תקציר: חוסן היא תכונה או איכות פסיכולוגית רב ממדית, שהדיון בה יכול להתקיים ברמות שונות, כגון ברמת הפרט על המושג Hardiness, או ברמה הארגונית או המערכתית. במחקר שנדרש מפורשות לחוסן הצבא נבחנו מספר הגדרות ל"חוסן ארגוני". החוקרות מצטטות ספרות מחקרית הרואה בחוסן ארגוני מושג המתייחס ל"אופני ההתמודדות של הארגון עם אתגרים ומצבים משתנים", ומוצאת כי התופעה בארגונים היא "תופעה משתנה ולא סטאטית"...

[בתמונה: החיים נמשכים... אזרחי לונדון מפגינים חוסן לאומי במהלך ה'בליץ' - הפצצות האוויר במלחמת העולם השנייה. הצילום הוא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפצצה אווירית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן]

דף זה עודכן ב- 18 במאי 2021

תת אלוף אריאלה בן אברהם (ראו תמונה משמאל) כיהנה כצנזורית הצבאית הראשית. קודם לכן שירתה כסגנית דובר צה"ל.

*  *  *

המושג חוסן לאומי (ובאנגלית: National Resilience ובמקורות ישנים יותר –  National Strength) הנו מושג רחב המתייחס לעמידותה ולעצמתה של חברה במספר תחומים שונים. חוסן לאומי הוא מידת החוזק, כושר העמידות ויכולת העמידות של חברה בפני איום נתון (פנימי או חיצוני), בממדים השונים של הביטחון הלאומי. על כן, חוסן לאומי קשור קשר הדוק ל- ביטחון לאומי (National Security).

לכמות המשאבים הלאומיים ולאיכותם קשר ישיר למידת החוסן הלאומי. ככל ששטחי המדינה נרחבים יותר, וככל שהמדינה עתירת נכסים אסטרטגיים, ואלה מפוזרים על פני המרחב, כך עולים חוסנה של המדינה, ואם תותקף, ואם אם תספוג היפוך מערכתי , היא יכולה לספוג כישלונות, להקים מערכות הגנה חדשות ולהתאושש. לעומת זאת, מדינה ששטחה מצומצם או שרוב נכסיה האסטרטגיים החיוניים מרוכזים בקרבת החזית, תוכרע בדרך כלל אם תותקף ותספוג היפוך מערכתי , לפני שתספיק להקים מערכת הגנה חדשה (הכט, 1999, ע' 26).

חוסן היא תכונה או איכות פסיכולוגית רב ממדית, שהדיון בה יכול להתקיים ברמות שונות, כגון ברמת הפרט [למשל עבודתה של Kobasa (1985) על המושג Hardiness, או ברמה הארגונית או המערכתית] (שוחט, 2007). במחקר שנדרש מפורשות לחוסן הצבא (סויסה וקונס-פונטה, 2004) נבחנו מספר הגדרות ל"חוסן ארגוני". החוקרות מצטטות ספרות מחקרית הרואה בחוסן ארגוני מושג המתייחס ל"אופני ההתמודדות של הארגון עם אתגרים ומצבים משתנים", ומוצאת כי התופעה בארגונים היא "תופעה משתנה ולא סטאטית".

[בתמונה משמאל: פינוי הילדים מלונדון במהלך ה'בליץ' במלחמת העולם השנייה, התנהל באופן מאורגן וללא פניקה. לפניכם כרזה של מיניסטריון הבריאות הבריטי מאותה תקופה,  שנתלתה באולמות הרכבת התחתית של לונדון, ששימשו כמחסה לתושבים. בכרזה נראה איש הגנה אזרחית פונה לילד לונדוני ואומר לו: "השאר זאת לנו בן. אתה חייב להיות מחוץ ללונדון... הכרזה היא נחלת הכלל]

