תקציר: בניין הכוח (Organization and Structure Process Force Design) הוא העיסוק בכינון כוחה הצבאי של מדינה, לקראת הפעלתו בשדה הקרב העתידי (אגם/תוהד, 1998, ע' 74); והיא מרכיב חשוב במושגי היסוד של הביטחון הלאומי שלה...
[בתמונה: ייצור טנקי פנצר גרמניים בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בשנים שקדמי למלחמת העולם השנייה. הצילום הוא נחלת הכלל]
[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]
המאמר עודכן ב-10 בפברואר 2020
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
המשגה
בניין הכוח (Organization and Structure Process Force Design) הוא העיסוק בכינון כוחה הצבאי של מדינה, לקראת הפעלתו בשדה הקרב העתידי (אגם/תוהד, 1998, ע' 74); והיא מרכיב חשוב במושגי היסוד של הביטחון הלאומי שלה.
תורת הביטחון - הנגזרת מהביטחון הלאומי - היא שלמות, הכוללת בנוסף לתורת בניין הכוח, גם את תורת האסטרטגיה, אמנות המערכה ותורת הטקטיקה (אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 637).
תנאי מקדים לגיבוש תפיסה של בניין כוח היא גיבוש תורת הביטחון והתפיסות המערכתיות להפעלת הכוח הצבאי, כדי להשיג את היעדים האסטרטגיים.
[להרחבת המושג 'ביטחון לאומי', לחצו כאן] [להרחבת המושג, תורת/תפיסת הביטחון, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'אמנות המערכה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'טקטיקה', לחצו כאן]
[בתרשים: תורת בניין הכוח כחלק ממרכיבי תורת הביטחון]
בניין הכוח כהימור
כיוון שמשמעות בניין הכוח היא תכנון עתידי, ובשל אי הודאות והדינמיות הרבה המאפיינת את עולמנו, הרי שתכנון בניין הכוח הוא, במידה רבה הימור, וניסיון לעצב את פני המציאות העתידית, כשם שבניית כמויות גדולות של טנקי פאנצר ומטוסי קרב בגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה (ראו למעלה), תחת תפיסת לחימה חדשה - הגורסת מתן עצמאות בתנועה לדיוויזיות הפאנצר ושימוש במטוסים כבארטילריה ניידת לפני הלוחמים (הבליצקריג), שינו את שדה הקרב העולמי.
[להרחבת המושג, 'אי ודאות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא הבליצקריג, לחצו כאן]
ההבדל שבין השגרה למלחמה
האלוף גרשון הכהן טוען כי "בעוד מבחנו העיקרי של עסק כלכלי מתממש בתחרות השוק הנוכחת ומתפתחת מידי יום, מבחנו העיקרי של בנין כוח צבאי למלחמה, מתממש במבחן המלחמה, שכל עוד לא פרצה הוא לא נוכח במלוא משמעויותיו.
מתוך הכרת עומק אי הוודאות לגבי צורת המלחמה והקיפה העלולה להיות חסרת תקדים במלוא ממדיה - נדרשות לבניין הכוח הצבאי עתודות משמעותיות לשעת חירום.
גם בניהול סיכונים לעסק כלכלי נדרש תכנון עתודות, אך הפרופורציות שונות באורח מובהק. במודעות לכך, במסמך אסטרטגיית צה"ל שפורסם לציבור על ידי הרמטכ"ל הקודם גדי אייזנקוט, הוגדר עיקרון מנחה לבניין הכוח של צה"ל:
"בנין היכולות ייעשה תוך יצירה או שימור של מסה קריטית. מלבד החשיבות שבהשגת היתרון האיכותי והטכנולוגי, יש חשיבות רבה לכמות האמצעים הניתנים להפעלה. הכמות משפיעה על האיכות ועל הגמישות בהפעלה. המסה בצד הגמישות, היא דרך התמודדות עם אי הוודאות לגבי אתגרי העתיד בשדה הקרב... "
[להרחבת המושג, 'גמישות', לחצו כאן]
שלושה שלבים מרכזיים בבניין הכוח (אגם/תוהד, 1998, ע' 74):
- גיבוש תורת הביטחון והתפיסות המערכתיות להפעלת הכוח הצבאי (כאמור למעלה), הגדרת המשאבים הנחוצים והאילוצים השונים.
- שלב תכנון בניית הכוח למימוש התפיסה שעוצבה, לפי לוח זמנים מחייב, ויישום עקרונות ארגון הכוח הצבאי בנסיבות הנתונות. בשלב זה נקבעים היקף הכוח, מבנה הכוח, מוכנותו המבצעית והלוגיסטית, תכנית הכשרתו ואימונו.
- יישום התכנון.
[בתמונה: קו יצור של מטוסי Bf 109, ממטוסי הקרב החשובים ועמוד השדרה של הלופטוואפה במהלך המלחמה. הצילום הוא נחלת הכלל]
[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]
העשרה
- גרשון הכהן (2014), בניין הכוח – בין המרכיב האנושי למרכיב הטכנולוגי, ייצור ידע, 30/5/14.
- גרשון הכהן (2016): היגיון חדש לבניין הכוח של צה"ל, ייצור ידע, 20/6/16.
מקורות
- טרן גדעון (2002), מבוא לתפיסת ביטחון: מושגי יסוד ומרכיבים מרכזיים, אצל: אפרתי הרצליה (עורכת), מבוא לביטחון לאומי, תל אביב: משרד הביטחון, עמ' 35-21.
- אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אמנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), ביטחון לאומי, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), תורת הביטחון, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), בליצקריג, ייצור ידע, 24/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות, ייצור ידע, 24/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 24/6/14.
