תקציר: לאומיות (Nationalism) היא אידיאולוגיה, לפיה יש לעם זכות לקיים ממשל עצמי ולנהל את ענייניו בעצמו. גישה זו קשורה קשר הדוק למדינת הלאום, ושאיפתה העליונה היא, בדרך-כלל, קיומה של מדינה כהגשמתו של עיקרון זה - הלא היא זכות להגדרה עצמית של לאום. למרות שרבים, מימין ומשמאל, ניבאו את מותה הקרוב של הלאומיות, ולמרות הניסיונות לגבש ריבונות בתוך גופים על-לאומיים או טרנס-לאומיים, נותרה הלאומיות כעיקרון המארגן הבסיסי של הסדר הבין-מדינתי והמקור האולטימטיבי ללגיטימציה פוליטית (אקריש, 2023).

[בתמונה: גריבלדי וצבא החולצות האדומות. תמונה חופשית מתוך האתר: Lo Que Pasó en la Historia]

[לאוסף המאמרים על לאומיות ולאומנות, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 27 בדצמבר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 23 ביולי 2019 התייצב בוריס ג'ונסון בפני התקשורת, לאחר שמונה על ידי המלכה אליזבת השנייה לראש ממשלת בריטניה. ג'ונסון, מהתומכים הנלהבים בברקזיט (יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי), המחיש עבורנו לאומיות מהי, ומדוע היא חשובה כל כך: "היום, ברגע מכריע בהיסטוריה שלנו", אמר ג'ונסון, "שוב אנו נדרשים לחבר בין שתי מערכות של אינסטינקטים, שתיהן מערכות נאצלות:

• בין התשוקה העמוקה לידידות ולסחר חופשי ותמיכה הדדית בתחומי הביטחון וההגנה בין בריטניה לשותפותיה האירופיות;
• ובה בעת, התשוקה העמוקה מעומק הלב באותה מידה לממשל עצמי דמוקרטי בארצנו" (לורד, 2019).

"התשוקה העמוקה" הזו שאליה כיוון ג'ונסון, ושעמדה בשורש הרצון הבריטי להתנתק מאירופה, קרויה 'לאומיות'.

[בתמונה: "התשוקה העמוקה" הזו שאליה כיוון ג'ונסון, ושעמדה בשורש הרצון הבריטי להתנתק מאירופה, קרויה 'לאומיות'. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

מהי לאומיות? המשגה

לאומיות (Nationalism) היא אידאולוגיה, לפיה יש לעם זכות לקיים ממשל עצמי ולנהל את ענייניו בעצמו. גישה זו קשורה קשר הדוק למדינת הלאום ושאיפתה העליונה היא, בדרך-כלל, קיומה של מדינה כהגשמתו של עיקרון זה - הלא היא זכות להגדרה עצמית של לאום.

הלאומיות, היא אחד המנועים הרעיוניים הגדולים והחיוביים ביותר שעיצבו את הסדר העולמי אותו אנחנו רואים כיום. זה הבסיס האידאולוגי לדמוקרטיה, למדינת רווחה, לחינוך ציבורי, שכולם הוצדקו ע"י הרעיון שקבוצת אנשים חולקת מטרה משותפת ויש לה מחויבות הדדית. היא הייתה גם הבסיס שהוביל לשחרור הקולוניות מהכיבוש המערב אירופאי (דנק, 2019).

פסיג (2010, ע' 35) טוען כי הלאומיות (או בלשונו, הלאומנות), מסמלת את האהבה לדברים שלתוכם האדם נולד, והיא נשארה גם במאה ה- 21 ולמרות הגלובליזציה, המניע העיקרי של ההתארגנות האנושית! הצורך החיוני והתמידי בכך עולה פעמים רבות על האינטרסים האישיים של הפרט. לאומנות (או לאומיות) על פי פסיג קשורה לחוויית המקום שבו גדל אדם ושוכנים אהוביו, כיוון שאם מנתקים אותם ממקומותיהם, אופיים משתנה (פסיג, 2010, ע' 35; ראו תמונת כריכה משמאל). רעיון הלאומיות קיבל בעולם המודרני דגש אזרחי במדינות כמו צרפת וארצות הברית, ודגש אתני-תרבותי במדינות כמו גרמניה ואיטליה.

אחד החסמים העיקריים לשאיפה של עם ללאומיות; הם אינטרסים מנוגדים, הקשורים לביטחונו הלאומי של עם אחר.

[הרחבה נוספת על המושג: 'לאומיות', ראו במאמרו של עמר דנק: 'לאומיות, לאומנות, פופוליסטים ומה שביניהם'].

ההיסטוריה של המושג 'לאומיות'

נהוג לייחס את הולדת המושג 'לאומיות' למהפכה הצרפתית, בשנת 1798, והוא התייחס, הן לאידיאולוגיה והן לתנועה פוליטית. מאוחר יותר, בהשפעת המחשבה הרומנטית הגרמנית, הוא נקשר גם למושגים אקסקלוסיביים של פרטיקולריות אתנית ותרבותית. כתנועה פוליטית, הלאומיות הייתה כרוכה לעתים קרובות במיזוג של שני האידיאלים הללו, תוך הנחה שהעולם המורכב מ'מדינות לאום' שבהן, לפחות בתיאוריה, כל אומה זכאית למדינה משלה, מה שיכונה מאוחר יותר "עקרון ההגדרה העצמית הלאומית" (אקריש, 2023).

בחצי הראשון של המאה העשרים חווה העולם לאומיות מוקצנת בדמות הפשיזם והנאציזם. מאז מתייחס העולם הדמוקרטי הליברלי בזהירות מופגנת כלפי המושג הזה, שעלול להוביל לנזק משמעותי, לאפליה, לדעות קדומות ולמלחמה. הוא עלול לתת עדיפות לפעולות חד-צדדיות, תוך שימת דגש על אינטרס עצמי על פני רווחה גלובלית קולקטיבית. זה יכול להוביל למתחים ברמה הבינלאומית, ולהפריע למאמצים לטפל בנושאים כמו שינויי אקלים, מגפות וזכויות אדם (אקריש, 2023).

הזהירות הזו מצאה את ביטויה בשפה העברית, שבה הופרד המושג האנגלי Nationalism לשני מושגים שונים בעברית: לאומיות ולאומנות, שהיא סוג מוקצן של לאומיות, הרואה את הלאום של המאמין בה כנעלה על עמים אחרים, על ההשלכות שעלולות להיווצר כתוצאה מכך (אקריש, 2023). [להרחבת המושג: 'לאומנות', לחצו כאן].

היחס הזה הורע עוד יותר בהשפעת הפרוגרסיבים החדשים, שרואים במושג 'לאומיות' צורה אסרטיבית יותר של המושג 'פטריוטיות', הכרוכה בנאמנות עזה לאומה, מלווה לרוב באמונה בעליונותה על פני אחרים. לאומיות היא האמונה שהאינטרסים והערכים של אומה מסוימת קודמים, ולעתים קרובות עדיפים על אלה של אחרים. מבחינה אטימולוגית (מחקר השמות), מקורות המונח חוזרים למילה הלטינית "NATIO", שמשמעותה "משהו שנולד", ששימשה את הרומאים לסמן קהילת הזרים. לאומנים עשויים להפגין שאיפה נלהבת לאחדות לאומית, ולעיתים קרובות דוגלים במדיניות שמעדיפה את האינטרסים של המדינה שלהם על פני שיתוף פעולה גלובלי. יש הגורסים כי הלאומיות יכולה לפעמים לגבול בבלעדיות ועלולה להוביל לאתנוצנטריות, שבה תרבותו של האדם עצמו, נתפסת כנעלה על אחרים. לכן, לאומיות עלולה לגרום לגישות מפלגות, ולהפריע למאמצים הקולקטיביים הנדרשים לפתרון בעיות גלובלי (אקריש, 2023).

[בתמונה: ההיסטוריה של המושג: 'לאומיות'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

למרות ההתנגדות למושג 'לאומיות', הוא הוכיח עצמו ככלי רב עוצמה!

הלאומיות עלתה על הציפיות של מספר רב של הוגים, מימין ומשמאל. למרות שניבאו את מותה הקרוב, היא הוכיחה את עצמה מחדש ככלי רב עוצמה. כך היה לאחר סיום המלחמה הקרה. מושג זה עורר השראה והמריץ מגוון רחב של פרויקטים פוליטיים, מדמוקרטיה דרך פופוליזם וכלה בטוטליטאריות (אקריש, 2023).

למרות הניסיונות לגבש ריבונות בתוך גופים על-לאומיים או טרנס-לאומיים, בעיקר כדי להתמודד עם ההשפעה הקשה והבלתי אחידה של הגלובליזציה, נותרה הלאומיות כעיקרון המארגן הבסיסי של הסדר הבין-מדינתי והמקור האולטימטיבי ללגיטימציה פוליטית. עבור רבים, זהו גם ההקשר המובן מאליו של חיי היומיום ומסגרת קוגניטיבית ודיסקורסיבית נגישה בקלות כדי לתת משמעות ויעוד לעולם הסובב אותם (אקריש, 2023).

[בתמונה: לאומיות... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על לאומיות ולאומנות, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'לאומנות'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• מאמרו של רוני אקריש: 'בין פטריוטיות ללאומיות'.
• מאמרו של עמר דנק: 'לאומיות, לאומנות, פופוליסטים ומה שביניהם'.
• אוסף המאמרים על לאומיות ולאומנות.

מקורות

• פנחס יחזקאלי (2014), לאומנות: לאומיות מוקצנת, ייצור ידע, 12/10/14.
• ויקיפדיה: הערך "לאומיות".
• הכהן גרשון (2014), מה לאומי בביטחון הלאומי, בן שמן: מודן ומשרד הביטחון.
• פסיג דוד (2010), 2048, תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד (מהדורה דיגיטלית).
• יורם חזוני (2017), הלאומיות וחירות המערב, השילוח, 28/11/17.
• אמנון לורד (2019), גובים את התשלום במזומן, ישראל היום, 26/7/19.
• רוני אקריש (2023), בין פטריוטיות ללאומיות, ייצור ידע, 27/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי: לאומנות – לאומיות מוקצנת, ייצור ידע, 12/10/14.
• עמר דנק (2019), לאומיות, לאומנות, פופוליסטים ומה שביניהם, ייצור ידע, 13/6/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), לאומיות ולאומנות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 28/12/23.