תקציר: לאחרונה עלתה תופעת סופת אש או סערת אש (Firestorm) לסדר היום, כאשר האלוף במיל' עמוס ידלין חרג ממנהגו שלא לבקר פומבית את הממשל האמריקני, ותקף את אמריקה על צביעותה בנוגע לביקורת על עוצמת ההפצצות הישראליות במלחמת חרבות ברזל בעזה. אינני זוכר שהפרדתם בין החפים מפשע בדרזדרן, או כשתקפתם בטוקיו, עם "סופות האש", במאי 1945. בניגוד למה שאומרים לנו הגנרלים שלכם, זה לא גרם לגרמנים וליפנים להיות יותק קיצוניים. להיפך. הם הפכו לדמוקרטים, לשוחרי שלום"...

[בתמונה: 'סופת אש'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

עודכן ב- 18 באפריל 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

סופות אש או סערות אש (Firestorms) הן תופעת טבע אימתנית המאופיינת בשריפות עזות. תופעה זו מתרחבת בשל בעיית שינויי האקלים שאנו חווים בעשור האחרון.

הסופות מתפשטות במהירות ויוצרות דפוסי מזג אוויר משלהן, מה שמוביל להשלכות הרות אסון הן על הסביבה והן על הקהילות בדרכן. זוהי תופת, שעלולה להרוס שטחי אדמה נרחבים, לסכן חיים, להרוס רכוש ולשנות מערכות אקולוגיות.

דוגמה ישראלית כזו היא סופת האש בכרמל הייתה שריפת יער נרחבת, שהתרחשה בחנוכה ה'תשע"א, מה- 2 עד ה- 6 בדצמבר 2010 באזור הכרמל שבמדינת ישראל. 

בשרפה נספו 44 בני אדם, כ-17,000 איש פונו מבתיהם, וקרוב ל-25 קמ"ר (25,000 דונם) ובהם כמה מיליוני עצים עלו באש. השרפה כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים שבסביבתו, שטח המשתרע בין עספיא, שכונת דניה בחיפה, טירת כרמל, מגדים, כפר האמנים עין הוד, כפר צבי סיטרין ועין חוד [ויקיפדיה: השריפה בכרמל (2010)]:

[בתמונה: תוצאות סופת האש בכרמל. אוטובוס הסוהרים השרוף נמצא במרכז התמונה למטה. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי היחידה האווירית של משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

איך נוצרות סופות אש?

כדי להבין את המורכבות של סופות אש, חיוני להתעמק בסיבות שלהן, כיצד הן מתפתחות, וההשלכות מרחיקות הלכת שהן משאירות בעקבותיהן:

תנאי מזג האוויר: סופות שריפות נובעות לרוב משילוב של תנאי יובש, טמפרטורות גבוהות ולחות נמוכה, מה שיוצר את סביבה מושלמת לשריפות שדה, להתלקח ולהתפשט במהירות. בנוסף, רוחות חזקות יכולות לעורר את הלהבות, להחמיר את המצב ולהפוך את מאמצי הבלימה למאתגרים יותר.

מקורות הצתה: פעילויות אנושיות כמו מדורות, סיגריות זרוקים, זיקוקים ואפילו קווי מתח, יכולים לשמש כמקורות הצתה לשריפות. פגיעות ברק במהלך סופות רעמים יבשות, גם הן תורמות משמעותית, להתפרצות שריפות באזורים רבים.

זמינות דלק: צמחייה יבשה ואזורי יער עבותים, משפיעים באופן משמעותי על עוצמת השריפות ועל התפשטותן. תנאי בצורת וצמחייה מתה מספקים דלק בשפע לשגשוג שריפות ולהסלים לסופות שריפות.

כיצד הן מתפתחות?

הצתה והתפשטות: סופת אש מתחילה בדרך כלל עם מקור הצתה קטן, שגדל במהירות, כשהלהבות מתפשטות על פני הנוף, ומונעות על ידי צמחייה, ובסיוע רוח. כשהאש מתרחבת, היא בולעת שטחים גדולים יותר, ויוצרת דפוסי רוח משלה שמניעים את השריפה קדימה.

תהליך פירו-הסע (Pyroconvective Process): סופות אש מייצרות חום עז, שיכול ליצור תופעות מזג אוויר משלו, תהליך כזה ידוע כתהליך פירו-הסע. התופעות כוללות סופות רעמים שנוצרו באש, ענני פירוקומולוס (pyrocumulus clouds), וסופות של אש, אשר מתדלקות עוד יותר את התקדמות האש ומקשים יותר ויותר על השליטה בה.

