תקציר: מסתבר של צריך לחכות לחג הפורים כדי להתחפש. כולנו לובשים 'פנים' שונות במקומות שונים מול אנשים שונים... אנחנו מתחפשים כל השנה, כל הזמן...

[בתמונה: מסתבר כי אנו יודעים להיות אנשים שונים; ולמלא תפקידים שונים, במקומות שונים... התמונה המקורית היא צילום מסך מתוכנית הטלוויזיה החינוכית: "עונה חדשה לחוצה ישראל עם קובי מידן - עמוס עוז (חלק א')". הכרזה: ייצור ידע]

[לריכוז המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות עמוס עוז ז"ל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות חברתיות, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות פורים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הבדלים אינדיבידואליים, לחצו כאן]

עודכן ב- 23 בינואר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

עמוס עוז ז"ל הוא, ללא עוררין, מבחירי הסופרים הישראלים של הדור החדש. אחד, Nadav Cohen, הגדיר אותו בפייסבוק כסופר נהדר, יוצר מלוטש, מתבונן חד, ואמן רגיש. לא יכולתי לתאר אותו טוב יותר...

כעוצמת יכולתו הספרותית כך עוצמת הקול הפוליטי שבחר לבטא. משנות ה- 70 של המאה הקודמת, מיצב עצמו עוז אחד הקולות החדים והברורים של השמאל הישראלי, בארץ ובחו"ל. עד כדי כך גדלה השפעתו עד שכונה האדמו"ר החילוני. המגדלור של החילוניות השפויה...

האייקון הזה 'זכה' לטלטלה הגונה כאשר בפברואר 2021 גילתה בתו - הסופרת גליה עוז - כי לאביה הנערץ היו גם 'פנים' אחרות: "אבא שלי הכה את אימא שלי. זה קרה בנוכחותי. אבל היא ביטלה את עצמה בפניו", כך כתבה, ועוררה סערה: חלק מאמינים וחלק מכחישים, בהם רוב בני משפחת עוז, שבחרו להתייצב מאחורי זכר האב...

זוהי תופעה מוכרת: אנשים שונים ממלאים תפקידים שונים, במקומות שונים...

דוגמה נוספת מיני רבות: ביוני 2011 למשל, פורסם כי מרצה בכיר באוניברסיטה חשוד בתקיפת אמו...אמו של המרצה, כך מסתבר, דיווחה למשטרה כי הוא תקף אותה וקרע את בגדיה בשל סכסוך ביניהם. אחרי הכתבה הזו באו תגובות חבריו לעבודה המופתעים. "זה ממש לא מתאים לו"... אמרו. "זה ממש לא הוא"...

והם כמעט צדקו, כיוון שהתייחסו ל"הוא" שונה לחלוטין מה"הוא" שחוו בני המשפחה... מסתבר כי אנו יודעים להיות אנשים שונים; ולמלא תפקידים שונים, במקומות שונים...

[לכתבה המלאה של גלעד שלמור ב'מאקו', לחצו כאן]

מסתבר שלא צריך לחכות לחג הפורים כדי להתחפש...

כולנו לובשים 'פנים' שונות במקומות שונים מול אנשים שונים... אנחנו מתחפשים כל השנה, כל הזמן; ואם אתם לא מאמינים לי, תסתכלו בדף הפיסבוק שלכם...

הסוציולוג הקנדי, ארווינג גופמן (1982-1922; ראו תמונה למטה), הוא אחד הסוציולוגים החשובים ביותר במאה העשרים, והמפתח של המודל המכונה 'הצגת העצמי' (Self-Presentation) או 'ניהול רשמים' (Impression Management). הוא ידוע בתרומתו לתחום האינטראקציוניזם הסימבולי והניתוח הדרמטורגי.

גופמן טען כי תפקוד חברתי יעיל מצריך הצגה עצמית אסטרטגית: חיי הציבור מספקים לנו הזדמנות אסטרטגית להציג את עצמנו וליצור דימוי של עצמנו בעיני אחרים; ובני אדם ממלאים תפקידים שונים על בימות חברתיות שונות (משמע, החיים כתיאטרון...). הפרט לובש ופושט מסכות כל הזמן. למשל: בזירה החברתית "בית" יכול אדם למלא תפקיד "אב" ולהתנהג בצורה מסוימת; בעוד שבזירה החברתית "מקום עבודה" הוא יכול למלא תפקיד "עובד". ולהתנהג בצורה אחרת. גופמן ממחיש זאת על ידי שימוש במילה "person", שמקורה בשורש היווני "persona", שפירושו 'מסכה'. המונח 'פרצוף' (Face)  מסמל את מי שאנחנו רוצים שאחרים יחשבו שאנו. ה'פרצוף' הזה הוא 'העצמי החברתי' שלנו. 

