תקציר: טרור (Terror או Terrorism) מוגדר במילון מונחי צהל כשימוש אלים (או איום בשימוש) נגד יחידים (בעיקר אזרחים שלווים וחפים מפשע) או נגד רכוש. טרור נובע מחוסר הסכמה עם הסדר הקיים ומטרתו לזעזע את המערכת הקיימת ולהקריסה, על מנת לבנות סדר חדש. אדוארד לוטוואק (2002, ע' 11) בספרו: אסטרטגיה של מלחמה ושלום, מגדיר טרור כצורה אלימה של ביטוי עצמי או הגדרה עצמית, מעין גרפיטי הכתוב בהרס ובדם...

[בתמונה: הפגיעה בפנטגון בוושינגטון בפיגועי ה- 11 בספטמבר 2001. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי WikiImages לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 28 באוקטובר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

טרור (Terror או Terrorism) מוגדר במילון מונחי צהל כשימוש אלים (או איום בשימוש) נגד יחידים (בעיקר אזרחים שלווים וחפים מפשע) או נגד רכוש.

טרור נובע מחוסר הסכמה עם הסדר הקיים ומטרתו לזעזע את המערכת הקיימת ולהקריסה, על מנת לבנות סדר חדש. במונחים של תורת המערכות המורכבות, זהו ניסיון לגרור את מערכת מורכבת לכאוס, על מנת שייווצר סדר חדש - כאורדר (ראו בהמשך).

אדוארד לוטוואק (2002, ע' 11) בספרו: אסטרטגיה של מלחמה ושלום (ראו תמונת כריכה למטה), מגדיר טרור כצורה אלימה של ביטוי עצמי או הגדרה עצמית, מעין גרפיטי הכתוב בהרס ובדם.

.

[בתמונה: אדוארד לוטוואק וספרו "אסטרטגיה של מלחמה ושלום", שראה אור בהוצאה מערכות ב- 2002. תמונתו של לוטוואק נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

האלוף במיל' עוזי דיין - ששימש בעבר כסגן הרמטכ"ל וכראש המועצה לביטחון לאומי - טוען כי התחום הזה של הגדרת הטרור שתחום זה סובל מהתפלפלות יתר: "מה שעלינו להגדיר הוא, שכל ארגון, מדינה, גוף, מנהיג שפוגע, כשיטה, באזרחים; הוא האויב, ויש לפעול נגדו":

[למאמר של האלוף עוזי דיין בהקשר זה, לחצו כאן]

טרור על פי תורת המערכות המורכבות

במונחים של תורת המערכות המורכבות; ועל פי המודל של מערכת מורכבת בין סדר לכאוס, זהו ניסיון לגרור מערכת מורכבת שנמצאת במצב של קיפאון או של סדר; לכאוס ול- התפוררות, על ידי ערעור שגרת חייה, כדי שמתוך הכאוס יצמח סדר חדש: כאורדר (ראה התרשים למטה).

הטרור הוא בעצם ניסיון לבצע 'דחיפה' (‘Perturbation’) ממושך אחד למושך אחר. קרי, לבצע מעבר פאזה. ראוי להדגיש כי דחיפה אמנם עשויה ליצור מעבר ממושך למושך, אולם לא בהכרח לאותו מושך אליו התכוון הדוחף. משמע, קל לשנות; אולם, מרגע ששינינו - אין לנו יכולת לקבוע כיצד יראה השינוי, ואם יהיה באמת לטובתנו, בטווח הקצר ובטווח הארוך (יש הבדל ביניהם...).

[בתרשים: המודל של מערכת מורכבת בין סדר לכאוס. הו ניסיון לגרור מערכת מורכבת שנמצאת במצב של קיפאון או של סדר; לכאוס ול- התפוררות, על ידי ערעור שגרת חייה, כדי שמתוך הכאוס יצמח סדר חדש: כאורדר. הכרזה: חברת TECI]

הטרור נועד להפחיד ממשלות וחברות ולכפות עליהן נקיטה של פעולות שנועדו להשיג מטרות פוליטיות ודתיות של מפעיליו. ממאפייני הטרור בישראל: חטיפות, דריסה, ירי, מכוניות תופת, הטמנת מטעני חבלה, מטעני גוף, פגיעה בעוברי דרך, סכינאות וכדומה (מילון מונחי צה"ל, 1998, עמ' 227-226).

