פנחס יחזקאלי: דה-אינדיבידואציה – הפרטים נטמעים בקבוצה

תקציר: אחד מתוצרי הלוואי המרתקים של המאבק ברפורמה המשפטית / במהפכה המשטרית הוא שהשיח הציבורי הופך לשיח של חרשים. אנשים חכמים מתמכרים לדקלום 'מנטרות' קבועות וקוראים עוד ועוד דעות מאותו דבר; כשהם מוותרים על סקרנות, ירידה לעומק הדברים וחיפוש חומרים חדשים, חלקם סותרים את דעת הקבוצה. התופעה הזו קרויה דה-אינדיבידואציה (deindividuation): מצב, שבו פרט בקבוצה חברתית מאבד את זהותו האישית, ומתמזג עם זהות הקבוצה. זהו מצב של הפחתת המודעות העצמית; הפחתת תחושת האחריות האישית; ועליה בהיענות להתמסר לתרבות הארגונית, לנורמות שהיא מכתיבה, ולבקשות של דמויות סמכותיות.

[בתמונה: דה-אינדיבידואציה - הפרטים נטמעים בקבוצה... היוצר איננו ידוע. התמונה באדיבות אתר wizeGEEKהמפרסם תמונות חינמיות שהעלו גולשים]

[למעבר למושג קרוב, התנהגות קולקטיבית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה, לחצו כאן]

עודכן ב- 18 במרץ 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

אחד מתוצרי הלוואי המרתקים של המאבק ברפורמה המשפטית / במהפכה המשטרית הוא שהשיח הציבורי הופך לשיח של חרשים. אנשים חכמים מתמכרים לדקלום 'מנטרות' קבועות, וקוראים עוד ועוד דעות מאותו דבר; כשהם מוותרים על סקרנות, ירידה לעומק הדברים וחיפוש חומרים חדשים, חלקם סותרים את דעת הקבוצה [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן].

דה-אינדיבידואציה (deindividuation) הוא מצב, שבו פרט בקבוצה חברתית חש שהוא מאבד את זהותו האישית, ומתמזג עם זהות הקבוצה. זהו מצב של הפחתת המודעות העצמית; הפחתת תחושת האחריות האישית; ועליה בהיענות להתמסר לתרבות הארגונית, לנורמות שהיא מכתיבה, ולבקשות של דמויות סמכותיות.

דה-אינדיבידואציה היא מה שקורה לנו כשאנחנו עוברים מהתנהגות פרטנית להתנהגות קולקטיבית (Collective behavior) או להתנהגות נחילית (Swarm behavior): מצב שבו הפרטים (הסוכנים העצמאיים) במערכת מורכבת מוותרים על מטרותיהן הנפרדות ומתנהגים כגוף אחד - כקולקטיב - המציית לחוקי תיאום, להשגת מטרת העל [להרחבת המושג: 'התנהגות קולקטיבית', לחצו כאן].

[בתמונה: הפרטים נעלמים מאחורי הגלימות הופכים לקולקטיב: קו קלוקס קלאן... למקור התמונה, לחצו כאן]

דה-אינדיבידואציה נוצרת כאשר:

העובד הוא חלק מקבוצה גדולה (המון);
כשהקבוצה מאפשרת לו להישאר אנונימי ולא מזוהה בשמו;
כשהוא יכול להרשות לעצמו "לעצום את עיניו ואת ליבו", בחסות ההמון, לנוכח המעשים.

דה-אינדיבידואציה קיימת בארגונים רבים, במיוחד ארגונים צבאיים, כמו צבא או משטרה, שההתנהגות הקולקטיבית חיונית עבורם במצבים מסוימים.

מקורות המושג

המושג, דה-אינדיבידואציה, נטבע לראשונה על ידי הפסיכולוג החברתי יהודי-אמריקאי, לאון פסטינגר (1989-1919; Leon Festinger; ראו תמונה משמאל), והורחב על ידי פיליפ זימברדו. ההקשרים שלו, בדרך כלל, ארגוניים, אבל ניתן להכיל אותו גם על קבוצות גדולות יותר (ראו בהמשך).

[מקור תמונתו של לאון פסטינגר משמאל: פייסבוק]

פסטינגר טען כי במצבים מסוימים, היחיד בקבוצה מאבד את זהותו האישית, ומתמזג בה באופן אנונימי. מצב פסיכולוגי זה, מביא בדרך כלל להפחתת העכבות והמעצורים, ועלול לגרום לביצוע התנהגויות אימפולסיביות או הרסניות. הדוגמה הקלאסית לכך היא המערכת הנאצית שהצליחה להוציא מאנשיה רוע נדיר, שבוצע באפקטיביות רבה.

מצב זה מתעורר במיוחד בתנאים כגון שקיימת מלכתחילה אנונימיות, כשיש מצב של עוררות גבוהה, אחדות קבוצתית גבוהה או התמקדות באירועים חיצוניים. תנאים אלו מביאים כנראה למצב של מודעות עצמית מופחתת וכך לדה-אינדיבידואציה. התנהגות זו עשויה להוביל לתוצאות שליליות.