הגדרות אחרות המובאות נוגעות לזווית מבט אסטרטגית, הרואה בחוסן "איזון עדין בין הזדמנויות לאיומים" [ראו בהקשר זה את ניתוח ה- SWOT (Strengths, Weaknesses, Opportunities, Threats) המצוטט כאסכולה של עיצוב בספרם של מינצברג ואח' (2006) "ספארי אסטרטגיות"]; או זווית מערכות פתוחות, הרואה בחוסן עדות ליכולתו של הארגון "להשתנות בהתאם למציאות ההפכפכה, לא לדרוך במקום, להתקדם ולהתפתח, למרות הקשיים הנקרים בדרך [ראה בהקשר זה את דיונם של Daft ושל Katz and Kahn בנושא מודלים למערכות ארגוניות וגישת המערכות הפתוחות].

סויסה וקונס-פונטה מוסיפות כי חוסן הצבא הוא עדות לחוסנה הלאומי של מדינה יותר מכל דבר אחר: "המושג חוסן הצבא מהווה שם כולל להיבטים מבניים-תפקודיים ברמת בנין הכוח, היבטים פונקציונאליים של המערך הלוחם והיבטים מנטאליים כמו כוח עמידה ("עמידות", ל.ש.) יחסי צבא-חברה וכו'. בספרות המקצועית העוסקת בביטחון לאומי, נגזרים משתנים אלה מחוסנה הלאומי של המדינה".

ברמה הלאומית זוכה נושא החוסן לטיפול שיטתי ועקבי, במסגרת כנסי הרצליה השנתיים [מיסוד המכון למדיניות ואסטרטגיה, בבית-הספר לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, בהרצליה. בין השנים 2007-2000 נערכו שבעה כנסים שנתיים שכאלה.] שכותרתם "מאזן החוסן והביטחון הלאומי". הכנסים הצליחו ליצור זיקה הדוקה בין נושא החוסן לנושא הביטחון הלאומי. הכללת המונח 'חוסן לאומי' בשם הכנס מבשרת כי הוא אינו עוסק בהיבט הצבאי-בטחוני הצר, אלא "בהיבטים רחבים יותר הנוגעים לשורשי כושר חיוניותה והתקיימותה של המדינה" (מושגים חדשים שנטבעו בהשראת הכנס, אצל גלבוע, 2004) (שוחט, 2007).

[בתמונה: 'רשת שלמה'. קשרי הגומלין המלאים מקנים למערכת חוסן]

תחומי 'החוסן הלאומי'

קיימות חלוקות שונות לתחומי החוסן הלאומי, אולם, ניתן פשוט לחלק את התחומים הללו לתחומי הביטחון הלאומי השונים: הביטחוני, החברתי, הכלכלי, המדיני ותחומים רבים נוספים.

על פי המרכז הבינתחומי בהרצלייה, חוסן לאומי מורכב משני מימדים: המימד הצבאי והמימד האזרחי. המימד האזרחי מורכב משלושה פרמטרים: משטרי/פוליטי, כלכלי וחברתי.

מאיר אלרן ממרכז יפה למחקרים אסטרטגיים מגדיר "חוסן לאומי" במימד הביטחוני (בהתייחסו למתקפות טרור) כך: יכולותיה של החברה הישראלית להתמודד עם טראומה של מתקפות טרור תדירות, להגיב בהתאם למתבקש מאלה לתקופת זמן קצרה ואז לשוב ולקיים את שגרת החיים הפרטיים והציבוריים, אגב הצלחה לייצר תהליכים של הסתגלות והתאוששות אישית וקולקטיבית מהירה, כמו גם אופטימיות בנוגע לעתיד.

[בתמונה: החיים נמשכים... חלבן לונדוני מקפיד למלא את תפקידו למרות ההפצצות. 1940. התמונה מאושרת לשימוש חופשי]

אמית ופליישר (2005) מחלקות את תחומי החוסן הלאומי לתחומים: הכלכליים; החברתיים-פסיכולוגיים:

התחומים הכלכליים הנוגעים לחוסנה של חברה מתייחסים למצב הכלכלי של המשק, לתשתיותיו ומשאביו הטבעיים והטכנולוגיים וכן למשאבי כוח האדם שברשותו (סדן, 2002). חשיבותם של יסודות כלכליים אלו לאבחון המצב הכלכלי של המשק ולקביעת חוסנו די ברורה ומרכיבים אלו ניתנים לבדיקה בקלות יחסית (לדוגמא: "מדד מלניק" למצב המשק: מלניק, 2002) (אמית ופליישר, 2005).

