תקציר: על פי המודל המקובל לניתוח מצבי לחץ ושחיקה - General Adaptation Syndrome, שחיקה (burnout) היא השלב השלישי בתהליך ההתמודדות עם הלחץ. לחץ ושחיקה בעבודת המשטרה (Stress and burnout in police work) הם מהתחומים הנחקרים ביותר בתוך התחום הכללי של לחץ בעבודה. זאת, בשל התפיסה המקובלת, שעבודת משטרה כרוכה במידה יוצאת דופן של לחץ. שחיקה (burnout) מוגדרת כתחושת תשישות רגשית, גופנית ורוחנית, הנגרמת מחמת עומס נפשי מתמיד ונמשך הנגרם מלחץ כרוני. מאפייניה הם עייפות כרונית, רגישות למחלות, תחושות דיכאון, חוסר אונים וחוסר תקווה ופיתוח עמדות שליליות כלפי העבודה בפרט והחיים בכלל. בשחיקה באות לידי ביטוי קיצוני תחושות של חוסר סיפוק ושל כשלון.

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לאוסף המאמרים על 'לחץ ושחיקה בעבודה', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 6 במאי 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

על פי המודל המקובל לניתוח מצבי לחץ ושחיקה, - General Adaptation Syndrome, שחיקה (burnout) היא השלב השלישי בתהליך ההתמודדות עם הלחץ (ראו בהמשך). נגדיר שחיקה (burnout) כתחושת תשישות רגשית, גופנית ורוחנית, הנגרמת מחמת עומס נפשי מתמיד ונמשך הנגרם מלחץ כרוני. מאפייניה הם עייפות כרונית, רגישות למחלות, תחושות דיכאון, חוסר אונים וחוסר תקווה ופיתוח עמדות שליליות כלפי העבודה בפרט והחיים בכלל. בשחיקה באות לידי ביטוי קיצוני תחושות של חוסר סיפוק ושל כשלון.

אף על פי שהשחיקה היא תהליך הדרגתי, וניתן להתנסות בדרגים שונים שלה, במקרים קיצונים אנשים מגיעים לנקודת-שבירה, שמבעבר לה אובדים להם היכולת והרצון להתמודד עמה ועם סיבותיה. משאבי ההתמודדות הפיסיולוגיים והפסיכולוגיים נשחקים (למשל, חייל הנלחם בקרב ממושך מאוד, ילד הסובל מהתעללות ממושכת).

השחיקה עשויה להתבטא בתסמינים פיסיולוגיים כהפרעות לבביות, פגיעה במערכת החיסונית, עלייה בלחץ הדם, מתח מוגבר ועוד. מבחינה פסיכולוגית עשוי הלחץ להביא לדיכאון, חרדה, קשיים תפקודיים, עיוותים תפיסתיים, יאוש, חוסר אונים ופניה לטכניקות התמודדות בלתי יעילות כשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים.

[להרחבה על לחץ בעבודת המשטרה, לחצו כאן]

[התמונה באדיבות אוניברסיטת rasmussen]

על פי המודל לניתוח מצבי לחץ - General Adaptation Syndrome - שחיקה היא השלב השלישי בהליך ההתמודדות:

שלב ראשון -תגובת אזעקה: כל משאבינו הרגשיים והפיסיים מגוייסים להתמודדות עם האיום. מערכת העצבים הסימפטטית מעוררות, ותפקודים גופניים בלתי חיוניים (עיכול, למשל) מושהים עד תום האיום. באופן אוטומטי, אנו נערכים להגיב ב"Fight or Flight": בריחה או מאבק והתמודדות עם האתגר, בהתאם לאפשרות הנתפסת באותו רגע כיעילה יותר.

שלב שני - התמודדות: בשלב זה, בו משאבינו עדיין מגוייסים להתמודדות עם האיום, אנו מפעילים את מנגנוני ההתמודדות כדי להפסיק או להמנע מהאיום. כאשר מדובר באיום פיסי, ההתמודדות היא פרקטית וברורה, אך כאשר מדובר באיום פסיכולוגי מעורבים מנגנונים נפשיים מורכבים יותר. מנגנונים אלו עשויים לכלול עיוותים קוגניטיביים ("בכלל לא אכפת לי שהיא עזבה") והפעלת מנגנוני הגנה אשר מסייעים בהתמודדות הראשונית אך עשויים להיות בעלי מחיר גבוה בטווח הרחוק. כך, לדוגמה, מנגנון של דיסוציאציה יכול לסייע לילדה הנופלת קורבן להתעללות מינית אך מנגנון זה הוא  בעל מחיר פסיכולוגי דרמטי ליכולתה להתמודד עם הטראומה ולעבד אותה.

