תקציר: שקיפות משטרתית (Police Transparency) משמעה, התנהלות פתוחה מבחינה ארגונית ו/או ציבורית, כשהארגון מאפשר גישה חופשית לעובדים / לאזרחים (הכל לפי עומק השקיפות) למאגרי המידע שלו: מלוחות הזמנים של בכיריו ותלושי ההשתכרות שלהם, ועד לפרוטוקולים, לסטטיסטיקות, לתקנות ולחוקים, למזכרים, ולדרכי פעולה.
[לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]
הדף עודכן ב- 16 באוגוסט 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
שקיפות משטרתית (Police Transparency) משמעה, התנהלות פתוחה מבחינה ארגונית ו/או ציבורית, כשהארגון מאפשר גישה חופשית לעובדים / לאזרחים (הכל לפי עומק השקיפות) למאגרי המידע שלו: מלוחות הזמנים של בכיריו ותלושי ההשתכרות שלהם, ועד לפרוטוקולים, לסטטיסטיקות, לתקנות ולחוקים, למזכרים, ולדרכי פעולה.
כאשר המשטרה פתוחה, במידת האפשר, לתקשורת ולפניות הציבור; כאשר הסטטיסטיקה הפלילית מדווחת בזמן, עם הפרשנות הנכונה; כאשר התקציב זמין לקריאה על ידי הציבור, כאשר נהלים, חוקים, תקנות והחלטות - כולל פסקי דין בבית הדין למשמעת - פתוחים לדיון ציבורי, המשטרה נתפסת כשקופה, וקטנים הסיכויים לניצול לרעה של סמכויותיה.
שקיפות משטרתית - ביחד עם אחריותיות משטרתית - הם נשמת אפה של משטרה בחברה דמוקרטית; והם שני הכלים העיקריים ליצירת תחושה של הוגנות באכיפה, בקרב קבוצת הרוב.
[להרחבה בנושא 'אחריותיות משטרתית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'הוגנות באכיפה', לחצו כאן]
[בתמונה: הזכוכית כהמחשה של שקיפות במטה הארצי של משטרת גאורגיה]
הוגנות באכיפה היא אחת משלושת המחויבויות של המשטרה לציבור בדמוקרטיה:- הוגנות באכיפה (Equitable Policing; וגם Fair Enforcement) ו- שוויון באכיפה – המשטרה מסמלת את החוק (יחזקאלי, 2018);
- שיקול דעת באכיפה – על המשטרה לפתח פרשנות ייחודית שלה מתי לאכוף ואיך;
- שקיפות משטרתית ו- אחריותיות משטרתית – חובת המשטרה בשקיפות מוחלטת כלפי הציבור; במתן דין וחשבון לציבור, בזמן אמת.
[להרחבה על שוויון באכיפה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיקול דעת באכיפה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'אחריותיות משטרתית', לחצו כאן]
[הכרזה: ייצור ידע]
שקיפות ככלי למאבק בסטייה ושחיתות שוטרים
שקיפות משטרתית היא גם אמצעי למאבק בשחיתות המשטרתית, ולשמירה על אמינותם של בכירי המשטרה. כאמור, כאשר המשטרה פתוחה, במידת האפשר, לתקשורת; כאשר הסטטיסטיקה הפלילית מדווחת בזמן, עם הפרשנות הנכונה; כאשר התקציב זמין לקריאה על ידי הציבור, כאשר נהלים, חוקים, תקנות והחלטות - כולל פסקי דין בבית הדין למשמעת - פתוחים לדיון ציבורי, המשטרה נתפסת כשקופה, וקטנים הסיכויים לניצול לרעה של סמכויותיה.
[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [למאמרו של ישראל אריאלי: 'שקיפות משטרתית בגאורגיה', לחצו כאן]
[כרזת מחאה נגד המשטרה, באדיבות האתר: Justice Not Jail... למקור התמונה, לחצו כאן]
מקרה הבוחן להיעדר שקיפות: פרשת מצלמות המהירות
אחת העוולות הקשות של משטרת ישראל כלפי הציבור שאותו היא משטרת - ושמהווה דוגמה קלאסית להיעדר שקיפות משטרתית, היא פרשת מצלמות המהירות ב- 2018:
גורמים במשטרה היו הלובי האפקטיבי ביותר בישראל שנלחם להקמתם (השאלה מדוע תישאר פתוחה וכל אחד ישפוט בעיניו...); ואז, לאחר שהותקנו, הסתבר כי אמינותן מוטלת בספק.
מרגע שנודע למשטרה כי המצלמות אינן אמינות, היה המפכ"ל דאז, רוני אלשייך, חייב להתייצב בפני הציבור, לדווח ולעצור אכיפה (שקיפות משטרתית, זוכרים?) תחת זאת, לאורך זמן הסתירה המשטרה את הבעיה והמשיכה באכיפה. הדבר תמוה ולו לאור העובדה, שהכסף של הקנסות אפילו לא נכנס לקופתה...
היא עשתה זאת, גם כאשר צוות מיוחד מטעם משטרת ישראל ומכון התקנים יצא שוב להולנד, על-מנת לנסות ולייצר קומבינה שתכשיר את מצלמות המהירות; וגם כשוועד עובדי מכון התקנים התעורר, והציף את החשד שממלא מקום המנכ"ל, אילן כרמית, נמצא בניגוד עניינים. ההסתרה המשיכה גם בבית המשפט, כאשר המשטרה הסתירה מבית המשפט חומרים הקשורים לאמינות מצלמות המהירות.
כרגיל במקומותינו, הפרשה - שבמדינה כמו בריטניה הייתה מביאה להתפטרות המפכ"ל והשר - הסתיימה רק בכך שבשל הדו"ח הקשה של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דאז, השופט (בדימוס) דוד רוזן, הודחה קצינה בדרגת ניצב משנה מתפקידה.
מפקדה, ראש אגף התנועה, שקשה להניח שלא ידע דבר מהפרשה, קודם לתפקיד מפקד מחוז ירושלים; והמפכ"ל והשר המשיכו בתפקידם כאילו לא קרה דבר.
כשההסתרה נחשפה, הגנה עליה דוברת המשטרה בתקשורת. היא טענה, בפטרונות, שהדבר נעשה כדי להגן על הציבור מפני תאונות הדרכים הרבות... אנחנו - הציבור - לא זכינו לשום התנצלות...
[לריכוז המאמרים על המשטרה ומצלמות המהירות, לחצו כאן]
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]
פעילות אזרחית למען שקיפות משטרתית
אחד הלוחמים העקשנים בתחום השקיפות המשטרתית הוא עו"ד פנחס (פיני) פישלר (ראו תמונה משמאל), שפעמים רבות כופה על המשטרה לחשוף חומרים חסויים, שהייתה חייבת לפרסם על פי חוק, ונמנעה מכך בשל החשש (הנכון) שהפרסום יביך אותה.
מהישגיו של פישלר:
- יכולתו של אזרח לקבל את תדפיס הרישום הפלילי שלו בתחנת משטרה, חינם, ולא כנגד תשלום בבולי הכנסה כפי שנגבה בניגוד לחוק [בג"ץ 7256/95 פישלר נגד מפכ"ל המשטרה].
- פרסום דוח הנזיקין השנתי של המשטרה בזמן;
- פרסום השנתון סטטיסטי בזמן;
- פרסום שמות מורשעי בית הדין למשמעת;
- פרסומי פסיקות בית הדין למשמעת, אחת לרבעון;
- פרסום נהלי המשטרה.
[לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]
