פנחס יחזקאלי: גמישות של מערכת – התאמה לנסיבות משתנות

גמישות (flexibility) הוא מושג דומה למושג הסתגלות (Adaptability): מידת היכולת של מערכת מורכבת (Complex System) להתאים את עצמה לנסיבות משתנות (ללמוד ולהגיב לשינויים בסביבתן הארגונית, בקצב ההולם את קצב ההשתנות); לשנות גישות והיבטים בהתאם לאילוצים, פנימיים וחיצוניים; ולא להיצמד לגישה אחת בלבד. גמישות כמו הסתגלות, יכולה לבוא בתגובה לשינויים חיצוניים, אולם היא יכולה גם להיות ספונטנית: שינוי ספונטני במערך החשיבה ומעבר לאחר. גמישות הינה התכונה החשובה ביותר של מה שמכונה אג'יליות של ארגון - משמע, יכולת ההתאמה שלו למצבים משתנים...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי andrea_bolis_yep לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 7 במרץ 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

גמישות מהי?

גמישות כמו הסתגלות, יכולה לבוא בתגובה לשינויים חיצוניים, אולם היא יכולה גם להיות ספונטנית: שינוי ספונטני במערך החשיבה ומעבר לאחר.

גמישות הינה התכונה החשובה ביותר של מה שמכונה גמישות אסטרטגית - אג'יליות של ארגון - משמע, יכולת ההתאמה שלו למצבים משתנים.

[להרחבת המושג, 'הסתגלות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'סביבה ארגונית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]

גמישות אישית וארגונית יכולה להיות תכונה נרכשת, אך היא איננה יציבה. גם אדם או ארגון הידוע בגמישותו עלול להיקלע לקיבעון בסוגיה מסוימת... (הכהן, 2011, ע' 23).

בהקשר זה ידועה אמרתו של משה דיין (ראו תמונה משמאל), לפיה "רק חמור לא משנה את דעתו" (ראו כרזה למעלה). דיין עזה בה שימוש כאשר תמך בהחזרת שארם א-שייך למצרים, למרות שקודם לכן אמר מעל דוכן הכנסת כי "מוטב שארם א-שייח ללא שלום, מאשר שלום ללא שארם א-שייח".

[תמונתו של משה דיין משמאל, באדיבות אתר הכנסת]

גמישות בתחום הניהולי

יכולתה של הנהלה לא להיצמד לתכנון ולהתאים אותו כל העת, בזמן אמת, לנסיבות משתנות; לנצל הזדמנויות שנקרו להשגת יתרונות, ובשינוי דגשים בהתאם לנסיבות, מבלי לאבד יכולת ריכוז או סנכרון.

גמישות בתחום הצבאי

מילון מונחי צה"ל (1998, ע' 97) מתאר גמישות כך: "...

כושרם של מפקד ושל יחידתו להתמודד עם אתגרי הצבא ולמלא משימות ומטלות מגוונות. כושר זה ניכר בהתאמת תכניות מבצעיות בשעת לחימה לנסיבות שלא נחזו, בניצול הזדמנויות שנקרו להשגת יתרונות, ובשינוי מקום המאמץ העיקרי, מבלי לאבד יכולת ריכוז או סנכרון, וכדומה. הגמישות היא אחת מחמשת העיקרים של תורת הלחימה של צבא ארצות הברית.
תכונה של תכנית מבצעית, הניכרת במידת היותה מותאמת מראש לשינויים ולהתפתחויות חזויים ולא חזויים..."

[להרחבה בנושא סנכרון, לחצו כאן]

[בתמונה: גמישות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי rawpixel לאתר Pixabay]

גמישות נתפסת, משום מה, כחולשה ולא כיתרון...

טים הרפורד מתאר בספרו 'הסתגלות', (ראו כריכת הספר משמאל) "כיצד ג'ורג' וו' בוש נשבע כזכור 'להתמיד באותה הדרך חרף כל הקשיים', וניצח, ואילו יריבו ג'ון קרי הפסיד בבחירות במידה מסוימת, משום שרכש לעצמו שֵם של מי שמשנה את דעתו. תומכי קרי הסכימו ש"מזגזג" הוא עלבון, וטענו שקרי זכה בכינוי שלא בצדק.

[בתמונה משמאל: כריכת הספר: 'הסתגלות: מדוע כל הצלחה מתחילה בכישלון', שראה אור בהוצאת כנרת, במרץ 2015. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הרפורד מציין כי "אילו התייחסנו לתהליך הניסוי והטעייה ברצינות, היה 'זגזוג' אות לגמישות, שיש לשאתו בגאווה.

גישה דומה קיימת גם בפוליטיקה הבריטית:

זכורה למשל ההכרזה המפורסמת של מרגרט תאצ'ר: "אתם יכולים לשנות כיוון אם אתם רוצים, האישה הזאת לא משנה כיוון לשום מקום".
טוני בלייר היה גאה בעובדה שאין לו הילוך אחורי. איש לא היה קונה מכונית שאינה מסוגלת לשנות כיוון או לנסוע לאחור, ולכן לא ברור למה אנו חושבים שהתכונות הללו רצויות אצל ראשי ממשלה."

אבל, טוען הרפורד, "המצביעים הבריטים גמלו לתאצ'ר ולבלייר על חוסר הגמישות המוצהר שלהם בשלושה ניצחונות בבחירות לכל אחד מהם (הרפורד, 2015, עמ' 29-28).