[בתמונה: הטרדה מינית - נשים תחת מתקפה...יצירה של Irene Perinoo באתר flickr]

[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן]

הטרדה מינית (Sexual Harassment) היא התנהגות שבאמצעותה אדם אחד (המטריד) גורם אי נעימות על רקע מיני לאדם אחר (המוטרד). כלומר, מדובר בהתנהגות מינית שאינה רצויה לנמען ומטרידה אותו. מין או מגדר המטריד והמוטרד אינו משנה.

סוג ההטרדה המינית הבעייתי ביותר הוא במסגרת יחסי מרות. החוק בישראל מעניק הגנה יתרה [סעיף 3(א)(6) לחוק למניעת הטרדה מינית]. כאשר אדם מנצל יחסי כוח כדי להציע הצעות מיניות חוזרות ונשנות, או כדי להתייחס שוב ושוב למיניותו של אדם הכפוף לו, החוק קובע שזו הטרדה מינית גם אם המוטרד לא העז להראות למטריד שהוא אינו מעוניין, ולא העז לבקש ממנו שיפסיק (במצבים רגילים, שאין בהם יחסי כוח, התנהגות כזו הופכת להטרדה מינית רק אחרי שהמוטרד הראה למטריד שהוא אינו מעוניין בהתנהגותו).

המאבק בהטרדה המינית קיבל תפנית רבת משמעות עם פריצת תופעת "MeToo" (באנגלית) או "גם אני" (בעברית) לתודעה הציבורית. "MeToo" הוא האשטאג שהתפשט כתופעת אינטרנט ברשתות חברתיות החל מחודש אוקטובר 2017. ביטוי זה בא להוקיע הטרדה מינית ואלימות מינית והתפשט בעקבות חשיפת המקרים הרבים בהם המפיק ההוליוודי, הארווי ויינסטין, הטריד מינית נשים, במשך שנים רבות (ויקיפדיה: Me Too)..

הפעילה הפמיניסטית טאראנה בורק השתמשה בביטוי לראשונה בשנת 2006, כדי לתאר מקרים של אלימות מינית. הביטוי הפך לנפוץ מאוד ב-2017: לאחר התפוצצות פרשת הארווי ויינסטין ציטטה אותו השחקנית אליסה מילאנו, שעודדה נשים נוספות להשתמש בו כדי לתאר מקרים שבהם חוו הטרדה מינית ותקיפה מינית, ובכך להדגים עד כמה נפוצים מקרים אלה. מיליוני נשים וגברים, בהם גם מפורסמים רבים, השתמשו בהאשטאג כדי לתאר מקרים כאלה.

[בהרחבה על הצדדים השונים של תופעת MeToo#, לחצו כאן]

[בתמונה: יצירת מופת, מהפופולריות ביותר, של צלם הרחוב רובר דואנו (Robert Doisneau): ב־1964 הציבו פועלים במוזיאון הלובר את הפסל בדמותה של ונוס, כשדואנו מצלם את האופן שבו נגעו בשדיה. דואנו כינה את התמונה Prise À La Gorge. משמע, אוחזים ב... למילה Gorge יש כפל משמעות גרון, וגם חזה...]

בישראל החוק למניעת הטרדה מינית קובע שש התנהגויות שהן בגדר הטרדה מינית אסורה:

• סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.
• מעשים מגונים, כלומר מעשים לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני שהמוטרד אינו מסכים להם.
• הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהן (כאשר ההצעות הן תוך כדי ניצול של יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול - המוטרד אינו צריך להראות שאינו מעוניין בהן).
• התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהן (כאשר ההתייחסויות המיניות הן תוך כדי ניצול של יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול - המוטרד אינו צריך להראות שאינו מעוניין בהן).
• התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.
• הפצת תמונות או סרטונים בעלי תוכן מיני של אדם אחר ללא רשותו באינטרנט, (לפי תיקון החוק בשנת 2014).

טכניקות של הטרדה מינית:

• מגע וחיכוך בלתי רצויים;
• גהירה ודחיקה לפינה;
• לחץ בלתי רצוי לפעילות מינית;
• מכתבים ושיחות טלפוניות לא רצויים, הנושאים אופי מיני;
• לחץ לא רצוי לבילוי משותף;
• בדיחות סטריאוטיפיות או סקסיסטיות;
• במבטים עורגים בלתי רצויים.

ניתן להפריד בין הטרדות אקראיות, למשל, כשאדם מתחכך באישה העוברת מולו ברחוב, או יושבת לידו באוטובוס; להטרדות שיטתיות, למשל - כשמעסיק מטריד עובדת שלו.

[בתמונה: כרזה נגד הטרדה מינית; תמונה חופשית שהועלתה על ידי Lilian Wagdy לאתר flickr]

הצד האחר של הטרדות המיניות הוא תופעת תלונות השווא בתחום זה. תלונת שווא (False complaint / false allegation)  היא שימוש בערמה (crafty) ובמניפולציה (manipulation), על מנת לעשות במנגנון אכיפת החוק שימוש לרעה, לצורך השגת מטרה אחרת מזו שלשמה הוא מיועד; ו/או להשיג עמדת יתרון על הצד השני בסכסוכים שונים.

לעתים יש קושי בזיהוי הטרדה מינית בגלל העמימות המובנית בהגדרת מושגים כמו רומנטיקה, חיזור, משיכה ואהבה, לכן התנהגות אשר נתפסת אצל האחד כחיזור עלולה להיתפס על ידי האחר כהטרדה, ופעולה שהייתה יכולה להתפש כפעולה רומנטית כאשר קיימת הדדיות, נתפשת על פי החוק כהטרדה מינית כאשר אחד מהצדדים איננו מעוניין בה.

הטרדה מינית אומנם נפוצה מאוד בהקשר של מקום העבודה, אך יכולה להתבצע בכל מקום ובכל גיל (גם בין ילדים ובני נוער).

[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן]