פנחס יחזקאלי: ניצחון. להשיג את המטרה

תקציר: עם כניסת כוחות צה"ל לרצועת עזה במלחמת שמחת תורה 2023 (חרבות ברזל), פנה אלוף פיקוד הדרון, האלוף ירון פינקלמן בקשר באלו הדברים (ראו הסרטון למטה). בשורות הללו שובצו 4 פעמים המילה 'ניצחון'. למושג הזה, ניצחון, מוקדש הדף הזה... ניצחון (Victory) הוא השגת המטרה שהוצבה. במושג זה נעשה שימוש, בעיקר, בתחום הצבאי; בתחום הארגוני (בפוליטיקה הארגונית) ובספורט תחרותי. המושגים ההופכיים לניצחון הם הפסד או תבוסה (הפסד צורב) שמשמעם: אי השגת המטרות שנקבעו.

[בתמונה: אלוף פיקוד הדרום עם כניסת כוחות צה"ל לרצועת עזה במלחמת שמחת תורה (חרבות ברזל) באוקטובר 2023: "מטרתנו היא אחת: ניצחון!". התמונה היא צילום מסך]

[להורדת החוברת: "בין הכרעה לניצחון"(עיונים בביטחון לאומי מס' 2) לחץ: בין הכרעה לניצחון] [לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

עודכן ב- 5 בנובמבר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

עם כניסת כוחות צה"ל לרצועת עזה במלחמת שמחת תורה 2023 (חרבות ברזל), פנה אלוף פיקוד הדרון, האלוף ירון פינקלמן בקשר באלו הדברים (ראו הסרטון למטה). בשורות הללו שובצו 4 פעמים המילה 'ניצחון'. למושג הזה, ניצחון, מוקדש הדף הזה...

"תחנות פיקוד הדרום כאן קודקוד. אנחנו יוצאים למתקפה על החמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה. מטרתנו היא אחת, ניצחון. לא משנה כמה תהיה ארוכה הלחימה, כמה קשה, אין תוצאה אחרת מלבד ניצחון. נילחם במקצועיות ובעוצמה לאור ערכי צה"ל עליהם חונכנו, ובראשם הדבקות במשימה והחתירה לניצחון.

אנו נילחם בסמטאות, נילחם במנהרות, נילחם היכן שצריך. נכה את האויב המתועב מולו אנו עומדים. אחיי הלוחמים, התושבים של בארי, שדרות, ניר עוז, כפר עזה וישובי מערב הנגב ואיתם כל עם ישראל, כולם מביטים בנו כעת. כמוני, גם הם סומכים עליכם ומאמינים בכם, אתם דור הניצחון. כאן קודקוד, נועו למשימותיכם, הכו באויב, סוף".

אחרי שנים שצה"ל לא חווה ניצחון אמיתי בשדה הקרב, ואחרי שמפקדי צה"ל רבים פיתחו קונספציה שבתנאים של מדינת ישראל היום הוא לא בר השגה, ה'ניצחון' שוב על סדר היום.

כשהחזיר הרמטכ"ל לשעבר, אביב כוכבי, את ה'ניצחון' לסדר היום, רבים הרימו גבה...

הוא החליט לקיים, קרוב לכניסתו לתפקיד, במרץ 2019, סדנה של שלושה ימים מרוכזים בשבוע הראשון של מארס, תחת הכותרת: "סדנת הניצחון". לצורך הסדנה הוקמו בצה"ל כמה צוותים שינסו, כל אחד בתחומו, להגיע להבנות על ניצחון צה"ל במלחמה הבאה, ומהם הפערים שבהם יש לטפל כדי להביא לניצחון (שובל, 2019).

