תקציר: מידי פעם אנחנו מתעוררים לתוך תיאוריות קונספירציה חדשה. ברובם המכריע של המקרים מדובר בדמיון מפותח הנאחז באי הוודאות המלווה אירועים חריגים. במקרים מסוימים מסתבר שהקונספירציה אמיתית; ואז - המציאות עולה על כל דמיון... הפעם, הייתה זו חברת הכנסת טלי גוטליב שהחזירה את המושג לחיינו...

[בתמונה: תיאוריות קונספירציה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

עודכן ב-27 בינואר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 14 ביולי 2024, במהלך עצרת בחירות בפנסילבניה, התמקם צלף, אוהד הפרוגרסיבים על גג בניין סמוך לעצרת וירה לעבר הנשיא לשעבר (ובעתיד?) דונלד טראמפ. צופה אחד ושני גברים נוספים נפצעו באורח קשה.

שעות אחרי ניסיון ההתנקשות, תיאוריות קונספירציה כבר הציפו את המדיה החברתית. הפופולאריות שבהן טענו שהאירוע זויף...

מידי פעם אנחנו מתעוררים לתוך תיאוריות קונספירציה חדשה או ממוחזרת. ברובם המכריע של המקרים מדובר בדמיון מפותח הנאחז באי הודאות המלווה אירועים חריגים. במקרים מסוימים מסתבר, שהאמת עולה על כל דמיון...

[לכתבה המלאה של עומר כביר ב'כלכליסט', לחצו כאן]

תיאוריית הקונספירציה התורנית (?) הגיעה לחיינו בינואר 2024 מדוכן הכנסת, בעקבות נאומה של ח"כ טלי גוטליב:

לפי התקשורת, גוטליב טענה כי בעלה של ברסלר הוא בכיר בארגון מסווג, ושוחח טלפונית עם מנהיג חמאס יחיא סינוואר, וכי הוא נעצר בגין כך.

עקב כך נזעק ראש המוסד והוציא הודעה, לפיה גוטליב פגעה בביטחון המדינה, "פרסמה פרטים מלאים של איש שירות ובני משפחתו, וסיכנה את חייהם, בזמן שהאויבים פועלים להתחקות אחר זהותם". גם ברסלר עצמה פנתה לגוטליב באמצעות עורך דינה, ודרשה שתסיר את חסינותה כדי שתוכל לתבוע דיבה.

מה נכון ומה בדיה בסיפור הזה, נדע מן הסתם בהמשך...

תיאוריות קונספירציה מהן? המשגה

נגדיר קונספירציה (Conspiracy) כסוג של קנוניה/קשר - מזימה הנרקמת בחשאי בין מספר אנשים/גורמים שונים, להשגת מטרות שונות, כמו: מרידה נגד השלטון; פגיעה באדם אחר; עשיית רווחים שלא בצדק, וכדומה.

אופייה החשאי של הקונספירציה, המתובל במרכיבם משמעותיים של אי ודאות וחוסר אמון במערכות השלטוניות, מצמיחים תיאוריות קונספירציה או תיאורית קשר או טענת מזימה (Conspiracy Theory) - שלעיתים עולות על כל דמיון - הרואות קונספירציות גם במקומות שבהם אינן קיימות. תאוריות אלה, מסבירות מצב או אירוע באופן מהפכני, הנראה כסותר את הממצאים הגלויים לעין. זאת, על בסיס ההנחה, שגורמים רבי כוח מסתירים את האמת ומונעים את חשיפתה לציבור.

תיאוריות קונספירציה נקלטות פעמים רבות, על אוזן חפצה, כי אורח החשיבה של הציבור הוא ליניארי. יש לאנשים נטייה מולדת - בעיקר במצבים שבהם, הם אינם שולטים בכל הפרטים - לפשט בעיות ממורכבותן ולהפוך אותן ליחסים פשוטים של סיבה-תוצאה. למערכת ליניארית מתנהגת באופן צפוי.

כותב תומר לביא ב'מאקו': "... יש משהו בסיפור טוב, שפשוט מתעלה על כל עובדה. משחר ההיסטוריה התרבות האנושית מבוססת על סיפורים וגם היום, בעידן המדע והטכנולוגיה, נראה שרובנו הולכים שבי אחרי הנרטיב. יש שיטענו שתיאוריות הקונספירציה משגשגות סביב נושאים שהידע עליהם מצומצם מאוד; או תופעות חדשות שעדיין לא נחקרו די הצורך. אחרים טוענים, שתיאוריות קונספירציה הן כלי, שמאפשר לבני אדם לנהל בצורה יעילה יותר את החרדה הטבעית שמגיעה עם אי הוודאות הנלווית למשברים. כך, יכול האדם ש"חשף את המזימה" להרגיש שלפחות הכוחות שפועלים בעולם מובנים לו והוא, ורק הוא, מבין משהו, שאחרים עוד טיפשים ותמימים מדי כדי להבין. בשורה התחתונה - זה בכלל לא משנה אם אנחנו הספקנים הכי גדולים בפלנטה או אם אפשר לגרום לנו להאמין בהכול, יש משהו בכוח המפתה של תיאוריות קונספירציה, שקשה להישאר אדישים אליו."

