תקציר: אמנת רוטרדם לשיטור חברות מולטי אתניות (The Rotterdam Charter, 1997) היא מסמך עקרונות משנת 1996, המתווה את עקרונות השיטור בחברה רב תרבותית (ראה דף ויקי נפרד), והוא חלק ממדיניות כוללת של ממשלות מערביות לנרמול המציאות הרב תרבותית הן בזהות הלאומית והן באספקת השירותים הציבוריים. זו הגישה המנחה כיום מספר משטרות באיחוד האירופי...

[בתמונה: אשה שחורה מניפה אגרוף במהלך ביום של הלוויה לג'ורג' פלויד בקונטיקט - ב- 3 ביוני 2020 - שנהרג במהלך אקט אלים משטרתי במיניאפוליס. המקור: CLOE POISSON: CTMIRROR.ORG]

[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן]

עודכן ב- 11 באוקטובר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

נושא היוצר מתח מתמיד בין אוכלוסיית לבין המשטרה הוא הטענה שהשוטרים מתמקדים באופן לא הוגן באוכלוסיית המיעוטים. בכל המדינות, המיעוטים טוענים:

• שמחד גיסא, הם מטרה להטרדות מצד המשטרה בעצירה ובחיפוש, מה שמכונה: שיטור יתר. הבעייתיות גדלה כיוון שבאזורים של מיעוטים קיימת פשיעה רבה, וצריך לוודא שפעילות המשטרה דווקא שם אינה פוגעת בזכויותיהם הבסיסיות בני המיעוטים. כזכור, טענות אלה בדיוק הם שגרמו למהומות ג'ורג' פלויד בארצות הברית.
• ומאידך גיסא, הם סובלים משיטור חסר; ולא מקבלים את השירות שמקבלוטת קבוצות אוכלוסיה אחרות.

.

[להרחבת המושג: 'שיטור יתר', לחצו כאן] [להרחבה על שיטור חסר, לחצו כאן]

[בתמונה: משטרה בחברה רב תרבותית... התמונה באדיבות Rasmussen Collage]

אמנת רוטרדם לשיטור חברות מולטי אתניות (The Rotterdam Charter, 1997) היא מסמך עקרונות משנת 1996, המתווה את עקרונות השיטור בחברה רב תרבותית (ראה דף ויקי נפרד), והוא חלק ממדיניות כוללת של ממשלות מערביות לנרמול המציאות הרב תרבותית הן בזהות הלאומית והן באספקת השירותים הציבוריים. זו הגישה המנחה כיום מספר משטרות באיחוד האירופי (Casey, 2000).

להלן עקרונות אמנת רוטרדם ויישומן:

1. גישה אינטגרטיבית ומתואמת של הממשל להכרה ברב תרבותיות, ואימוצה על ידי המשטרה

האימוץ מתבצע בכל רמות הפעולה, ולא רק בהיבט מסוים, תוך ביקורת של רשויות הממשל על התנהגות המשטרה.

2. גיוס ושימור מגויסים מקרב בני המיעוטים

טכניקה זו מאפיינת משטרות במדינות קולטות הגירה. בכך, ממלאת המשטרה גם תפקיד חברתי במוביליות החברתית, וגם מקלה על עצמה בקשר עם קבוצות האוכלוסייה הללו, שיכולות לזהות במשטרה שוטרים "משלהן".

[בתמונה משמאל: הספר Multicultural Law Enforcement שראה אור ב- 1 בינואר 2010 (הוצאה חמישית) בהוצאת Harris Paperback. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כך לדוגמה מתחייב ה- Royal Canadian Mounted Police – RCMP בקנדה לגייס עובדים לשרותיו באופן שוויוני, המקדם את השוויון והייצוג של כל חלקי האוכלוסייה המרכיבים את קנדה; בבריטניה ובאוסטרליה מחוברים דוחות תקופתיים, הבוחנים את התנהגות המשטרה ויחסה כלפי מיעוטים (Casey, 2000).

גם משטרת ישראל עשתה זאת בעבר עם עולי מרוקו, והיום היא עושה זאת בפני עולי רוסיה ואתיופיה (יחזקאלי, 2004, ע' 57; Casey, 2000).

