פנחס יחזקאלי: אלימות בין בני זוג

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Franck Foucaud לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן]

אלימות בין בני זוג (Violence between spouses) או התעללות בין בני זוג (Spousal abuse) היא סוג של אלימות, וגם, סוג של אלימות במשפחה: התנהגות פוגענית כלפי בן הזוג השני (בדרך כלל, של הגבר כלפי האשה), שמטרתה לשלוט: הפוגע מנסה לשלוט בנפגע בדרכים שונות. אלימות זו מתייחסת למערכות יחסים קרובות בין בני זוג, בין ילדים להורים, בין אחים וכדומה. לא בהכרח מי שאלים בבית יהיה אלים גם מחוץ לביתו. התנהגות אלימה הינה דפוס התנהגות מעגלי שחוזר על עצמו.

האלימות מופיעה באופנים רבים, בזמנים שונים וברמות שונות של עוצמה. היא קיימת בכל רובדי החברה ובכל המגזרים. השכלה, מעמד כלכלי- חברתי או השתייכות דתית לא מהווים הגנה מפניה.

האלימות לא חייבת להופיע יום יום, לעיתים היא תשנה צורה או תופיע ביותר מצורה אחת, אך תמיד תהיה דינמיקה זהה: לפגוע על מנת להחליש את הצד השני ולשלוט.

עיתים סיבת האלימות לסוגיה היא פסיכופתיה של המתעלל (ראו בהמשך).

[להרחבת המושג 'פסיכופתיה', לחצו כאן]

ישנם כמה סוגים של אלימות בין בני זוג, המופיעים ביחד, חלקם או לבד:

אלימות פיזית: הרמת יד, דחיפה, מכה וכל חבלה, עד רצח. בעוד גברים מעדיפים אלימות ישירה, תעדפנה נשים אסטרטגיה של גישה עקיפה. לפנינו דוגמה נדירה שבה אשה מחסלת אדם קרוב בתקיעת יתד לרקתו: הסיפור של יעל וסיסרא, שחוסל על ידה במהלך מלחמתו על היהודים, בראשות דבורה הנביאה וברק בן אבינועם:

[בתמונה: יעל וסיסרא. יצירתו של Artemisia Gentileschi]

אלימות מינית: לגרום לה לקיים יחסים בניגוד לרצונה, לתקוף אותה מינית או להתייחס אליה כאל אובייקט מיני שנועד לספק צרכים מיניים.
אלימות מילולית: שימוש בביטויים פוגעים ומשפילים, קללות, צעקות.

[בתמונה: גם אלימות מילולית היא אלימות!]

שימוש בעליונות: התנהגות כ"אדון האחוזה": להיות בעל המילה האחרונה בכל החלטה. מגדיר את התפקידים במשפחה. להכתיב לה את צורת הלבוש, מנהגי הבית, צורת הבילוי שלה. להתייחס אליה כאדון למשרתת.
אלימות נפשית: כל פגיעה בכבוד בת הזוג, כל ניסיון לגרום לה להרגיש חסרת ערך, על ידי עלבונות, השפלות, קללות, הרמות קול, גערות, וכן מניפולציות ומשחקי כוח, בידוד חברתי, שליטה בכספי המשפחה.
התפרצות כעס והפחדה: השלכת חפצים וכל פגיעה ברכוש. שימוש במבטים, בפעולות, בכל אמצעי אחר כדי לעורר בה פחד.
אלימות כלכלית: כל ניסיון לגרום לה להיות תלויה בכספך לצורך קיומה.
אלימות רגשית: לגרום לה להרגיש נחותה, לגרום לה להרגיש רע בקשר לעצמה. זלזול והפחתת ערך, שימוש רעב בילדים כנגדה.
אלימות חברתית: בידוד שלה מהמשפחה שלה, בידוד מהחברות ומהחברים שלה. הגבלת הקריירה שלה.

כאמור, אלימות בין בני זוג תזוהה גם בגילוי של אחד מן המצבים הללו בלבד.

התנהגות אלימה הינה דפוס התנהגות מעגלי שחוזר על עצמו

המחזוריות יכולה להמשך על פני שנים ובה התפרצויות אלימות עשויות להופיע בהפרשי זמן גדולים בין אחת לשנייה, כאשר גם בין ההתפרצויות עשויה להיות מתיחות בין בני הזוג.

יכולה גם להיות מחזוריות קצרה יותר, בה עשויות להופיע התפרצויות בהפרשי זמן של שבועות ולפעמים, רק כמה ימים בין התפרצות אלימה אחת לאחרת.

