תקציר: התשה (Attrition) היא "שחיקה הדרגתית ומתמשכת בכושר הלחימה של האויב על-ידי פגיעה מצטברת בתשתיותיו, בגיסותיו, בנשקו וברוחו". הגדרה אחרת היא כתישת יכולת השרידות והתמרון של המערכת היריבה. התשה יכולה להיות מופעלת נגד התוקף ונגד המגן כאחד.
[לאסופת המאמרים על מלחמת ההתשה, לחצו כאן] [להורדת החוברת: אסטרטגיית ההתשה בעימות המוגבל (עיונים בביטחון לאומי מס' 4) לחץ: אסטרטגיית ההתשה בעימות מוגבל - בחירה או כורח]
עודכן ב- 25 בנובמבר 2022
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
במלאות שנה למלחמת רוסיה אוקראינה, לאחר שהצבא הרוסי הושפל ויכולתו העלובה נגלתה לעיני כל, חיפש ולדימיר פוטין את אדריכל השינוי והשיקום של מלחמתו באוקראינה. הוא מצא אותו בדמות הגנרל סרגיי ולדימירוביץ' סוּרוֹביקין (ראו תמונה למטה) איך הוכרעה מלחמת האזרחים האמריקנית? במלחמת האזרחים האמריקנית - לאחר הצלחתו של צבא האיחוד, בפיקודו של מייג'ור גנרל שרמן, במערכה על אטלנטה במאי 1864 - עזבו כוחותיו את אטלנטה הכבושה דרך מדינת ג'ורג'יה דרומה, במה שכונה, הצעדה אל הים או מערכת סוואנה (The March to the Sea או Savannah Campaign) (ראו הציור בראש המאמר). הצעדה הזו - בת 480 הקילומטרים - הסתיימה בכיבושה של סוואנה ב-21 בדצמבר 1864. שרמן ומפקדו, לוטננט גנרל יוליסס גרנט - הגנרל המפקד של הצבא, האמינו כי מלחמת האזרחים תבוא לכדי סיום רק כאשר תשברנה היכולות הכלכליות, האסטרטגיות והפסיכולוגיות של מדינות הקונפדרציה. על כן, לא היו קרבות גדולים לאורך הצעדה, אלא התמסרות להרס התשתית של הדרום, שסייעה מאוד להתמוטטות הדרום ולכניעתו.[בתמונה: מייג'ור גנרל שרמן: התשה והפוטנציאל הגלום בה, הלכה למעשה... התמונה היא נחלת הכלל]
מדיניות של אדמה חרוכה שתתיש את האויב
שרמן את 'עקרון האדמה החרוכה': הוא הורה לכוחותיו לשרוף יבולים, לשחוט עדרי בקר ולהחרים אספקה, ולבסוף להשמיד תשתיות אזרחיות לאורך נתיב התקדמותו.
המסע, אשר עבר הרחק מעבר לקווי האויב ובתוך הטריטוריות האזרחיות, החריב בדרכו 20% מהחוות בג'ורג'יה, וגרם לנזק כבד, בתעשייה, בתשתיות וברכוש אזרחי, ובכך גרם לחיסול יכולתה הפיזית והפסיכולוגית של הקונפדרציה להשיב מלחמה.
מדיניות דומה של התשה - אך הפוכה (המגן התיש את התוקף) - נקט הגנרל הרוסי, מיכאיל קוטוזוב, (ראו תמונה משמאל) בעת פלישת נפוליאון בונפארט ו'הגראנד ארמה' לרוסיה. הוא נקט במדיניות של אדמה חרוכה על אדמתו; ובכך התיש את הצרפתים; חשף אותם לפגעי החורף הרוסי והביא לנסיגתם...
[בתמונה משמאל: הגנרל הרוסי מיכאיל קוטוזוב, שהתיש את הצרפתים הפולשים בשיטת האדמה החרוכה, ואילצם לסגת... התמונה היא נחלת הכלל].
[בתמונה: מדיניות דומה של התשה - אך הפוכה (המגן התיש את התוקף) - נקט הגנרל הרוסי קוטוזוב העת פלישת נפוליאון בונפארט ו'הגראנד ארמה' לרוסיה. הוא נקט במדיניות של אדמה חרוכה על אדמתו; ובכך התיש את הצרפתים; חשף אותם לפגעי החורף הרוסי והביא לנסיגתם...... התמונה היא נחלת הכלל]
התשה מהי? המשגה
התשה (Attrition) היא "שחיקה הדרגתית ומתמשכת בכושר הלחימה של האויב על-ידי פגיעה מצטברת בגיסותיו, בנשקו וברוחו" (אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 167). הגדרה אחרת היא כתישת יכולת התמרון של המערכת היריבה.
