה ללמידה

כולנו זוכרים, מן הסתם, את מלכת (או מלך) הכיתה, אבל רק בודדים מכירים את הקשר שבינה לבין איכות הלמידה. ניתן למצוא כיתות, בתחילת תהליך התארגנותן, שמאבקי העוצמה - הניטשים בין קליקות - מקשים מאוד על יכולת המורה להשיג בהן אווירה לימודית. מרגע שנוצרה 'מלכה', היא מייצבת 'סדר' חברתי, שמרגיע את מאבקי העוצמה. ה'סדר' הזה חיוני ללמידה. על כן, בעצם קיומה מאפשרת ה'מלכה' למידה טובה יותר לכיתתה!

האם אלן טיורינג היה שורד אבחון רשתי?

כיצד היה משתקף אלן טיורינג - הגאון שפיצח את חידת האניגמה במלחמת העולם השניה (עליו נעשה הסרט 'משחקי החיקוי') בניתוח רשתי (ניתוח רשתות ארגוניות - ONA)? ובכן, הוא דווקא היה יוצא מזה בסדר גמור, אבל, אין באבחון ובניתוח רשתי טוב ו/או רע מוחלטים. הכל בהקשר! פענוח הרשת איננו מקנה גם את הפרשנות ויש לתרגם את הרשת למציאות הארגונית, בכל מקרה ומקרה.

יחזקאלי ואונגר-משיח: ניהול דואלי – יש דבר כזה…

המאמר מתאר מודל של ניהול ישיר ודואלי של מחלקה בארגון, על ידי ראש המחלקה והמנכ"ל גם יחד. שני מנהלים מתואמים ופועלים בהרמוניה ובפתיחות ניהולית. שניהם מצויים בקרבת הפעילות בשטח, אך רואים אותה ואת העובדים מזווית ראיה ומיכולת פעולה שונה. באופן כזה הם משיגים היזון חוזר שהופך אותם גמישים יותר לשינויים מבחוץ; הם מגדילים את מגוון יכולות הפעולה שלהם ומפיקים יותר מאנשי השטח...

חולי רז: עם עובדות לא מתווכחים – החשיבות של מדידת הישגים בהתערבות ארגונית

התערבות ארגונית היא קצת כמו לשפץ בית. זו לא תקופה נעימה או קלה, תקופה של שינוי, לפעמים זה מפחיד ויש רגעים של תקווה ויאוש. להבדיל מבית שבסוף התהליך ניתן לראות בקלות את ההבדל שעשה האדריכל, תוצרי ההתערבות/ הייעוץ הארגוני הם לא בהכרח ויזואליים...

Sarit Unger-Massiah: Power and Gender

[This is a free picture, uploaded to flickr by Rexness]   Eng. Sarit Unger-Massiah is a partner in "knowledge production". *  *  * One of the great advantages of Organizational Network Analysis (ONA) is the ability to detect repetitive patterns within organizations. If we found such a pattern, we can assume that it will also be found in other similar organizations. This advantage…

פנחס יחזקאלי: מי צריך 'הערכה תקופתית'?

ההערכה התקופתית היא כלי ההערכה הנפוץ והמקובל ביותר בצבא, במשטרה ובמגזר האזרחי (ווייצר, 1998). ההערכה אמורה להוות כלי אפקטיבי של בקרת משאבי אנוש בארגונים. בפועל, היא, לדעתי, כלי מיותר, מזיק ובעייתי. שבט (1993), העוסק בארגונים מסוג שונה לחלוטין מזה שלנו, טוען כי מנהלים שונאים את התהליך הזה. אולם, למרות שאינו מביא כל תועלת, נאכף קיומו בארגונים רבים וגם אצלנו, בעקשנות הראויה לציון, כאילו הוא גזירה משמיים...