תקציר: אסטרטגיות משטרתיות או אסטרטגיות שיטור הן אומנות השימוש בעוצמה המשטרתית (כלומר, הדרך שבה מפעילים את העוצמה המשטרתית): האומנות והמדע של פיתוח כוחות משטרה ושל שימוש בהם ובאמצעים משלימים, כדי להשיג את מטרות המשטרה. לביצועה של אסטרטגיה או לחלופין לאי ביצועה / לאי קיומה, יכולות להיות תוצאות מכריעות עבור ה מערכת (מינצברג, אלסטראנד, ולאמפל, 2006, עמ' 31-22). בניגוד לטקטיקה, המבוססת במידה רבה, על אימון חוזר של תרגולות קבועות, אסטרטגיה היא מערכת מורכבת שתוצאתה שונה מסכום חלקיה. המקרו איננו צירוף של הרבה 'מיקרויים'...

[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

[למושג קרוב: אסטרטגיה עסקית, לחצו כאן] [למושג קרוב: אסטרטגיה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 23 באפריל 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. זהו מאמר רביעי מתוך ארבעה העוסק בהיבטים השונים של האסטרטגיה. המאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: אסטרטגיה – הרמה העליונה של הפעלת כוחות בלחימה;
• גרשון הכהן: באסטרטגיה, אין מומחיות נטולת השקפת עולם פוליטית!
• פנחס יחזקאלי: אסטרטגיה עסקית.

*  *  *

המושג אסטרטגיה (Strategy) לקוח מהמילה היוונית  Stratagos.

אסטרטגיות משטרתיות או אסטרטגיות שיטור הן אומנות השימוש בעוצמה המשטרתית (כלומר, הדרך שבה מפעילים את העוצמה המשטרתית): האומנות והמדע של פיתוח כוחות משטרה ושל שימוש בהם ובאמצעים משלימים, כדי להשיג את מטרות המשטרה.

לביצועה של אסטרטגיה או לחלופין לאי ביצועה / לאי קיומה, יכולות להיות תוצאות מכריעות עבור ה מערכת (מינצברג, אלסטראנד, ולאמפל, 2006, עמ' 31-22).

בניגוד לטקטיקה, המבוססת במידה רבה, על אימון חוזר של תרגולות קבועות, אסטרטגיה היא מערכת מורכבת שתוצאתה שונה מסכום חלקיה. המקרו איננו צירוף של הרבה 'מיקרויים'...

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

לאסטרטגיה תשעה ממדים:

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

1. היא מתרגמת את המטרה של הארגון ליעדים ארוכי טווח, תוכניות פעולה וסדר עדיפויות בהקצאת משאבים.
2. מגדירה את תחום העיסוק של הארגון.
3. מנסה להשיג יתרון ארוך טווח ויציב בכל אחד מתחומי העיסוק של הארגון על-ידי פיתוח יכולת תגובה הולמת שלו להזדמנויות ולאיומים בסביבתו, ולעוצמותיו וחולשותיו.
4. מזהה את המשימות הניהוליות המתאימות ברמות הארגון (המינהל והשטח).
5. זוהי מערכת החלטות הנמצאות בהלימה זו עם זו, משלימות זו את זו ויוצרות שלמות אחת.
6. מגדירה את אופי התרומה הכלכלית והלא-כלכלית של הארגון לבעלי העניין.
7. היא ביטוי לכוונות האסטרטגיות של הארגון.
8. היא מכוונת לפיתוח כישורי הליבה והיכולות הבסיסיות של הארגון ותחזוקתן.
9. היא מהווה אמצעי לגיוס משאבים חומריים ואחרים ולשמירתם על מנת לפתח את היכולות של הארגון להשיג יתרונות תחרותיים קבועים ומתמשכים.

כמו באסטרטגיה צבאית (לוטוואק, 2002, ע' 11):

• התכלית של האסטרטגיה הנה להשיג את מטרות המשטרה.
• ההיגיון שלה קובע מי יעשה זאת.
• השיטות שלה מבקשות להגדיר כיצד לעשות זאת.
• האילוצים שלה מציבים את גבולות ההצלחה.

