דף זה עודכן ב- 28 באפריל 2019
[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
ריאל פוליטיק (Realpolitik) ריאליזם וגם ריאליזם קלאסי היא תיאוריה במדע המדינה, שניתן להסבירה בדרך הטובה ביותר כיום באמצעות תורת המערכות המורכבות, למרות ששורשיה קדומים הרבה יותר.
כיוון שהיחסים הבינלאומיים הינם מערכת מורכבת, אזי הם נשלטים על ידי מאבקי עוצמה שבין מדינות והאינטרסים הלאומיים שלהן.
אינטרסים לאומיים או אינטרסים חיוניים (National interest) הם צורכי העל ההכרחיים לקיום הייעוד, שמדינה מוכנה להילחם על מנת למנוע פגיעה בהם (ברודי, 1980, ע' 296).
[להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה בנושא מאבקי עוצמה במערכת מורכבת, לחצו כאן][להרחבה על אינטרסים לאומיים, לחצו כאן]
כיוון שכך, אין מקום לשיקולי מוסר ולאידאלים; ואין טעם 'ליפות' את האופן שבו הדברים מתנהלים, לא במדיניות החוץ, ולא בפוליטיקה הפנימית בתוך מדינות. להיפך. כאשר מערבים ערכים בפוליטיקה, הצד השני מנצל את התמימות הזו, והתוצאות בהתאם!
הניסיון של הפוליטיקאים והמדינאים להסתיר את טבעם האמתי של מעשיהם; העובדה שפוליטיקאים ומדינאים מצהירים דבר אחד אך עושים דברים אחרים; הפער שבין הדיבורים למעשים - זו הסיבה העיקרית לכך, שהפוליטיקה נחשבת מלוכלכת ודוחה בעיני רבים...
[למאמר: 'מוסר וצביעות ביחסים בין לאומיים', לחצו כאן] [למאמר: 'מוסר וצביעות בפוליטיקה. למה היא כל כך מגעילה?', לחצו כאן]
[בתמונה: ההבדל בין הצביעות שבפוליטיקה לחיים האמתיים... למקור הקריקטורה, לחצו כאן]
אבי הריאל-פוליטיק: הנס מורגנטאו
מי שנחשב לאבי הריאל-פוליטיק המודרני הוא הפוליטולוג והמשפטן האמריקאי ממוצא יהודי-גרמני, והוגה-דעות בתחום מדע המדינה, הנס יואכים מורגנטאו (Hans Joachim Morgenthau; 1980-1904; ראו תמונה משמאל)
[אנו מאמינים כי עשינו שימוש הוגן בתמונתו של מורגנטאו משמאל]
כל הוגי הדעות שעסקו בריאליזם פוליטי לפני כן מסווגים כאנשי הריאליזם המוקדם. עליהם ניתן למנות אישים כמו:
- תוקידידס (בחצי השני של המאה הרביעית לפני הספירה);
- נִיקוֹלוֹ מַקְיַאוֶולִי (1527-1469);
- תומס הובס (1679-1588);
- פרידריך וילהלם ניטשה (1900-1844);
- ורבים אחרים.
[הרחבה על הוגי הדעות של הריאליזם המוקדם ניתן למצוא בערך העוסק ב'עוצמה' (לחצו כאן)]
תפיסתו של מורגנטאו מושתתת על הנחת היסוד לפיה טבע האדם הוא קונפליקטואלי בבסיסו ופועל ממניעים רציונליים המונעים מהשאיפה לעוצמה. גם הפוליטיקה הבינלאומית מבוססת על הטבע האנושי, ומושפעת מהאגו והרגש של מנהיגי העולם. לפיכך, תמיד יהיה מרדף אחר עוצמה ואחר מימוש אינטרסים. לכן, כל פעולה צריכה להינקט תוך התחשבות בהנחת יסוד זו.
האירוע המכונן מבחינת מורגנטאו היה התקופה שבין מלחמות עולם, שבה פוליטיקאים "אידאליסטים" - שהונעו שאיפה לטוב ולצדק - הביאו במו ידיהם את מלחמת העולם השנייה.
העולם - על פי מורגנטאו - מבוסס על אינטרסים מנוגדים וסותרים המניעים העומדים בבסיס כל מדינה הם רציונליים, אובייקטיביים ומושתתים על הרצון למימוש אינטרסים והרצון להשגת והגברת עוצמה. לא ניתן לעולם להגשים עקרונות מוסריים במלואם. ניתן להגיע למצב קרוב לכך על-ידי איזון אינטרסים, המובילים להסכמי שלום בין המדינות, אך יש להפנים כי מדובר באיזון זמני, שמטרתו שאיפה להשיג את הרע במיעוטו ולא את הטוב המוחלט. שקט ישרור, רק במצב שבו העוצמה של המדינות תאוזן, וייווצר מאזן-עוצמה, שימנע ממדינות אחרות לנסות לממש את האינטרסים שלהן על פני האינטרסים של מדינות אחרות.
