פנחס יחזקאלי: הכרעה כבר איננה מילה גסה. לנטרל את האויב

תקציר: אחרי ה- 7 באוקטובר 2023, הכרעה (Operational Decision) כבר איננה מילה גסה. היא מושג צבאי המוגדר כ"שבירת כוח ההתנגדות ויכולתו של האויב לפעול ביעילות נגדנו, על ידי יצירת מצב, שמתקיימים בו (להערכת המחליט) התנאים להשגת המשימה שנקבעה (המילון למונחי צה"ל, 1998, ע' 424). ההכרעה תלוית הקשר ותחומה בזמן. מושג זה הוא חלק ממשולש המושגים: הרתעה - התרעה - הכרעה שהיו הבסיס לתפיסת הביטחון שהקנה דוד בן-גוריון למדינת ישראל.

[הצילום המקורי: משה פרידן: לע"מ]

[להורדת החוברת: "בין הכרעה לניצחון"(עיונים בביטחון לאומי מס' 2) לחץ: בין הכרעה לניצחון] [לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

עודכן ב- 2 בנובמבר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

ב- 25 באוגוסט 2023 - כחודש לפני טבח ה- 7 באוקטובר 2023 - פרסם ישראל הראל ב'הארץ' מאמר ביקורת על האסטרטגיה של בנימין נתניהו כראש ממשלה, לפיה, "ניתן לסיים מערכה בלי הכרעה חד משמעית".

תחת הכותרת: "אי הכרעה: אסטרטגיית הנפל של נתניהו", כתב הראל כך:

" ... זו גם תעודה המשקפת את אישיותו (של נתניהו). דז'ה וו. מי ששופטים את התנהגותו במערכות צבאיות — בראש ובראשונה אויבי ישראל - סיכמו זה כבר: כל עוד הוא ניצב בראש פירמידת קבלת ההחלטות, ישראל לא תצא למערכה מכרעת. זאת, גם אם חיזבאללה ימטיר מאות טילים מדויקים לעבר המטכ"ל ונתב"ג, וחמאס ישגר מטחי רקטות לעבר דרום ומרכז הארץ"...

ואכן, ההכרעה נעלמה מתורת הביטחון הלאומי של ישראל מאז מלחמת ששת הימים, ב- 1967 (ראו את פקודת היום של אלוף פיקוד הצפון במלחמה זו, למטה בהמשך המאמר), בעשורים האחרונים נכתבו תורות שלמות על העובדה שהמושג הזה איננו רלוונטי ללחימה בת זמננו. אפילו מלחמת רוסיה-אוקראינה לא גרמה למומחי הביטחון שלנו לשנות את דעתם. והנה עתה, 'הכרעה' שוב על השולחן.

[לכתבה המלאה של ישראל הראל ב'הארץ', לחצו כאן]

אינדיבידואליזם פרוגרסיבי והשלכותיו

האשמה, בהיעלמותה של ההכרעה מסדר היום הישראלי, לא הייתה של נתניהו לבדו. מאז שנות ה- 90 של המאה הקודמת, הפכה מדינת ישראל מחברה מגויסת, לחברה ליברלית קיצונית, בחתירה אינדיבידואלית למימוש עצמי. ליברליזם ואינדיבידואליזם הפכו לערכים המובילים את 'אליטת ההון' שמובילה את המדינה מאז, שצמחה על בסיס 'הכסף הגדול' והגלובליזציה (יחזקאלי, 2023).

אחד המאפיינים של חברה מערבית כזו הוא מה שמכונה, 'שלטון האימהות' (באיטלקית, שם התופעה רווחת במיוחד היא קרויה: Mammismo) משמעו, שקרובי משפחה - גם כאלה המקבלים את החלטתם של ילדיהם להצטרף לכוחות המזוינים של מדינה - מגיבים לעתים קרובות בתדהמה ובזעם, כאשר ה'ילדים' נשלחים למקומות לחימה, שבהם הם עלולים להיהרג, במקום לראות בכך סיכון מקצועי (יחזקאלי, 2022).

כל זה נעלם ברגע, כשישראל ניצבה שוב מול איום קיומי

טבח ה- 7 באוקטובר ביישובי עוטף ישראל שינה הכל. מול איום קיומי חזרה תודעת הצורך בהכרעה, והבנה של המחיר הנדרש להשיגה.