[לאמנת רוטרדם המלאה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיטור בחברה רב תרבותית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'רב תרבותיות', לחצו כאן]

[בתמונה: שיטור בחברה רב תרבותית... התמונה באדיבות אתר screenwest. שם הצלם אינו ידוע]

Casey מציין בהקשר זה, כי למרות זאת, קיים קושי גדול מצד קבוצות מיעוט להיקלט במשטרה: הקהילה מציבה קשיים לכך, ובמקרים רבים השוטר נתפס על ידי רבים מתוכה כבוגד; המגויס סובל מדחייה, מהערות עוקצניות ומיחס מפלה מצד עמיתים לעבודה. הבדלי השכלה ותרבות שונה מאשר השוטרים מ"קבוצת הרוב", יוצרים בעיה בקבלת המהגר ובשילובו במשטרה [בעיה מוכרת למשל בקבלת בדואים למשטרה, למרות הרצון הגדול לגייסם, היא העובדה שאינם עוברים את מבחני המיון (יחזקאלי, 2009)].

כמו כן קיימת תמיד הדילמה, האם השוטר בן המיעוטים ישרת בקרב קהילתו או בתפקיד אחר – סוגיית ההזדמנות השווה והאפליה המתקנת (Casey, 2000).

3. הדרכת אנשי משטרה בנושא יחס למיעוטים

בסוגיה זו יש להיזהר, שהדרכות אלו לא ינציחו את האפליה והדעות קדומות בקרב השוטרים מ"קבוצת הרוב", אלא יפעלו להבנה ולפתיחות כלפי המיעוט. בעיה נוספת היא שהדרכות ניתנות בעיקר לשוטרים בהכשרה הבסיסית, אולם, שוטרים ותיקים אינם משתתפים בהדרכות. מומלץ, שהדרכות אלה לא יעשו במתכונת רגילה אלא בקבוצות עבודה, מפגשים עם קהילת המיעוטים וכדומה. כמו כן, רצוי לבחון את כל הקורסים וחומרי הלימוד, ולהיווכח שהם מתאימים לגישה הפתוחה לשוני אתני תרבותי.

[בתמונה: מפקדי משטרה מרחבי המדינה כורעים ברך כדי להפגין הזדהות במהלך הלוויה מדומה לג'ורג' פלויד בקונטיקט - ב- 3 ביוני 2020 - שנהרג במהלך אקט אלים משטרתי במיניאפוליס. המקור: CLOE POISSON: CTMIRROR.ORG]

4. סינון מועמדים לגיוס מקרב "קבוצת הרוב", המגלים עמדות גזעניות.

5. יישום חקיקה נגד אפליה

המשטרה צריכה להילחם באפליה בתוך דרגי המשטרה עצמה, אפליה שבאה לידי ביטוי בהטרדות, הפחדות ונקיטת אמצעים אלימים כנגד בני המיעוטים. עליה להעניש שוטרים הפוגעים בבני המיעוטים ולשנות הרגלים פוגעים של השוטרים. המשטרה צריכה לשאוף ליצור קשרים עם אוכלוסיית המיעוטים ולנהוג בבני המיעוטים במקצועיות. על המשטרה גם לטפל בחומרה במקרים בהם מותקפים מיעוטים על רקע שונותם.

6. יצירה ושימור קשרים עם קהילות מיעוטים

ישנו אי אמון בסיסי בין אוכלוסיית המיעוטים למשטרה. לחלק ממיעוטים תרבות של סלידה מהמשטרה, וישנו צורך לגשר על הפער ולקרב בין קהילת המיעוטים למשטרה. יש מקומות בהם מפעילה המשטרה קציני קישור בין המשטרה לקהילות המיעוטים.

[בתמונה: שיטור בחברה רב תרבותית... התמונה באדיבות Rasmussen Collage]

[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן]

מקורות

• פנחס יחזקאלי (2014), שיטור בחברה רב תרבותית, ייצור ידע, 5/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), רב תרבותיות: קריסתה של אשליה, ייצור ידע, 27/1/15.
• יחזקאלי פנחס (2014), שיטור יתר, ייצור ידע, 24/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיטור חסר, ייצור ידע, 5/5/14.
• John Casey (2000), International Experiences In Policing Multicultural Societies, International Journal of Police Studies, vol. 3, no. 3, pp. 165-177.
• The Rotterdam Charter: Policing for a Multi-Ethnic Society, RADAR, Rotterdam, 1997