המעגליות של אלימות לסוגיה - בדרך כלל פיזית - מתחילה בד"כ בצבירת כעס. הגבר נושא עימו מצבור רב של רגשות שונים: לחץ, תסכול, חרדה, אכזבה, וכולם מתנקזים לרגש הדומיננטי- כעס. הכעס המצטבר לא תמיד קשור לבת הזוג, וברוב המקרים הגבר אף אינו מודע לכך שהוא צובר כעסים. אולם, הכעס המצטבר מתפרץ בנוכחות בת הזוג.

אחרי ההתפרצות, פעמים רבות הגבר יתחרט ויצטער על מעשיו, לפעמים אף ינסה להתקרב ולפצות את האישה על הפגיעה ולהעניק לה יחס טוב. אז, בתקופות טובות של הזוגיות, הנטייה היא להשכיח את התקופות הקשות, אבל גברים רבים מתחילים לצבור כעסים כבר בתקופות הטובות של החיים יחד, ולכן, בלעדי סיוע מקצועי, חזרה אל התנהגות אלימה אצל גברים אלימים היא רק עניין זמן.

לחיות עם פסיכופת

מערכת יחסים זוגית עם פסיכופת ידועה בספרות כ'קשר רעיל', ודאי כאשר הזוגיות מתהדקת והקשר מחייב (אינדיג ואח', ללא תאריך). דויד גילספי, בספרו 'לאלף אנשים רעילים': המדע של זיהוי והתמודדות עם פסיכופתים בעבודה ובבית' (ראו תמונת כריכה משמאל; ראו כתבה על הספר בישראל היום, 2017) מתאר מערכת יחסים בין פסיכופת לקרבנו

ההתחלה נתפסת על ידי הקרבן 'בצבעים וורודים'. כאנליסט מומחים, הפסיכופת מקסים את קרבנו, בדיוק בצורה שהוא אוהב שיקסימו אותו. הם משקפים את התקוות והחלומות שלו, הם אוהבים את אותם הדברים שהוא אוהב ומתעניינים באותם תחומים. כיוון שנחנו ביכולת מופלאה לאבחן את צרכי זולתם, הם יהיו, פעמים רבות בתחילת הקשר, גם מאהבים מעולים, שידעו בדיוק מה קרבנם אוהב ולמה הוא זקוק, וידאגו לספק לו זאת, במינון הנכון (ישראל היום, 2017) (Gillespie, 2017)

הם יעשו שימוש בחולשות קרבנם, כדי שייקשר אליהם (ישראל היום, 2017)(Gillespie, 2017):

לביישן הם יגרמו להרגיש כאיש המעניין בחדר.

לסובלים מעודף משקל ומדימוי עצמי ירוד הם ירמו להרגיש יפים, מיוחדים ונחשקים.

כדי לזכות באמון ולחלוב מידע, הם משתפים סיפורים מפורטים על חייהם המוקדמים. המטרה המוסווית – לגרום לקרבן לשתף את אותו המידע על עצמו. זה יכול להיות סיפור על ילדות עשוקה, אקס מתעלל, החלמה מסרטן או כל סיפור אחר שנועד להוציא מקרבנם סימפטיה (ישראל היום, 2017) (Gillespie, 2017).

סיפורים אלה, במקרים רבים, אינם נכונים, וחסרים את הפרטים שיאפשרו לקרבן לאמת את הסיפור. המטרה היא לגרום לקרבן להפחית את הגנותיו. הם גם יימנעו מלהציג לפני הקרבן אנשים מעברם. דעתם של האנשים האלה לא בהכרח תהיה טובה עליהם, ולכן הם מרחיקים אותם מקרבנם (ישראל היום, 2017) (Gillespie, 2017).

הם ישתיתו את מערכת היחסים עם הקרבן על טפילות: הקרבן יהיה זה שכמעט תמיד משלם, הפסיכופת יעבור לגור בדירת הקרבן ולא להיפך. הם ישתמשו במכונית הקרבן, ולעתים קרובות, הם ילוו מהקרבן כסף (ישראל היום, 2017) (Gillespie, 2017).

במקביל, הם יחבלו במערכות יחסים קיימות שלו, ויעבדו קשה כדי להרחיק אותו ממשפחה וחברים. הם יגרמו לו להרגיש לא בנוח בחברת אותם אנשים שהרגשתם הכי בטוחים בסביבתם. זאת, כדי שיהיו תלויים ונאמנים רק להם. וגם, כדי למנוע מהקרבן קבלת משוב - היזון חוזר מאחרים על הזוגיות שמצא. הם קנאים, וימנעו באופן פעיל מגע עם בני זוג פוטנציאליים אחרים (ישראל היום, 2017) (Gillespie, 2017).