מה בין גרילה לטרור?

גרילה או מלחמה קטנה (Guerrrilla) היא שיטת לחימה הניכרת בפעולות של יחידות עצמאיות קטנות - סדירות ולא סדירות - זריזות וגמישות, לרוב של רגלים וכוחות קלים, ועיקרה תחבולנות רבה ושיטה של פגע וברח. זוהי דרך המאפשרת למורדים להתמודד עם הצבא הסדיר הגדול של השלטון. בצה"ל נקראת לוחמת גרילה גם בשם לוחמה זעירה (שילוב של אגם תוהד, 1998, עמ' 99-98; וויקיפדיה).

מקובל לראות את הטרור כשלב הראשון במלחמות שחרור של עמים קטנים; את הגרילה כשלב השני בהתגבשות המלחמה הזו; ואת התגבשותו של צבא לאומי כשלב המיסוד השלישי. אפשר לראות, למשל, איך המודל הזה התפתח לאורך ההיסטוריה של המאבק הפלסטיני, שמשלב היום את כל שלוש שיטות הלחימה הללו (יחזקאלי, 2022):

• טרור נגד אוכלוסייה אזרחית בתוך גבולות הקו הירוק ונגד יהודים ביהודה ושומרון;
• גרילה נגד הצבא והמשטרה הישראלים ביהודה ושומרון, וגם בתוך גבולות ישראל;
• מלחמה של צבא סדיר מרצועת עזה.

הכל בעיני המתבונן והמלחמה על התודעה...

כיוון ששימוש במושגים שיש להם קונוטציות שליליות נעשה תמיד על ידי אנשים ממגוון של השקפות עולם, וכיוון שלמושג "טרור" או "טרוריסט" קונוטציות שליליות, נמצא במקרים רבים שימוש במושג - החורג מהשימוש המקצועי - על מנת לתייג פעולות שונות כבעלות גוון שלילי; ולהפך: כך הופך "טרוריסט" בצידו האחד של הגבול, ל"לוחם חופש" בצידו האחר; ופעולות של התנגדות עממית וגרילה מוצגות על ידי הצד היריב כ"טרור", על מנת "לצבוע" אותן בגוון שלילי (ראו בהקשר זה את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: הלחימה בפלסטינים – טרור או גרילה?):

[בכרזה: האם אתה טרוריסט או לוחם חירות? הכרזה שותפה בפייסבוק, ובעל הזכויות בה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הפנטזיה של המטורפים - אירוע הטרור האפוקליפטי מכולם

אחד מאירוע הטרור האפוקליפטיים ביותר - שאנו יכולים להעלות בדעתנו - הוא פגיעה מהותית בהר הבית, ולא משנה על ידי מי. אירוע כזה עלול להבעיר את העולם המוסלמי כולו, ולא רק אותו.

לכן, מידי פעם, צץ המטורף התורן שחותר לעשות זאת. לכן, סיכולו של תרחיש האימים הזה תמיד יהיה אחד מאתגרי הסיכול הראשונים במעלה של גורמי הביטחון הישראלים השונים.

[בתמונה: מתחם הר הבית - יעד הטרור הנחשק ביותר של מטורפי כל העולם; ואתגר הסכול הגדול מכולם של גורמי הביטחון הישראלים... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Andrew Shiva. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על ביטחון הפנים;
• הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות'.
• הרחבת המושג: 'תורת הכאוס';
• הרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה;
• הרחבת המושג: 'סדר';
• הרחבת המושג: 'כאוס';
• הרחבת המושג: 'מושך';
• הרחבת המושג: 'דחיפה';
• הרחבת המודל של מערכת מורכבת בין סדר לכאוס;
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.

מקורות

• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס: דפוסים של סדר נעלם…, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מושך: מערכת האילוצים שבתוכם מתפקדת המערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דחיפה - (‘Perturbation’): להזיז מערכת למצב חדש, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הלחימה בפלסטינים – טרור או גרילה?, ייצור ידע, 28/10/22.
• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות.
• עוזי דיין (2019), התכלית האסטרטגית של ההתשה, ייצור ידע, 13/4/19.