ברם, קיימת פחות הסכמה באשר לתחומים החברתיים-פסיכולוגיים המייצגים את חוסנה של החברה ובאשר לאופן מדידתם. ניתן להכליל ולומר כי התחומים החברתיים-פסיכולוגיים מתייחסים להיבטים תודעתיים והתנהגותיים של הפרטים בחברה, והם כוללים היבטים כמו: עוני, אי שוויון, חינוך בריאות וכדומה.

התחום החברתי-פסיכולוגי של מושג החוסן הלאומי, קרוי חוסן חברתי (אמית ופליישר, 2005). עבודה מקיפה בסוגיית החוסן החברתי ראו אצל (אמית ופליישר, 2005).

'חוסן חברתי' הוא

• היכולת לעמוד בפני אבדן פוטנציאלי או להתאושש מאבדן/נזק לאחר התרחשותו או היכולת להתמודדות מוצלחת ותפקוד חיובי גם במצב של איום קיומי. הפרמטרים הקושרים לכך הם יכולת החברה (הכוללת פרטים, משפחות, קהילות, רשויות ושירותים חיוניים להמשיך ולתפקד במצב זה. יכולת זאת נבנית בעת שגרה, ממשיכה להיבנות בעת חירום ונמדדת בהצלחתה במצב החירום עצמו במדדים תפקודיים ומנטאליים.
• היכולת לתפקד גם במצבי לחץ נוכח הפרעות, שיבושים, חסכים, קונפליקטים פנימיים וכדומה.
• היכולת להתמודדות מוצלחת ותפקוד חיובי גם במצב של חוסר ודאות, מתח מתמשך ואפילו טראומה חמורה.
• יכולת הקהילה לנקוט פעולה מכוונת לשיפור היכולות האישיות והקולקטיביות של תושביה ומוסדותיה, להגיב ביעילות על שינויים ביטחוניים, חברתיים או כלכליים ולהשפיע על השלכותיהם העתידיות על הקהילה.

שוחט (2007) עוסק בעיקר בהיבטי המשילות של החוסן הלאומי;

ועוד.

[בתמונה: החיים נמשכים... חתונה בלונדון, 14 בספטמבר, 1940: רגע של נחת בתוך ההרס... מקור התצלום: לייף מגזין]

מדידה של חוסן לאומי

בכנס הרצליה מוצגות זו לצד זו שתי מערכות של מדידות מקיפות ורב שנתיות:

• מדידה סובייקטיבית – מרכיבי החוסן הלאומי כפי שהם משתקפים בחברה הישראלית, והשינויים החלים בהם במרוצת הזמן. המדידה מתייחסת לממדים של פחד וחשש מטרור, מיליטנטיות, פטריוטיות וכן אמון במוסדות (מבצעת הסקר קבוצת חוקרים מהמרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בראשות פרופ' גבריאל בן-דור).
• מדידה כמותית – אומדן מצבה של המדינה על פי מדדים כלכליים, צבאיים ואזרחיים לאורך ציר הזמן, והשוואה למדדים מקבילים במדינות האזור ובמדינות מפותחות (מבצעת הסקר היא קבוצת חוקרים מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה מהמרכז הבינתחומי, בראשות פרופ' רפי מלניק).

