[לאסופת המאמרים בסוגיית עבריינות הנוער באתר, לחצו כאן]
עבריינות נוער (Delinquency) היא עבריינות המבוצעת על ידי אדם צעיר המוגדר על פי החוק כקטין.
הטיפול המשטרתי בעבריינות נוער
עובדי הנוער במשטרה מוסמכים בהכשרה מיוחדת ופועלים בלבוש אזרחי, ברכב מוסווה, ביחידות נוער נפרדות ובשיתוף פעולה מלא, עם גורמי חינוך וטיפול בקהילה. הם מאופיינים בגישה חינוכית ושיקומית, המדגישה את חשיבות הוצאתו של הקטין מהמעגל הפלילי. קטין המעורב בפלילים זוכה ליחס של אזרח ששגה ולא של עבריין מועד, תוך שמירה על זכויותיו.
ההתמקצעות בעבודת הנוער במשטרה הביאה להבחנה בין חוקרים, פקחנים, עובדי מניעה, רכזי מודיעין נוער ותובעי נוער:
- עובדי המניעה: ביחד עם הפקחנים, הם מהווים "עיניים" ו"אוזניים" של יחידות הנוער בשטח. תפקידם הוא לאתר קטינים על סף התדרדרות, לקיים קשר עם שירותי רווחה ומוסדות חינוך, לבצע פעולות הסברה ולהפעיל בני נוער מתנדבים, לשיתוף פעולה עם המשטרה.
- הפקחנים: ביחד עם עובדי המניעה, הם מהווים "עיניים" ו"אוזניים" של יחידות הנוער בשטח. תפקידם הוא לחשוף פעולות פליליות המבוצעות על ידי קטינים, לעקוב אחר התנהגות עבריינים מועדים ולסייע לרשויות המטפלות בנוער בסיכון, נעדרים וקטינים שברחו ממעונות חסות.
- רכזי מודיעין נוער.
- תובעי נוער.
תהליכי חקירת קטינים חוקי הנוער אינם כוללים הסדרים והוראות ביחס לחקירת קטינים על ידי המשטרה, אולם מתוך מודעות לצרכים המיוחדים של קטינים, קבעה לעצמה המשטרה הנחיות וכללים מיוחדים בעניין זה ועל פיהם היא נוהגת.
לפי הנחיות אלה, בכל תחנת משטרה ימונו עובדי נוער, שיעסקו בחקירת נוער, פקחנות ומניעת עבירות. עובדי הנוער הם שוטרים שקיבלו הכשרה והדרכה מיוחדת לצורך עבודה עם בני נוער וילדים.
קטינים החשודים בביצוע עבירה ייחקרו, ככל האפשר, על ידי עובדי נוער בלא מדים. ככל שניתן, תתבצע החקירה בשעות היום, בזמן שהקטין אינו במסגרת חינוכית או תעסוקתית, בחדר חקירות נפרד לקטינים, בלא נוכחות עדים או נחקרים בגירים.
ככלל, תפקידה של המשטרה למנוע עבירות ולגלותן, לתפוס את העבריינים ולתובעם לדין. יחד עם זאת, בעבירות קלות רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה, להורות שלא לחקור בעניין העבירה ולסגור את תיק החקירה מחוסר עניין לציבור, תוך שהוא שוקל את חומרת המעשה, נסיבותיו, נסיבות ביצוע העבירה הקשורות בקורבן המעשה ושיקולים רלוונטיים נוספים - ביטחוניים, מדיניים או ציבוריים שונים. במקרה כזה ייגנז חומר החקירה בהליך חקירתי המכונה א.ת. (אי תביעה), שמטרתו לאפשר את חקירת הקטינים תוך הימנעות מתיוג הקטין כעבריין. משמעות הדבר, שהקטין לא יעמוד לדין בגין אותה עבירה ופרטיו האישיים לא יופיעו במאגר הממוחשב של המשטרה.
נקיטה בהליך זה היא חד-פעמית ומחייבת הודאת הקטין, הבעת נכונותו להתנצל בפני הנפגע ולפצותו וכן, התרשמות החוקר שהקטין לא יחזור ויבצע עבירות. אם ישתנו הנסיבות ויחזור הקטין לבצע עבירות, ניתן יהיה לפתוח מחדש את התיק ולנהל חקירה פלילית, שעלולה להסתיים בהעמדה לדין. כל זאת בשת"פ ותיאום עם קצין מבחן לנוער.
[לאסופת המאמרים בסוגיית עבריינות הנוער באתר, לחצו כאן]
מקורות העשרה
- בן ברוך סוזי, סיני הילה, שיינפלד אברהם (2015), בין ענישה לשיקום: גישות ושיקולים משתנים ביחס לנוער עובר חוק בחקיקה ובהליך המשפטי בישראל ובעולם, אצל: תימור אורי, בן ברוך סוזי, אלישע, אתי (עורכים), נוער בבלגן : קטינים עוברי חוק בישראל : דרכי מניעה, אכיפה ושיקום, ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס - האוניברסיטה העברית, עמ' 84-67.
- חוקים העוסקים בעבריינות נוער.
- שחורי מלי, לאופר אביטל (2008), עבריינות בני נוער בישראל: מעורבותם של בני נוער מיהודה ושומרון בפעילות לא חוקית כנגד תהליך ההתנתקות, מפנה, מאי, עמ' 47-43.
- חביב ג'ק, בן רבי דליה, ארגוב דפנה (ללא תאריך), הטיפול המשטרתי בקטינים ובבני נוער היערכות המשטרה בתחום מניעת הפשיעה בקרב בני נוער.
- להב חיים (1999), נוער בשולי החברה: התופעה ודרכי התמודדות, ירושלים: משרד החינוך. להורדה לחץ כאן: להב חיים - נוער בשולי החברה.
- הודעות הכנסת (2016), ירידה משמעותית בפשיעה של נוער עולה, הכנסת ה-20, 25/7/16.