[לריכוז המאמרים על הצלחה וכישלון, לחצו כאן]

[בתמונה: אדוארד לוטוואק וספרו "אסטרטגיה של מלחמה ושלום", שראה אור בהוצאה מערכות ב- 2002. תמונתו של לוטוואק נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

שלושה מונחים בתורת המערכות המורכבות חיוניים להבנתה של אסטרטגיה ולחשיבה אסטרטגית:

• אי וודאות או חוסר וודאות (Uncertainty): אבדן היכולת להעריך על בסיס יחסי סיבה-תוצאה (איזו החלטה תביא לאלו תוצאות) או להעריך הסתברויות; וחוסר היכולת לחזות במדויק מה תהיינה התוצאות של מקרה מסוים. אחד הקשיים העיקריים שיוצרת אי הוודאות בחיינו הוא חוסר היכולת לחזות את העתיד, גם לא כשאנחנו מבצעים מהלכים מתוכננים. אי הודאות הופכת, בעצם, את התכנון להימור, ואנו חייבים להיות מודעים לשבירותו ולצפות להופעת תוצאות הבלתי צפויות (ראו בהמשך).
• תופעת התוצאות הבלתי צפויות או תוצאות אקראיות (Unanticipated / Unforeseen / Unintended Consequences) או הפתעה (Surprise)  או ברבור שחור (Black Swan) מתארת תופעה של התממשות תהליכים בהפתעה, או באופן שונה מהמתוכנן ו/או המצופה מהם.
• התהוות או צמיחה או הגחה (Emergence) היא תוצאה של התפתחות תבניות מורכבות, ושינוי מצב של א' ל-ב' באופן שאיננו יזום מלמעלה, אלא כתוצאה של תופעת התארגנות עצמית של מרכיבי המערכת.

[לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן]

[בתמונה: אסטרטגיה עסקית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PCB-Tech לאתר Pixabay]

דגמים של אסטרטגיות

הספר 'ספארי אסטרטגיות' (ראו תמונת כריכה משמאל) מציג 5 דגמים של אסטרטגיה (מינצברג, אלסטראנד, & לאמפל, 2006, עמ' 31-22):

1. אסטרטגיה מיועדת: זוהי אסטרטגיה שיש בה 'מפת דרכים' (road map), כיוון, תכנית ו/או דרכי פעולה המובילות אל העתיד. מעין מסלול, המראה איך להגיע מנקודה א' לנקודה ב'.
2. אסטרטגיה מתממשת: בעלת מערך פעילות/התנהגות שהוא עקבי לאורך זמן.
3. אסטרטגיה מחושבת: זו שכל כוונותיה מתממשות במלואן.
4. אסטרטגיה לא ממומשת: מצב לפיו, המערך שמומש אינו בהכרח המערך שהיה אמור להתממש, בגלל תוצאות בלתי צפויות והתהוויות בשטח, שלא הייתה שליטה עליהן;
5. אסטרטגיה תחבולתית/מזימתית: שנועדה לתמרן בעורמה את היריב או המתחרה, לצורך השגת מטרותינו.

[בתמונה משמאל: כריכת הספר: ספארי אסטרטגיות - סיור מודרך בערבות הניהול האסטרטגי, שראה אור בהוצאת משכל (חמד + ידיעות אחרונות). אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

.

לחמשת הדגמים של מינצברג, אלסטראנד ולאמפל ניתן להוסיף שני סוגי אסטרטגיות קוטביות:

1. אסטרטגיה אופורטיוניסטית: אסטרטגיה שאינה כבולה ל'מפת דרכים' ואינה גוזרת תוכניות פעולה, אולם 'מטרת-העל' בה ברורה, ובערנות מרבית נעשה מאמץ לנצל כל הזדמנות - שמתהווה בסביבה המשימתית - כדי להשיגה.  הגישה הזו מאפיינת למשל את מדיניות בריטניה בתקופת ראש הממשלה בנימין דיזרעאלי (בשנים 1869-1868; 1880-1874; ראו תמונה משמאל), ששקד על מטרת העל: להפוך את בריטניה למעצמת על אימפריאליסטית תוך צבירת עוצמה מתמדת, אבל ללא תכנית קבועה מראש. כך הצליח בקונגרס ברלין ב-1878, להוציא מידי האימפריה העות'מאנית את קפריסין ולהעבירה לשליטת בריטניה; וכך ניצל הזדמנות ורכש ב-1875, בעזרת הלוואה מליונל דה רוטשילד, את רוב מניותיה של תעלת סואץ, עורק התחבורה החשוב שבמצרים, שקיצר באלפי קילומטרים את הדרך להודו ולמזרח.
2. אסטרטגיה מתהווה: פאסיביות, שיוצרת מצב שבו הנסיבות והשתלשלות העניינים הם שקובעים את הדירקטיבה בפועל, ואת האסטרטגיה הנגזרת ממנה. זאת, כתוצאה מהתארגנות עצמית של גורמים בתוך המערכת ובסביבתה המשימתית.

[תמונתו של בנימין דיזראלי משמאל היא נחלת הכלל]

להגדרת אסטרטגיות, ולעבודה על פיהן, יתרונות לצד חסרונות

איור 1: הגדרת אסטרטגיות ועבודה על פיהן - יתרונות וחסרונות

(מינצברג, אלסטראנד, & לאמפל, 2006, עמ' 90-89)

יתרונות	חסרונות
מצפן ארגוני: האסטרטגיה קובעת כיוון ומסמנת את דרכו של הארגון.	הכיוון יכול לשמש חסם - המסתיר סכנות פוטנציאליות.
האסטרטגיה ממקדת מאמצים ומונעת היווצרות כאוס.	חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (groupthink) מונעת איתור הזדמנויות אחרות אפשריות, וכאלה שמתהוות עם הזמן.
האסטרטגיה מגדירה את הארגון: מאפשרת קיצור דרך לאנשים בהבנת הארגון שלהם מבדילה אותו, ומעניקה לו משמעות.	הגדרת הארגון בצורה חדה עלולה גם לרדד אותו (הפשטה).
האסטרטגיה מספקת עקביות: היא מפחיתה את הערפול ומספקת סדר.	הסתכנות באבדן יצירתיות, ששואבת חיים מחוסר עקביות.

[להרחבת המושג: 'חשיבת יחד', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יצירתיות', לחצו כאן]

[בתמונה: חשיבת יחד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי skeeze לאתר Pixabay]

אסטרטגיית השיטור הקהילתי

בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, התפתחה בארצות הברית - ומשם עברה למדינות מערביות אחרות – אסטרטגיית השיטור הקהילתי. הבסיס התאורטי של אסטרטגיה זו מובא במאמר המפורסם של הפרופסורים וילסון וקלינג (1982), "החלונות השבורים" (יחזקאלי, 2015).

שיטת שיטור זאת שונה במהות מהשיטור המסורתי הקלאסי, מבחינת תפיסת התפקיד של השוטרים וקשרי הגומלין בין המשטרה לבין הקהילה אותה היא משרתת.

בשנת 1994 החליט המפכ"ל דאז, אסף חפץ (ראו תמונה משמאל), ליישם את השיטור הקהילתי בישראל. לצורך כך, הקים את היחידה לשיטור קהילתי (היש"ק).

[בתמונה משמאל: המפכ"ל לשעבר, אסף חפץ. מקור התמונה: משטרת ישראל]

.

[בתמונה: חלונות שבורים - המאמר המקורי שפורסם ב'אטלנטיק', במרץ 1982]

במסגרת יישום השיטור הקהילתי בישראל הוחלט לאמץ עשר שיטות עבודה עיקריות (קים, יחזקאלי, וברוכמן, 1999, עמ' 33):

[בתמונה: עשר שיטות עבודה עיקריות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

1. שותפות עם הרשות המקומית;
2. אפקטיביות בפתרון בעיות, על ידי עבודה מערכתית של כלל הגופים בקהילה;
3. מעבר לעבודה על פי יעדים ומדדים, שרובם המכריע מוגדר ברמת השטח;
4. ביזור שירותי המשטרה והעברת 'מרכז הכובד' לשטח;
5. מתן דגש מיוחד לקבוצות מיעוט בקהילה;
6. גישה שירותית והנהגת השימוש בסקרים;
7. מניעה;
8. שימוש מושכל בתקשורת להשגת יעדי המשטרה;
9. העלאת המודעות של השוטרים והעצמתם בשטח;
10. הנעת משאבים בקהילה.

כלומר, בתהליך יישום השיטור הקהילתי, משטרת ישראל עוסקת ב'שיטור נמוך', בהתאמה לצורכי וציפיות הציבור של הקהילה אותה היא משרתת.

לדעת החוקרים, השיטור הקהילתי נותן מענה טוב יותר מכל גישה אחרת לסוגיית הלגיטימיות של המשטרה. זה מביא לציות גבוה יותר, רצון לשתף פעולה ולסייע בידי המשטרה. אולם, אסטרטגיה זו שנואה על השוטרים וסותרת את תרבותם (הרפז, 2012, עמ' 161-141).

לכן, הגישה הקהילתית נכשלה בישראל כאסטרטגיה (כמו ברוב מדינות המערב), אולם אלמנטים מסוימים ממנה השתרשו בתרבות הארגון.