הפוליטיקאי המזוהה ביותר עם הריאל-פוליטיק: אוטו פון ביסמרק
המדינאי המזוהה ביותר עם הריאל פוליטיק הוא הקנצלר הגרמני (שכונה 'קאנצלר הברזל'), אוטו פון ביסמרק (1898-1815), אחד המדינאים החשובים בכל הזמנים, ששימש הקנצלר של פרוסיה ולאחר מכן הקנצלר הראשון של הקיסרות הגרמנית, והאדם המרכזי שעמד מאחרי איחוד גרמניה ב-1871.
בשנות ה-60 של המאה ה-19, הוביל ביסמרק מספר מלחמות שבאמצעותן איחד את המדינות הגרמניות (למעט אוסטריה) לאימפריה הגרמנית תחת ההנהגה הפרוסית. לאחר שהצליח לעשות זאת, הוא השתמש במיומנות רבה בדיפלומטיה של איזונים והסכמים - על פי משנתו של מורגנטאו - על מנת לשמר את ההגמוניה הגרמנית באירופה. בתקופה זו, למרות מחלוקות רבות וחששות ממלחמה, נשמר השלום באירופה, פרק זמן ארוך, עד מלחמת העולם השנייה.
[בתמונה: אוטו פון ביסמרק. למקור התמונה לחצו כאן]
עליית הקיסר וילהלם השני לשלטון סימנה את סוף שלטונו של ביסמרק והריאל פוליטיק שלו. ובאמת, הגישה הישירה והכוחנית של הקיסר הביאה עד מהרה למחיקת הישגיו של ביסמרק בתחום מדיניות החוץ ולגלישה למלחמת העולם הראשונה.
הזרם הניאו-ראליסטי
גישה זו פורסמה לראשונה על ידי קנת ניל וולץ (Kenneth Waltz) בשנת 1979, והיא התפתחה בשנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים.
[אנו מאמינים כי אנחנו עושים שימוש הוגן בתמונתו של קנת וולץ משמאל]
היא שונה מהריאליזם המודרני בכך, שבעוד שהריאליזם הקלאסי הסביר את הכוח המניע את מאבקי עוצמה בטבע האנושי, באגו וברגש של מנהיגי העולם, הנאו-ריאליזם תולה זאת באילוצים מבניים (ולא באסטרטגיה, באגו או במוטיבציה).
ההיגיון המסדר של הנאו ריאליזם הוא מאבק העוצמה במערכות מורכבות. מאבקי עוצמה נובע מכך שלמערכות המרכיבות את מערכת האם יש מטרות על משלהם של הגדלת וביסוס העוצמה שלהם ביחס לאחרים, ועובדה זו היא בסיס לקונפליקטים תמידיים, שדרכם המערכת מתפתחת.
הנאו-ריאליזם טוען כי בהיעדר סמכות מרכזית פורמלית, העוצמה מתחלקת בין גורמי הכוח העיקריים (מעצמה גדולה אחת, שתי מעצמות על כמו בתקופת המלחמה הקרה, או מספר מעצמות). כל מדינה במערכת הבינלאומית מבקשת להבטיח את הישרדותה וליישם את האינטרסים שלה, ולא להכפיף אותם לאינטרסים של מדינות אחרות.
[למאמרו של ד"ר רועי צזנה: 'ריאל פוליטיק ישראלי', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מאבק עוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), מוסר וצביעות ביחסים בין לאומיים, ייצור ידע, 21/7/18.
- פנחס יחזקאלי (2019), מוסר וצביעות בפוליטיקה. למה היא כל כך מגעילה?, ייצור ידע, 6/4/19.
- יחזקאלי פנחס (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מאבק עוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
- ברנרד ברודי (1980), מלחמה ופוליטיקה, תל אביב: מערכות.
- ויקיפדיה: נאו ריאליזם.
- Williamson Murray, "Thoughts on Grand Strategy", in Williamson Murray, Richard Hart Sinnreich and James Lacey (Eds.), The Shaping of Grand Strategy: Policy, Diplomacy and War, New York: Cambridge University Press, 2011, pp. 1–2.