רכיב הפטריוטיות זכה לטיפול מעמיק יותר בכנס השישי, ולגביו אומר ארד (2006) "באין רגש זה אי אפשר לדבר על חוסן לאומי של ממש". בסקר המעמיק שבוצע (ארד ואלון, 2006) התברר כי בעוד כלל אזרחי המדינה מפגינים שיעורים גבוהים של פטריוטיות ישראלית (על פי תבחיני הנכונות להילחם בעד הארץ והנכונות להישאר נטוע על אדמתה), חלה הידלדלות של הרוח הפטריוטית בקרב דור הביניים והצעירים בציבור היהודי. הידלדלות זו מדאיגה ביותר ביחס לחוסנה העתידי של המדינה.

[בתמונה: החיים נמשכים... מנהרת תחנת Aldwych ששימשה כמקלט בבליץ על לונדון, 1940. הצילום הוא נחלת הכלל. המקור: Imperial War Museum]

בנוסף לכך מעניין לציין כי אמון הציבור במוסדות הפוליטיים והציבוריים נמצא בדעיכה מתמדת. המוסדות הביטחוניים זוכים לרמת האמון הגבוהה ביותר, אחריהם בית המשפט העליון והמפלגות זוכות לרמת האמון הנמוכה ביותר (גלבוע, 2002). ממצא זה מצטלב גם עם שביעות רצון נמוכה מאיכות השירותים הציבוריים המוגשים לאזרחים ועם תחושות חוסר אמון של הציבור במוסדות השלטון. אלה אותרו בסקר מקביל שבדק את ביצועי המגזר הציבורי בישראל (ויגודה-גדות ויובל, 2004). גם בעקבות הכנס השישי שהתקיים בראשית 2006, מציין ארד כי "החוסן הממשלי-דמוקרטי מצוי בירידה מתמשכת, ויש לנקוט צעדים לבלימת ההתדרדרות ולשיקום שלטון החוק". לממצאים אלה חשיבות רבה בהיותם איומים מהותיים למשילות בישראל; ועמה, לחוסן הלאומי. 

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפצצה אווירית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן]

העשרה

• Andrew R. Cecil (1986), Three Sources of National Strength (Andrew R Cecil Lectures on Moral Values in a Free Society), Texas: Univ of Texas.  
   

מקורות

• אמית קארין, פליישר ניקול (2005), חוסן חברתי, הון חברתי ומה שביניהם, מרץ, פרויקט חברה וביטחון לאומי של הפורום לחקר הביטחון הלאומי, חיפה: מוסד ש. נאמן, הטכניון.
• גלבוע, עמוס (2004), מאזן כנסי הרצליה 2003-2000, כנס הרצליה החמישי, 16-13 בדצמבר.
• הכט עידו (1999), ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית 1945-1870, תל אביב: מערכות.
• ליאור שוחט (2007), המשילות והשלכותיה על הביטחון הלאומי, סדרת נייר עמדה, מס' 2, גלילות: המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות.
• מינצברג הנרי, אלסטראנד ברוס, לאמפל ג'וזף (2006), ספארי אסטרטגיות,  סיור מודרך בערבות הניהול האסטרטגי, תל אביב: ידיעות אחרונות וספרי חמד.
• מלניק ר' (2002), מחזורי עסקים בישראל, רבעון לכלכלה, (2).
• סדן עזרא (2002), כלכלת ישראל והביטחון הלאומי, המכון לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה והמכללה לביטחון לאומי, צה"ל.
• סויסה רחל, קונס-פונטה הנרייט (2004), חוסן הצבא בעימות מוגבל – מחקר ספרות, צה"ל – המרכז למדעי ההתנהגות, ענף ייעוץ ארגוני, המוקד לחקר הצבא בניהול עימותים.
• Daft R.C. (2004), Organization Theory and Design (8th Ed.), West Publishing Co.
• Katz Daniel, Kahn Robert (1966), Organizations and the System Concept, In: The Social Psychology of Organizations, N.Y., John Wiley, pp. 14-29.
• Yehezkeally Pinhas and Shalev Orit (2006), Extreme measures taken by democratic countries facing domestic threats on national security, Working Papers Series, no. 3, National Defense College, IDF: Strategic Research and Policy Center.