שלב שלישי - שחיקה (burnout): שלב זה, המתרחש כאשר האיום נמשך לאורך זמן, מאופיין בשחיקת משאבי ההתמודדות הפיסיולוגיים והפסיכולוגיים (למשל, חייל הנלחם בקרב ממושך מאוד, ילד הסובל מהתעללות ממושכת). השחיקה עשויה להתבטא בשינויים בגופינו, אשר דומים לשינוים אשר מתרחשים כתוצאה ממחלות כרוניות: תסמינים פיסיולוגיים כהפרעות לבביות, פגיעה במערכת החיסונית, עלייה בלחץ הדם, מתח מוגבר ועוד. מבחינה פסיכולוגית עשוי הלחץ להביא לדיכאון, חרדה, קשיים תפקודיים, עיוותים תפיסתיים, יאוש, חוסר אונים ופניה לטכניקות התמודדות בלתי יעילות כשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים.

[על שחיקה בעבודת המשטרה, לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

לחץ ושחיקה בעבודת המשטרה

לחץ ושחיקה בעבודת המשטרה (Stress and burnout in police work) הם מהתחומים הנחקרים ביותר בתוך התחום הכללי של לחץ בעבודה. זאת, בשל התפיסה המקובלת, שעבודת משטרה כרוכה במידה יוצאת דופן של לחץ.

מאז שנות השבעים של המאה העשרים החלה גם שחיקה להיות נושאם של מחקרים רבים (למעלה מאלף בעשור האחרון בלבד), שחלקם עסק בנושא הספציפי של שחיקת שוטרים (פיינס, 2003). המחקרים, שעסקו ישירות בעבודת משטרה, תיעדו את קיומה בארצות שונות, וזיהו את הגורמים (בעיקר אלו הקשורים לסביבת העבודה ולתוכן העבודה) התורמים לה, ואת הסימפטומים הקשורים אליה.

מעט מאמצים, יחסית, הוקדשו להסבר תאורטי של הסיבות לשחיקה. מצב דומה קיים בתחום הספציפי של שחיקה במשטרה. גם כאן, הוצעו מסגרות תיאורטיות שונות (תיאוריית ההבניה האישית והגישה הפסיכודינמית). במקרים אחרים, פותח מודל מחקרי (בעקבות ניתוח ממצאי מחקר), שנועד להסביר את הבריאות הגופנית והנפשית של שוטרים, שנמצאו קשורים לשחיקה (פיינס, 2003).

אחת הסימפטומים של שחיקה, שמרבים לעסוק בה במשטרות ארצות הברית ובמחקר האקדמי המלווה אותן הוא סוגיית הפוסט טראומה המשטרתית (Police post traumatic stress disorder) ראו אתר ספציפי לבעיה זו (לכניסה לאתר לחצו כאן).

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

סוגיית הלחץ והשחיקה הינה סוגיה אקוטית בכל משטרה, גם אצלנו

כך למשל, התפרסם ביולי 2017 כי חוקרת במשטרת ישראל, שעסקה בעיקר בחקירות אונס ועבירות מין, לקתה בנפשה ואושפזה במחלקה סגורה עקב הלחץ הנפשי שבו הייתה נתונה בעבודתה. בתביעה שהגישה לאגף השיקום במשרד הביטחון טוענת החוקרת כי מקרה שבו חקרה מקרה אונס קשה בתוך המשפחה "שרף את נפשי" (סבן, 2017).

החוקרת סיפרה בתצהיר על העומס וחוסר המוכנות הנפשית של חוקרי המשטרה בתיקים קשים. לטענתה, בכל שנותיה כחוקרת אלימות במשפחה עסקה בחקירות של עבירות מין, וגבתה עדויות ממתלוננות ומחשודים רבים. במשך שנים, בשל מחסור בחוקרות עבירות מין מוסמכות בתחנת המשטרה שבה שירתה, היא נאלצה לחקור בעצמה כל עבירה. "העבודה הייתה קשה וכרוכה במפחי נפש מאוד גדולים", היא טוענת. "הרגשתי כי מצבי הנפשי מידרדר כתוצאה מהחקירות הרבות. הרגשתי כי איני יכולה לשאת את העול והעגמה שחשתי"... (סבן, 2017).

[לכתבה המלאה לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על 'לחץ ושחיקה בעבודה', לחצו כאן]

העשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), לחץ בעבודה המשטרה, ייצור ידע, 14/6/15.
• מלאך-פיינס איילה, קינן גיורא (2003), לחץ ושחיקה בעבודת שוטרי משטרת ישראל, ירושלים: המשרד לביטחון הפנים, משרד המדען הראשי, יוני: לחץ_ושחיקה_בעבודת_שוטרי_משטרת_ישראל.
• • מלאך-פיינס איילה, קינן גיורא (2003), לחץ ושחיקה בעבודת שוטרי מג"ב, ירושלים: המשרד לביטחון הפנים, משרד המדען הראשי, יוני.
  • איציק סבן (2017), השוטרת שחקרה עבירות מין קשות טוענת: התמוטטתי בגלל לחץ נפשי בעבודה", ישראל היום, 17/7/17.
  • Police PTSD.com.