ניתן לראות דוגמאות של אנשים הלובשים מסכות שונות או ממלאים תפקידים שונים במסגרות שונות בחיי היומיום. למשל:

• פרסונה במקום העבודה לעומת זהות אישית: אדם יכול להציג התנהגות בטוחה ומקצועית בעבודה כדי לעמוד בציפיות מתפקידו. לעומת זאת, בבית, הם עשויים לחשוף צד רגוע ואישי יותר בעצמם.
• תפקיד הורה מול תפקיד חבר: אדם עשוי להתנהג כהורה אחראי וסמכותי בעת אינטראקציה עם ילדיו אך לעבור לתפקיד מזדמן וידידותי יותר כאשר הוא מבלה עם חברים.
• זהות מדיה חברתית לעומת פרסונה בחיים האמיתיים: לעתים קרובות אנשים אוצרים תמונה ספציפית בפלטפורמות של מדיה חברתית, ומציגים את ההישגים, הרגעים המאושרים ותחומי העניין שלהם. זהות מקוונת בנויה זו עשויה להיות שונה מהאישיות היומיומית או מהמאבקים היומיומיים שלהם.

[בתמונה: החיים כאידילה בפייסבוק. השחקנים: המשפחה שלי...]

• תפקיד סטודנט לעומת תפקיד משפחתי: תלמיד עשוי לאמץ דמות שקדנית וממוקדת במהלך פעילויות אקדמיות, אך מציג התנהגות חסרת דאגות ושובבה יותר בעת אינטראקציה עם בני משפחה.
• אירועי רשת מקצועיים לעומת מפגשים אישיים: במסגרות מקצועיות, אנשים עשויים להדגיש את הישגיהם וכישוריהם הקשורים לקריירה. עם זאת, כאשר משתתפים במפגשים חברתיים עם חברים, הם עשויים לבטא היבטים שונים של אישיותם, תוך התמקדות בתחומי עניין אישיים וחוויות משותפות.
• החלפת קוד תרבותי: אנשים המשתייכים למספר קבוצות תרבותיות או חברתיות עשויים לעבור בין התנהגויות ונורמות תרבותיות שונות בהתאם להקשר. זוהי צורה של התאמת ההתנהגות של האדם כך שתתאים לציפיות של קבוצה מסוימת.

נקודת המבט של גופמן מדגישה את האופי הדינמי של אינטראקציה חברתית ואת יכולת ההסתגלות של אנשים בהקשרים שונים. הרעיון אינו בהכרח על הונאה אלא על ניהול הרשמים שאדם נותן לאחרים בהתבסס על התפקידים החברתיים והציפיות של מצב נתון.

[תמונתו של ארווין גופמן נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי キヨンネ. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בכרזה: ארווין גופמן - החיים כתיאטרון:  מי אנחנו באמת, מול מי שהיינו רוצים שאנשים יחשבו שאנחנו... הכרזה: ייצור ידע]

[לריכוז המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות עמוס עוז ז"ל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות חברתיות, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות פורים, לחצו כאן]

הערות קוראים:

• ליאור נדיבי: עמוס עוז היה יליד דור שבו האבות היו ה"מחנכים". ילדים להורים בני אותו דור זוכרים את המשפט האלמותי "חכה שאבא יחזור ואני אספר לו מה עשית". אז חטפנו מכות, רובן בצדק, ויצאנו לא רע, עובדה, הילדים שלנו יוצאים יותר מוצלחים מאיתנו. כדאי להרגיע, הוא לא היה יוצא דופן.
• יאיר רגב: האם גליה עוז דוברת אמת? הבעיה טמונה בכך שאנחנו בעידן של פוסט־אמת. זו האווירה הצבועה שכופה עלינו תקינות פוליטית. זו האסכולה שקובעת כי כל מתלוננת בהכרח צודקת (מרב מיכאלי, תמר זנדברג ואחיותיה לנשק). זו האידיאולוגיה שיוצרת קטגוריות של לבנים ושחורים, גברים ונשים, פריבילגים ומקופחים. זו פוליטיקת הזהויות שנמצאת ברקע והורסת כל דיון ענייני. ובאווירה שכזאת אין יותר צורך לחפש אמת, את מי היא מעניינת, את מי היא משרתת? יש צורך לשבץ את הצדדים בקטגוריות, וה"אמת" הרי "מבצבצת" מאליה. שהרי החזק תמיד אשם!!!, לא???. ועמוס עוז הוא עכשיו על תקן החזק. גם הוא נכנע לאותה אווירה, או נשבה בקסמה, עיינו בתגובותיו. כמו בעניין הבדואים בנגב, שבעניינם הוא היה נחרץ, למרות שהכרתו את העובדות הייתה קלושה. אבל הם היו החלשים, וישראל היא החזקה, ולכן מבחינתו לא היה צורך בעובדות כדי לקבוע שהם הקורבנות.

[לריכוז המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות עמוס עוז ז"ל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות חברתיות, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות פורים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הבדלים אינדיבידואליים, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות עמוס עוז ז"ל;
• אוסף המאמרים על רשתות חברתיות;
• אוסף המאמרים אודות פורים.

העשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), איזה משחק יקדם אתכם בעבודה?, ייצור ידע, 23/2/18.