תקציר: הגדרת אינטרסים לאומיים או אינטרסים חיוניים (National interest) היא היא חלק מהתכנון הלאומי של מדינה. אלו צורכי העל ההכרחיים לקיום הייעוד, שמדינה מוכנה להילחם על מנת למנוע פגיעה בהם (ברודי, 1980, ע' 296). האינטרסים הלאומיים מביאים לידי ביטוי את מאבק העוצמה במערכת מורכבת. כמו כל מערכת מורכבת. אחרת - הם נטולי נורמות וערכים בסיסיים. האינטרס חשוב הרבה מעבר לשאלות מוסריות אלה ואחרות. כאשר מועלות טענות מוסריות כנגד מדינות, זה קורה, בדרך כלל, מהסיבות ה'לא נכונות', ומשיקולים זרים. היטיב להגדיר זאת הלורד פלמרסטון, ראש ממשלת בריטניה באמצע המאה ה-19: "אין לנו בעלי ברית נצחיים ואין לנו אויבים נצחיים. האינטרסים שלנו בלבד הם הנצחיים"...

[בתרשים: מקומם של האינטרסים הלאומיים בהיררכית מושגי היסוד של הביטחון הלאומי]

[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה במערכת', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 15 ביוני 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

באוקטובר 2019, הודיע הקבינט המדיני-ביטחוני על הקמת ועדה מייעצת בראשות משרד האוצר לבחינת היבטי ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות. בוועדה משתתפים נציגים בכירים ממשרד האוצר, משרד הביטחון והמטה לביטחון לאומי וכן משקיפים מטעם משרד החוץ, משרד הכלכלה, המועצה הלאומית לכלכלה ונציג נוסף ממשרד האוצר.

הקמת הוועדה נבעה מלחץ של ממשל ארה"ב שהודאגה מהשקעות סיניות בישראל בעיקר בתחומי התשתיות. בין היתר מדובר על הזיכיון שקיבלה חברת SIPG הסינית להפעלת נמל המפרץ שיפעל בצמוד לנמל חיפה שבו נוהגות לבקר אניות הצי השישי האמריקאי. לפי הסיכום הוועדה שתפעל תאזן בין הצורך לעודד השקעות זרות בישראל והבטחת המשך השגשוג הכלכלי, לבין שיקולי ביטחון לאומי.

איך הגיעה ישראל למצב שבו נפגעו אינטרסים לאומיים חיוניים של בעלת הברית העיקרית שלה? אם היה בישראל תכנון הלאומי מסודר, שבמסגרתו היו מוגדרים האינטרסים הלאומיים של ישראל, לא הייתה, מן הסתם חברת SIPG הסינית זוכה במרכז מלכתחילה. אולם התרבות האסטרטגית של ישראל סולדת מתכנון הלאומי-אסטרטגי מסודר. התוצאות בהתאם...

[להרחבת המושג: 'תרבות אסטרטגית', לחצי כאן] [להרחבת המושג: 'תכנון לאומי', לחצו כאן]

[למאמר המלא של עמירם ברקת ב'גלובס', לחצו כאן]

אינטרסים לאומיים מהם? המשגה

הגדרת אינטרסים לאומיים או אינטרסים חיוניים (National interest) היא היא חלק מהתכנון הלאומי של מדינה. אלו צורכי העל ההכרחיים לקיום הייעוד, שמדינה מוכנה להילחם על מנת למנוע פגיעה בהם (ברודי, 1980, ע' 296).

האינטרסים הלאומיים מביאים לידי ביטוי את מאבק העוצמה במערכת מורכבת.

כמו כל מערכת מורכבת. אחרת - הם נטולי נורמות וערכים בסיסיים. האינטרס חשוב הרבה מעבר לשאלות מוסריות אלה ואחרות. כאשר מועלות טענות מוסריות כנגד מדינות, זה קורה, בדרך כלל, מהסיבות ה'לא נכונות', ומשיקולים זרים. היטיב להגדיר זאת הלורד פלמרסטון, ראש ממשלת בריטניה באמצע המאה ה-19: "אין לנו בעלי ברית נצחיים ואין לנו אויבים נצחיים. האינטרסים שלנו בלבד הם הנצחיים"...

[לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה במערכת', לחצו כאן] [להרחבה על מערכת מורכבת, לחצו כאן]

[התמונה היא נחלת הכלל]

כמו ארגונים, גם קיים גם שוני בין מדינות במידת השקדנות בהכנת תכנון לאומי מסודר ומעודכן, כפועל יוצא מרמת התרבות האסטרטגית שלהם:

• ישנן מדינות המקפידות על מתכנון הלאומי-אסטרטגי כהלכתו (ארצות הברית למשל).
• ישנן מדינות הקובעות להם קווים מנחים; פועלות בזירה הבינלאומית לייצר להן הזדמנויות ומנצלות אותם בדרך של אלתור (למשל, רוסיה בימינו אלה; בריטניה במאה ה- 19).
• ויש מדינות שסולדות מתכנון הלאומי-אסטרטגי מסודר (ישראל למשל).

יחד עם זאת, כיוון שתכנון עתידי - מעצם טיבו - הוא הימור, הקשר בין 'תכנון נכון' להצלחה תלוי באי הודאות, או במילה בעייתית יותר: במזל:

• ניתן לתכנן נכון ולהצליח;
• לתכנן נכון ולהיכשל;
• לתכנן תכנית בעייתית ולהצליח;
• לתכנן תכנית בעייתית ולהיכשל...

[למאמר: 'תכנון - ממלכת אי הוודאות', לחצו כאן]

על פי הגישה הגאוגרפית ביחסים הבינלאומיים, האינטרסים הלאומיים נקבעים, במידה רבה, על ידי הגאוגרפיה והדמוגרפיה

כתוצאה מכך, אינטרסים לאומיים יכולים לבטא גם מעין "מחלות נפש" של אומות ודחף להתאבדות קולקטיבית, כאשר עמים מסוימים עומדים לפני אתגר קיומי של הכחדה (גולדמן, 2013, ע' 19).

גולדמן מצטט בהקשר זה את הכלל האוניברסלי השני של שפנגלר: "כאשר אומות העולם רואות את שקיעתן, לא כאירוע הנמצא מעבר לאופק, אלא כתוצאה צפויה קרובה, הן נופלות לזרועות הייאוש" (שם, ע' 21).

הסכנה הגדולה ביותר נשקפת מאומות הנמצאות על סף חולשה, כשעדיין יש להן מה להרוויח מלחימה, אך הן סבורות כי ההזדמנות הנוכחית היא האחרונה שלהם. אז, הן אמורות להתנהג בצורה מטורפת במאמץ נואש להשיג ניצחון, לפני שחלון ההזדמנויות ייסגר (שם, עמ' 134, 120).

מבחינה זו, "הדם זורם ביחס הפוך לתקווה לניצחון"! (שם, ע' 129). אולם, ברגע שאין להן מה להרוויח, הן מסכינות עם גורלן בשלווה נרגנת (שם, ע' 134).

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית לספרו של דויד פ' גולמן ("שפנגלר"), "ציוויליזציות גוועות", שראה אור בשנת 2013, בהוצאת סלע מאיר. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מהם האינטרסים הלאומיים של ישראל?

לדוגמה, האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל יכולים להיות:

• • הבטחת קיומה, שלמותה, פיתוחה וזכויותיה הריבוניות של מדינת ישראל;
  • שמירת הצביון היהודי של המדינה;
  • השגת השלמה ערבית עם קיום מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית;
  • שימור הכלכלה צומחת, חופשית ומשגשגת;
  • רווחה חברתית, צמצום פערים חברתיים, הקהיית שסעים ושיפור איכות החיים בפריפריה;
  • הבטחת תשתיות אנושיות (חינוך) ופיזיות (תחבורה, מבנים ציבוריים, מים ועוד) ברמה מערבית;
  • שמירה על משאבי המדינה ופיתוחם;
  • הורדת סוגיית הפליטים הפלסטינים מסדר היום הבינלאומי.

[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן] [למאמר: 'מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל?', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה במערכת', לחצו כאן]

מקורות

• גולדמן דוויד פ' (2013), "ציביליזציות גוועות – מדוע אירופיה והאיסלם נעלמים", סלע מאיר ועמותת אל הפרט.
• יחזקאלי פנחס (2016), מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל?, 11/12/16.
• ברנרד ברודי (1980), מלחמה ופוליטיקה, תל אביב: מערכות (ראו תמונת כריכה משמאל).
• פנחס יחזקאלי (2020), מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל?, ייצור ידע, 25/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מאבק העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), תכנון לאומי: תכנון אסטרטגי ברמה הלאומית, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תרבות אסטרטגית: התרבות הארגונית של מדינות בתחום האסטרטגי, ייצור ידע, 9/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), תכנון - ממלכת אי הוודאות, ייצור ידע, 12/11/18.