כבר בנאומו הראשון כרמטכ"ל נתן כוכבי דגש לחתירה לניצחון, כאשר אמר כי "ניצחון ומשימתיות יהיו ערכינו המרכזיים, ונמצא כל משימה שניזום או שתוטל עלינו בדייקנות ובנחישות עם האמצעים שבידינו". באותו נאום הדגיש כי חלק ממשימתו היא להעמיד "צבא קטלני, יעיל וחדשני" (שובל, 2019).

רק שבאותם ימים, העיסוק ב'ניצחון' נתפס אצל רבים נלעג, וללא טבח ה- 7 באוקטובר, ספק אם היה עולה לסדר היום!

[לכתבה המלאה של לילך שובל, לחצו כאן]

'ניצחון' מהו? המשגה

ניצחון (Victory) הוא השגת המטרה שהוצבה. במושג זה נעשה שימוש, בעיקר, בתחום הצבאי; בתחום הארגוני (בפוליטיקה הארגונית) ובספורט תחרותי. המושגים ההופכיים לניצחון הם הפסד או תבוסה (הפסד צורב) שמשמעם: אי השגת המטרות שנקבעו. יודגש כי 'ניצחון' הוא גם מושג תודעתי, ולכן גם נתון למניפולציה.

בתחום הצבאי, מגדיר מילון מונחי צה"ל את המושג ניצחון כ"התגברות על האויב ויצירת מצב שבו המנצח במלחמה, במערכה או בקרב, השיג את מטרותיו הצבאיות במלואן או בעיקרן, במחיר שהוא יכול לעמוד בו. השגת הניצחון היא התכלית הכללית הקבועה של כל חייל בכל מצב (המילון למונחי צה"ל, 1998, ע' 136).

מושג צבאי קרוב ל- ניצחון הוא הכרעה: "שבירת כוח ההתנגדות של האויב לפעול ביעילות נגדנו, על ידי יצירת מצב, שמתקיימים בו (להערכת המחליט) התנאים להשגת המשימה שנקבעה. מצב כרעה ניכר בכך, שהאויב איבד את יכולתו לפעול נגדנו ביעילות" (המילון למונחי צה"ל, 1998, ע' 424) [להרחבת המושג: 'הכרעה', לחצו כאן]. הניצחון שונה מההכרעה בכך שהוא מתמקד בקשר שבין מטרות המלחמה להשגתן.

[בתמונה: פקודת היום של אלוף פיקוד הצפון, דוד אלעזר (דדו) עם היציאה לכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. דוגמה לניצחון שהושג בהכרעה]

ה'ניצחון' כפוף להיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה...

כיוון שכך, בכל ניצחון טמונים זרעי התבוסה במלחמה הבאה. בהקשר זה זכורה אמרתו של שר החוץ האמריקני לשעבר, הנרי קיסינג'ר, לפיה "כל הצלחה היא כרטיס כניסה למשבר חדש" (הנרי קיסינג'ר):

כאשר צבא מנצח, מאשר הניצחון כביכול את כל ההרגלים, הנהלים, המבנים, התורות והשיטות של הצבא. הם נתפסים כתקפים ואף כמבריקים – כולל אלה הזקוקים לשיפורים או אף לרפורמה מרחיקת לכת.
לעומת זאת, התבוסה היא מורה הרבה יותר טוב לצבא שהובס. תבוסה מחדדת את חוש הביקורת, ומפחיתה את הסיכוי שיידחו הפתרונות המוצעים. זאת מכיוון שהתבוסה מחלישה את ההתנגדות לשינוי מצד חסידי המצב הקיים.

התוצאה היא שבמלחמה הבאה מתהפך הגלגל, והמנצח יכול למצוא עצמו מנוצח (לוטוואק, 2002, ע'מ 39-37). כזה היה למשל ההיפוך בין צה"ל לצבאות ערב: ניצחון מוחץ במלחמת ששת הימים ואופוריה ישראלית גררו מהפך בתחילת מלחמת יום הכיפורים, תיקו צבאי במלחמה ותשלום מחיר צבאי ומדיני בסופה.