כך למשל כתב יואב לימור ב'ישראל היום': "נתניהו צדק אמש: העימות מול עזה הוא קריטי לעתידנו באזור • לכן ברצועה אי אפשר להסתפק בחיסול המנהיגים • פעולה מקיפה עדיין תשאיר את שאלת לבנון, אבל חיזבאללה יחשוב פעמיים אם לתקוף ולהיות הבא שיוכרע"...

יואב לימור ב'ישראל היום': נדרשת הכרעה עמוקה: זו מערכה על קיומנו נתניהו צדק אמש: העימות מול עזה הוא קריטי לעתידנו באזור • לכן ברצועה אי אפשר להסתפק בחיסול המנהיגים • פעולה מקיפה עדיין תשאיר את שאלת לבנון, אבל חיזבאללה יחשוב פעמיים אם לתקוף ולהיות הבא שיוכרע...

[לכתבה המלאה של יואב לימור ב'ישראל היום', לחצו כאן]

[בתמונה: הפעם האחרונה שבה שמענו את המושג 'הכרעה' הייתה במלחמת ששת הימים, ב- 1967... פקודת היום של אלוף פיקוד הצפון, דוד אלעזר (דדו) עם היציאה לכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. דוגמה לניצחון שהושג בהכרעה]

הכרעה מהי? המשגה

הכרעה (Operational Decision) היא מושג צבאי המוגדר כ"שבירת כוח ההתנגדות של האויב לפעול ביעילות נגדנו, על ידי יצירת מצב, שמתקיימים בו (להערכת המחליט) התנאים להשגת המשימה שנקבעה. מצב הכרעה ניכר בכך, שהאויב איבד את יכולתו לפעול נגדנו ביעילות" (המילון למונחי צה"ל, 1998, ע' 424). ההכרעה תלוית הקשר ותחומה בזמן.

מושג זה הוא חלק ממשולש המושגים: הרתעה - התרעה - הכרעה שהיו הבסיס לתפיסת הביטחון שהקנה דוד בן-גוריון למדינת ישראל.

על פי התאורטיקן הצבאי, קרל פון קלאוזביץ (ראו תמונה משמאל למטה), להכרעה שלושה מרכיבים:

הרס היכולת של האויב;
כיבוש הטריטוריה שלו;
והרס הרצון להילחם.

מושג קרוב ל'הכרעה', הוא המושג ניצחון; שמוגדר בתחום הצבאי כ"התגברות על האויב ויצירת מצב שבו המנצח במלחמה, במערכה או בקרב, השיג את מטרותיו הצבאיות במלואן או בעיקרן, במחיר שהוא יכול לעמוד בו. השגת הניצחון היא התכלית הכללית הקבועה של כל חייל בכל מצב (המילון למונחי צה"ל, 1998, ע' 136). הניצחון שונה מההכרעה בכך שהוא מתמקד בקשר שבין מטרות המלחמה להשגתן [להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן].

שוני נוסף הוא האובייקטיביות של ההכרעה. בעוד שהניצחון הוא מושג תודעתי ונתון למניפולציה, ההכרעה היא אובייקטיבית ונוגעת לכושרם הצבאי של הצדדים בתום המלחמה.

רמות של הכרעה

אנו מבדילים בין שתי רמות של הכרעה:

הכרעה צבאית בשדה הקרב
הכרעה באסטרטגית רבתי, התמקדת בחברה ובכלכלה. מטרה זו ניתנת להשגה גם ללא הכרעה צבאית! [להרחבה בנושא אסטרטגיה רבתי, לחצו כאן].

בתחילת המילניום קבע המומחה הצבאי, פרופ' אבי קובר, כי ההכרעה הצבאית - שהגיעה לשיא תפארתה בשנות הארבעים במהלך מלחמת העולם השנייה, ואצלנו בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, והוכיחה, לכאורה, את חשיבותה במלחמת המפרץ - הפכה להיות בעולם המלחמה של היום גם קשה יותר להשגה וגם פחות רלוונטית, בעוד ש"הכרעה באסטרטגית רבתי" ו"ניצחון" הפכו לבעלי משקל רב מבעבר (קובר, 2019). האם הקביעה הזו עדיין נכונה, אחרי מלחמת רוסיה אוקראינה ומלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'? ימים יגידו.