[להרחבה על אסטרטגיית השיטור הקהילתי, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיטור נמוך', לחצו כאן]

[כרזה בנושא שיטור קהילתי ב- Wisconsin. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

אסטרטגיות שיטור נוספות

• שיטור לפתרון בעיות (Problem Priented Policing): התייחסות לשיטור כאל קבוצת בעיות חיצוניות, בקהילה. האמצעים נגזרים מתוך הגדרת הצרכים, ולא להפך. זאת בניגוד לשיטה הרגילה, שבה בוחנת המשטרה את האפקטיביות שלה לפי כמות התיקים הגלויים, ויכולתה להשיג הרשעה, למרות שאז, הבעיות אינן נפתרות, ורק חוזרות על עצמן (Goldstein, 1979) (קים, יחזקאלי וברוכמן, 1996).
• שיטור נקודות חמות (Hot Spots Policing): התמקדות זמנית וריכוז כוחות ומשאבים באותן נקודות, אזורים או מצבים בהם יש פעילות עבריינית חוזרת ומשמעותית, על פי זמן, מקום, סוג עבירה וכדומה. שיטה זו מעבירה את המיקוד מהעבריין לאזור גאוגרפי מוגדר (יחזקאלי, 2014).
• שיטור אפס סובלנות (Zero Tolerance Policing): גישה מחמירה של גורמי אכיפת החוק כלפי עבירות קלות, מתוך ההנחה, שההקפדה על העבירות הקלות תמנע את ביצוע החמורות (יחזקאלי, 2014).
• שיטור מנבא או ניבוי בשיטור או חיזוי בשיטור (Predictive Policing) היא שיטת שיטור מכוונת מערכת ממוחשבת, המנבאת את המקום והזמן ששם יתרחשו פשעים, על פי הדפוסים שמצאה בניתוח הרשת של הפשיעה באזורים מסוימים (שיטור נקודות חמות). השיטה מתרכזת בעיקר בתחומים של התפרצויות לעסקים, לדירות ולכלי רכב.
• אסטרטגיית מינוף: איתור מנופי לחץ על עבריינים, למשל כאלה הנמצאים בידי גופי אכיפה אחרים.
• שיטור צד שלישי: שימוש בכל גורם שאינו משטרתי שיש ביכולתו להשפיע על הפשיעה, ושמוטלת עליו חוקית כלשהי, או שהוא בעל עניין בחוק ובסדר.

מסקנת החוקרים היום היא, ששילוב בין האסטרטגיות של מודל הנקודות החמות ומודל השיטור לפתרון בעיות, משיג את האפקטיביות הרבה ביותר בהשגת יעדי המשטרה (הרפז, 2012, עמ' 115-110).

[בתמונה: כריכת הספר: "אסטרטגיות שיטור-סוגיות בעיצוב מדיניות החוק" לתת ניצב בדימוס, ד"ר עמיקם הרפז, שראה אור ב- 2012, בהוצאת נבו. עיצוב כריכה: רותם הרפז. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[להרחבה בנושא הרפורמה הקהילתית במשטרות העולם המערבי, 2001-1980, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), אסטרטגיה עסקית, ייצור ידע, 4/4/18.
• דני גל (2005), תסגרו את המחלקות לתכנון אסטרטגי, גלובס, 15/9/05.
• פנחס יחזקאלי (2015), עורמה, ייצור ידע, 3/11/15.
• פנחס יחזקאלי (2016), תחבולה, ייצור ידע, 11/2/16.
• יחזקאלי פנחס (2014), יצירתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
• מינצברג הנרי, אלסטראנד ברוס, לאמפל, ג'וזף (2006), ספארי אסטרטגיות, סיור מודרך בערבות הניהול האסטרטגי, תל אביב: פקר, ידיעות אחרונות (ראו תמונת כריכה משמאל).
• פנחס יחזקאלי (2018), חשיבה קבוצתית - חשיבת יחד, ייצור ידע, 5/3/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), הרפורמה הקהילתית במשטרות העולם המערבי, 2001-1980, ייצור ידע, 24/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), שיטור מנבא, ייצור ידע, 9/5/14.
• קים ישראל; יחזקאלי פנחס; ברוכמן אבי (1999), התפתחות השיטור הקהילתי בישראל: עקרונות ויישומים, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, בית הספר לחינוך, המכון למחקר ולחינוך קהילתי. דוח מחקר מס' 13, יוני.
• קים ישראל; יחזקאלי פנחס; ברוכמן אבי (1996), שיטור קהילתי: שילוב מודלים אקולוגיים ומודלים ארגוניים בעבודת המשטרה, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, בית הספר לחינוך, המכון למחקר ולחינוך קהילתי. דוח מחקר מס' 10, יוני.
• יחזקאלי פנחס (2014), שיטור נקודות חמות, ייצור ידע, 5/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), אפס סובלנות, ייצור ידע, 25/7/14.
• הרפז עמיקם (2012), אסטרטגיות שיטור. סוגיות בעיצוב מדיניות אכיפת החוק, ירושלים: אלון.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על הצלחה וכישלון באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2018), שיטור לפתרון בעיות, ייצור ידע, 4/4/18.
• אבי ברוכמן (2016), שיטור נמוך, ייצור ידע, 9/4/16.