כפי שנוכחנו, למשל במקרה של "המסע אל הים" של הגנרל גרנט, הפעולה ההופכית / המשלימה את ההתשה היא התמרון. יחסי הגומלין בין ההתשה לתמרון הינם מעקרונות היסוד של אומנות המערכה (נוה, 2003, עמ' 241-240).
[להרחבת המושג: 'תמרון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אמנות המערכה', לחצו כאן]
[בתמונה: הפעולה ההופכית / המשלימה את ההתשה היא התמרון. יחסי הגומלין בין ההתשה לתמרון הינם מעקרונות היסוד של אומנות המערכה. מקור התמונה: דובר צה"ל]
אסטרטגיה של התשה מהי?
אסטרטגיה של התשה היא "דרך פעולה צבאית, בעלת מטרות מדיניות, שתפקידה לשחוק הדרגתית את כושר הלחימה של האויב, על-ידי פגיעה מצטברת בגיסותיו, בנשקו וברוחו (שחיקת מורל הגייסות עשויה להיות גדולה משחיקת כוחו הפיסי). זו דרך לחימה מוכרת הן במלחמה 'רגילה' והן בעימות מוגבל. מטרתה למנוע את האויב מלהכריע צבאית, ולשמר את ההישג המדיני שבעצם התרחשותה (למטרות פנימיות ואחרות). אסטרטגיה זו היא חלק מהמאבק בעימות המוגבל.
הצד הנחות בעוצמתו יעשה כל מאמץ למשוך את העימות לאורך זמן, תוך רצון להקיז דם, (תוך יצירת) דה-לגיטימציה (לצד החזק) ושימוש מסיבי בלוחמה פסיכולוגית (באמצעות התקשורת), כדי לגרום להוגעה ולשחיקה מצטברות" (אמ"ץ-תוה"ד, 2001, ע' 61).
ביטוי דומה הוא מערכת התשה (Attrition Operation) המתבססת על חדירה לשטח האויב כדי לבזוז ולהשחית את נכסיו הכלכליים תוך התחמקות ממגע עם צבאו (הכט, 1999, ע' 20).
דוגמה משלנו למלחמת התשה הייתה המלחמה בין ישראל לבין מצרים, שהחלה ב-8 במרץ 1969 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970, מועד שבו הסכימו הצדדים על הפסקת אש שנכנסה לתוקף למחרת. המלחמה החלה כיוזמה מצרית להתשת ישראל תוך הפרת הסכם הפסקת האש שסיים את מלחמת ששת הימים: את השם "מלחמת ההתשה" ("חרב אל-אסתנזאף") העניק לה נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, והיא הסתיימה בהתשה של שני הצדדים; אבל בניצחון לטווח ארוך מצרי שאפשר את הישגיה במלחמת יום הכיפורים.
[בתמונה משמאל: גמאל עבד אל נאצר - הוא שהעניק למלחמה את השם 'מלחמת התשה'... התמונה היא נחלת הכלל]
[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]
[לאסופת המאמרים על מלחמת ההתשה, לחצו כאן] [להורדת החוברת: אסטרטגיית ההתשה בעימות המוגבל (עיונים בביטחון לאומי מס' 4) לחץ: אסטרטגיית ההתשה בעימות מוגבל - בחירה או כורח]
נושאים להעמקה
- אסופת המאמרים על מלחמת ההתשה;
- הורדת החוברת: אסטרטגיית ההתשה בעימות המוגבל (עיונים בביטחון לאומי מס' 4) לחץ: אסטרטגיית ההתשה בעימות מוגבל - בחירה או כורח.
מקורות והעשרה
- אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, צבא ההגנה לישראל, המטה הכללי.
- אמ"ץ-תוה"ד (2001), אסטרטגיית צה"ל, צבא ההגנה לישראל, המטה הכללי.
- הכט עידו (1999), ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית 1945-1870, תל אביב: מערכות.
- יחזקאלי פנחס, קזמירסקי אורנה, קנטי דפנה (עורכים) (2003), עיונים בביטחון לאומי 4: אסטרטגיית ההתשה בעימות המוגבל - בחירה או כורח? גלילות: המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה והמכללה לביטחון לאומי, צה"ל.
- נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.
- פנחס יחזקאלי (2019), (כמעט) הכל על מלחמת ההתשה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 28/5/19.
- פנחס יחזקאלי (2019), אסטרטגיית ההתשה בעימות מוגבל – בחירה או כורח, ייצור ידע, 13/3/19.
- יחזקאלי פנחס (2014), הדרג האופרטיבי – אומנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
- יחזקאלי פנחס (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 18/9/18.
Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על 'מלחמת חרבות ברזל' אוסף 37 | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על 'מלחמת חרבות ברזל' אוסף 37 | ייצור ידע
Pingback: אלי מירון: תקיפת מתקני הנפט בסעודיה הייתה ניסוי הכלים למלחמת איראן בישראל | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: שיטת האדמה החרוכה. מנוף ההשפעה של נסראללה | ייצור ידע