כותב אהוד אמיר ב'הידען': "רוב האנשים שהולכים אחרי מעלי תיאוריות קונספירציה אינם קונספירטורים בעצמם. הם מהססים, מפקפקים ומבולבלים מהשפע האדיר, חסר התקדים, של מידע ברשת, מידע שרובו כוזב. מכיוון שהם מפחדים, הם לא נוטים אחר חדשות מרגיעות אלא אחר החדשות המפחידות, כדי לדעת ממה להיזהר (אמיר, 2021).

[בתמונה: קונספירציה... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי alinkon לאתר Pixabay]

מהו המתכון היוצר אירוע קונספירטיבי?

אנו מצפים, למשל, שחקירת פרשית רצח תתנהל, כמו בסרטים, באופן צפוי, ושכל סימני השאלה יתכנסו לסוף הטוב, שבו האיש הרע נחשף ובא על עונשו. כשהתוצאה מאכזבת אותנו וכשמתקיימים חלק מהגורמים הבאים, יש סיכוי טוב לתיאוריות הקונספירציה ללבלב:

1. בראש ובראשונה, חשיפה תקשורתית עצומה של האירוע;
2. אכזבה ציבורית מהתוצאה;
3. כשמעורבים בפרשה גורמים עתירי כוח;
4. רמת אי ודאות גבוהה: כאשר המידע על ההתרחשויות לקוי בחסר או שמקורות שונים לגביו סותרים זה את זה, גם אם בפרטים זניחים ומעוטי חשיבות.
5. התנהגות בעייתית ו/או שלומיאלית של הממסד, שיוצרת חשדנות כלפי גופים בצמרת השלטון או באמצעי התקשורת. ככל שהתאוריה מניחה שמסתירי האמת הם בעלי עוצמה גדולה יותר, היא נעשית חסינה יותר מפני הפרכה, משום שקל לה יותר להסביר ממצאים הסותרים אותה בפעילות מכוונת.
6. ומזל, כדי שהתבשיל יהפוך לויראלי, ושכל בעלי האינטרס וה'מוזרים' ברשת יחברו אליו.

מרגע שמרכיבי התבשיל נרקחו והעניין 'נתפס', תיאוריית הקונספירציה 'תרוץ' באופן ויראלי, ו'תדביק' את אלה בציבור, שמבנה אישיותם מתאים לסיפורים כאלה, או שהם מזהים הזדמנות להעצמה עצמית, ו'תופסים טרמפ' על האירוע...

[בתמונה: תיאוריות קונספירציה... תמונה חופשית שהועלתה על ידי CHRISTOPHER DOMBRES לאתר flickr]

מאפיינים של תיאוריות הקונספירציה

לרוב תיאוריות הקונספירציה מספר מאפיינים משותפים, החוזרים פעם אחר פעם:

• אישור ההשערה מראש: כמעט בכל תאוריית קשר ישנו בלבול בין השערה להוכחה. כלומר, מונח כי המשוער מוכח מראש. לרוב, תאוריות קשר אינן מנסות להעלות השערה ולהוכיחה או, לחלופין, להפריכה, אלא מניחות באופן סתמי כי ההשערה היא עובדה.

• קבלת ממצאים תומכים בלבד: מאפיין מובהק של תאוריות קשר הוא נכונות הוגיהן לקבל כמעט כל ממצא התומך בתאוריה, בלי להתחשב במידת אמינותו. כל הממצאים הסותרים את התאוריה, לעומת זאת, נדחים מקדמית, אם משום שהם נחשבים לחלק מהקשר שנרקם להסתיר את העובדות, ואם סתם משום שהם סותרים את התאוריה.
• ממסד סימבולי ואחיד: בלב כל תאוריות הקשר עומד קושר, שהוא לרוב גוף מופשט שכל חבריו פועלים באופן אחיד ועקבי לקידום מטרה אחת. לדוגמה, מונח שכל היהודים שותפים לקשר להשתלט על העולם, או שהממשל האמריקני כגוף אחיד פועל להסתיר עדויות על נחיתת חייזרים. הנחת הממסד הסימבולי והאחיד מאפשרת לדחות בקלות כל עובדה או טיעון הסותר את תאוריית הקשר באמצעות הטענה שהעובדה או הטענה באים מאנשי הממסד או עושי דברם.
• ממסד כל-יכול: בתאוריות קשר מונח כי הממסד הסימבולי (הקושר) הוא כל יכול או בדומה לכך ופעולתו מאופיינת ביעילות גבוהה מאוד ובתיאום מושלם בין מערכותיו. היות הממסד כל-יכול מאפשרת להסביר מדוע ממצאים או עדויות שנטען שהן קיימות אינן בנמצא.
• ממסד נטול מצפון: הממסד הסימבולי בתאוריות קשר פועל בלי שיקולים מוסריים וערכיים כלשהם ומטרתו מוגדרת בהיותה הניגוד האנטיפודי לזה של המאמין בתאוריה, בלי שתוכר האפשרות של גוני ביניים, ערפול מוסרי, שיקולים סותרים, וכדומה.
• אנשים משוחררים מהכרה: בכל תאוריות הקשר מונח כי ישנו ממסד יעיל להפליא, אחיד במטרותיו, עקיב בפעולתו ונטול מצפון. במקביל, מונח כי ישנם אנשים שבזכות תכונה לא מוגדרת הצליחו להשתחרר מהצו המוסדי ולספק עדות 'מבפנים' על מערכת ההסתרה וההשתקה שביסוד הקנוניה. הנחה זו מאפשרת לקבל את עדותם של ה'בוגדים' בממסד באופן פשוט, כעובדות שאין עליהן מחלוקת, לצד המשך דחיית דבריהם של שאר אנשי הממסד.

[בתמונה: תושב תל שבע הבחין במחזה משונה ביותר בשמיים - העננים והאור יצרו מעין דימוי של דמות לא מזוהה. כצפוי, התמונה עלתה ברשת החברתית והתיאוריות התחילו להשתולל... (שמעון איפרגן)]

מתי ניטה לדחות תיאוריית קונספירציה?

לעתים, די לרבים בהיגיון פשוט כדי לבטל תיאוריות קונספירציה. (וגם אז לפעמים, גם הבלתי יאומן מתגלה לעתים כאמיתי...). אבל, פעמים רבות קשה באמת לדעת:

• תאוריה המבוססת על ממצאים נראית סבירה יותר מן ההנחה שאותם ממצאים עוותו על ידי התארגנות חשאית.
• אופיים של ארגונים מוסדיים ביורוקרטים הופך אותם מועדים ל- שלומיאליות ממסדית. משמע, התופעה שלפיה, פועל הממסד באופן מטומטם, רשלני, לא מתואם, ונוטה לכישלונות במשימות הפשוטות ביותר. מכאן שסביר יותר שאירוע מסוים נגרם מטיפשות, מאשר מקונספירציה רבה היקף...

ויש, כמובן, את הקונספירציות המטומטמות ממש, שנובעות מכך שיוצר תיאוריית הקונספירציה איננו מכיר עובדות היסטוריות, או שהוא בונה על בורותנו...

[בתמונה: תיאוריות הקונספירציה: למה אנחנו מאמינים להן? תמונה חופשית שהועלתה על ידי new3dom3000 לאתר flickr]

דוגמאות נוספות של תיאוריות הקונספירציה

 

[לאוסף המאמרים על תיאוריות קונספירציה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על רצח תאיר ראדה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על תיאוריות קונספירציה;
• אוסף המאמרים על רצח תאיר ראדה;
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה;
• הרחבת המושג: 'אמון';
• הרחבת המושג אי ודאות - חוסר ודאות;
• הרחבת המושג: 'מאבק העוצמה במערכת מורכבת';
• הרחבת המושג 'ליניאריות';
• הרחבת המושג 'מורכבות';
• הרחבת המושג: 'פישוט של מורכבות';
• הרחבת המושג 'ידע';
• הרחבת המושגים: חוסר וודאות ומזל;
• הרחבת המושג: 'ויראליות';
• אוסף המאמרים על הקורונה והשלכותיה;
• מאמרו של ד"ר רועי צזנה: תגובה לסרטון על "הונאת הקורונה" של אורלי וגיא.

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: תאוריית קשר.
• ויקיפדיה: קנוניה
• פנחס יחזקאלי (2014), פנחס יחזקאלי: ויראלי – מתפשט במהירות…, ייצור ידע, 17/12/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), אמון: התנאי האולטימטיבי לכל אינטראקציה חיובית…, ייצור ידע, 15/6/19.
• יחזקאלי פנחס (2016), למה רצח תאיר ראדה הפך לקונספירציה?, ייצור ידע, 5/3/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות, חוסר ודאות ומזל, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), פישוט של מורכבות, ייצור ידע, 10/8/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
• רועי צזנה (2019), עתיד הקונספירציות, ייצור ידע, 5/1/19.
• שמעון איפרגן (2018), מצליחים לפענח מה הדבר המשונה בתמונה הזאת?, מאקו, 4/1/17.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על הקורונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 23/3/20.
• יחזקאלי פנחס (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• רועי צזנה (2021), תגובה לסרטון על "הונאת הקורונה" של אורלי וגיא, ייצור ידע, 9/1/21.
• תומר לביא (2021), תיאוריות הקונספירציה הכי שכיחות על הקורונה, מאקו, 17/9/21.
• אהוד אמיר (2021), תאוריות קונספירציה, מבריאתנות ועד התנגדות לחיסונים, ומה אפשר לעשות נגדן, הידען, 27/11/21.
• The Telegraph (2016), Perhaps the world's conspiracy theorists have been right all along, 21/5/16.