התנהגות קיצונית: ברגע שסופת אש תופסת, היא עלולה להפגין התנהגות אש קיצונית, כולל קצבי התפשטות מהירים, להבות מתנשאות וממטרי גחלים, שעלולים להצית שריפות חדשות בנוסף על השריפה העיקרית. תנאים אלו מציבים אתגרים משמעותיים למאמצי הכיבוי ומגבירים את הסכנה הן למגיבים והן לתושבים באזורים שנפגעו.

ההשלכות של סופות אש

השפעה סביבתית: לסופות שריפות יש השפעות עמוקות וארוכות טווח על הסביבה. הן הורסות בתי גידול, מחסלות אוכלוסיות חיות בר ומשנות מערכות אקולוגיות. אובדן הצמחייה עלול להוביל לשחיקת קרקע, לזיהום מים, ולירידה במגוון הביולוגי, ולהשפיע על חוסנן של מערכות אקולוגיות להתאושש מהחורבן.

מחיר אנושי: סופות אש מהוות איום חמור על חיי אדם ורכוש, מאלצות פינוי, הורסות בתים וגובות חיים. העשן והאפר המיוצרים משריפות יער עלולים להוות גם סיכונים בריאותיים לתושבים, להחמיר את תנאי הנשימה ולהפחית את איכות האוויר בשטחים רחבים.

עלויות כלכליות: העלות הכלכלית של סופות האש היא משמעותית, וכוללת נזקי רכוש, מאמצי כיבוי, הוצאות בריאות ואובדן הכנסות מתעשיות משובשות כמו חקלאות ותיירות. בנייה מחדש של קהילות ותשתיות לאחר סופת אש דורשת משאבים כספיים משמעותיים ותכנון ארוך טווח.

השלכות אקלים: היקף ועוצמת סופות האש תורמים לשחרור גזי חממה לאטמוספירה, ומחריפים את שינויי האקלים וההשפעות הנלוות להם. בנוסף, אובדן יערות ושקעי פחמן אחרים, מקטין את יכולתו של כדור הארץ לספוג פחמן דו חמצני, ומגביר עוד יותר את השפעות ההתחממות הגלובלית.

[בתמונה: 'סופת אש'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

'סופות אש' ככלי מלחמה

סופת אש יכולות להיווצר באופן מכוון ומלאכותי בעזרת, מה שמכונה: הפצצות שטיח, דוגמת ההפצצות במלחמת העולם השנייה על טוקיו, על האמבורג ועל דרזדן, את תוצאותיה של הפצצת טוקיו ב- 26 במאי 1945 - ושל סופת האש שנגרמה בעקבותיה, ניתן לראות בתמונה למטה, שמזכירה מאוד תמונות מהירושימה ונגסאקי בעקבות התקיפה האטומית שם [למאמר: 'הפצצת שטיח' – לא צריך פצצת אטום!, לחצו כאן]:

[בתמונה: תוצאות סופת האש שנוצרה בטוקיו בעקבות 'הפצצת השטיח' האמריקנית ב- 26 במאי 1945, מזכירות מאוד תמונות מהירושימה ונגסאקי... התמונה היא נחלת הכלל]

לסיכום

סופות האש מציבות אתגר אדיר לאנושות, הדורש גישה רבת פנים הכוללת מניעה, מוכנות ואסטרטגיות תגובה יעילות. טיפול בגורמים השורשיים של שריפות בר, כגון שינויי אקלים, שיטות ניהול קרקע והתנהגות אנושית, הוא חיוני להפחתת הסיכון של סופות שריפות והשלכותיהן הנלוות.

על ידי טיפוח שיתוף פעולה בין ממשלות, קהילות ובעלי עניין, ניתן לפעול לבניית חוסן ולמזעור ההשפעות ההרסניות של אירועים קטסטרופליים אלה על הסביבה והחברה כאחד.

[בתמונה: 'סופת אש'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על אש, פירומנים ומבעירי בערות, לסוגיהם] [לאוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יפן במלחמת העולם השנייה]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על אש, פירומנים ומבעירי בערות, לסוגיהם.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• אוסף המאמרים על יפן במלחמת העולם השנייה.
• הרחבת המושג 'הפצצת שטיח'.
• מאמר: 'הפצצת שטיח' – לא צריך פצצת אטום!

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), אש, פירומנים ומבעירי בערות, לסוגיהם, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 11/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), הפצצת שטיח: לא צריך פצצת אטום!, ייצור ידע, 22/11/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• קרשו איאן (2010), גרינג: סגנו של השטן, תל אביב: מעריב ודביר.
• לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות.