תקציר: דיסוננס קוגניטיבי הוא מנגנון פנימי של הצדקה עצמית, הגורם - ביחד עם אחרים - לכשל חשיבה - הטיה קוגניטיבית. תיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי גורסת, כי אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניה. תחושה זו תדרבן אותו לשנות את פועלו, או להתחיל להאמין בעמדה חדשה, כדי להקטין את הדיסוננס (הקונפליקט) בין העמדה להתנהגות. 

[בתמונה: דיסונס קוגניטיבי - עובדים על עצמנו... התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי', לחצו כאן]

עודכן ב- 13 באוגוסט 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

פרולוג: הדיסוננס הקוגניטיבי של יאיר גולן

מה קורה לקצין מוערך, שכמעט נגע בתפקיד הרמטכ"ל, פנה אחרי השחרור לפוליטיקה, הצטרף לפי נטיות ליבו למרץ ומתמודד באוגוסט 2022 על הנהגתה? 

הוא הואשם על ידי חלקים בתוכה, במיליטריזם; וטוענים נגדו כי: "מי שביצע נוהל שכן בניגוד לפסיקת בג"ץ ובניגוד לפקודות מפקדיו, והשתמש בפלשתינים כמגן אנושי - לא ראוי להנהיג אותנו"...

דומה שיאיר גולן נקלע לקונפליקט פנימי, הקרוי דיסוננס קוגניטיבי. כיצד הוא פתר אותו עם עצמו? הוא תייג את צה"ל - את הארגון הזה, שרצה כל כך לעמוד בראשו - כ"צבא כיבוש" (ראו הכרזה למטה) ...

אז רגע, עכשיו אנחנו מתבלבלים: כיבוש זה טוב או רע, אם גולן בחר לעבוד בו שנים רבות כל כך? וגם: נקווה שהוא מרגיש טוב יותר עם עצמו וגם בסדר עם הפנסיה השמנה שהוא מקבל תמורת שירותו ב"צבא הכיבוש" הזה... 

[בכרזה: הדיסוננס הקוגניטיבי של יאיר גולן. לכתבה המלאה ב'מעריב', לחצו כאן... הכרזה: ייצור ידע]

דיסוננס קוגניטיבי מהו? המשגה

דיסוננס קוגניטיבי הוא מנגנון פנימי של הצדקה עצמית, הגורם - ביחד עם אחרים - לכשל חשיבה - הטיה קוגניטיבית.

לא תמיד אנו מתנהגים בהתאם לעמדתנו. חוסר התאמה בין העמדה לבין ההתנהגות קורה, כאשר נורמות חברתיות - או אילוצים אחרים - כופות על הפרט דפוסי התנהגות בניגוד לעמדותיו.

תיאורית הדיסוננס הקוגנטיבי (Cognitive dissonance) נהגתה ב- 1957, על ידי הפסיכולוג החברתי יהודי-אמריקאי, לאון פסטינגר (1989-1919; Leon Festinger; ראו תמונה משמאל למטה).

[להרחבה בנושא הטיות קוגניטיביות, לחצו כאן]

תיאורית הדיסוננס הקוגנטיבי גורסת, כי אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניה.

תחושה זו תדרבן אותו לשנות את פועלו, או להתחיל להאמין בעמדה חדשה, כדי להקטין את הדיסוננס (הקונפליקט) בין העמדה להתנהגות. 

זהו מצב שבו החשיבה שלנו מתמודדת עם אי-התאמה בין המרכיבים הקוגניטיביים (סתירה וקונפליקט בין עמדות), המצב לא נוח לנו, לכן אנו שואפים לצאת ממנו ולשוב לשיווי משקל.

[מקור תמונתו של לאון פסטינגר משמאל: פייסבוק]

הסיבה להיווצרות הדיסוננס הקוגניטיבי היא, ששמירת העקביות היא מניע מרכזי לאדם.

לדוגמה: עובד אינו מעריך ואינו מחבב את הבוס שלו. לקראת עזיבתו, הוא נתבקש להודות לו בשם העובדים. ניתוח האירוע מצביע בבירור על חוסר איזון. כדי שהעובד יעבור ב"שלום" את האירוע, עליו לשאוף לצמצם את חוסר האיזון.

.

איך מצמצמים דיסוננס קוגנטיבי?

• דרך שינוי אחת העמדות הדיסוננסיות: "בעצם הוא לא היה כל כך גרוע...".
• איסוף מידע אשר משנה את אחת התפיסות הסותרות: "הבוס החדש יהיה שם ותהיה לי בולטות...".
• שינוי המאזן בין הקוגניציות: "כל דבר, רק שילך...".

הרצון לצמצם דיסוננס קוגנטיבי תלוי ב:

• חשיבות האלמנטים שיוצרים את הדיסוננס;
• שליטה, שאדם מאמין שיש לו על האלמנטים האלה;
• תמריצים: כמה משתלם לא לפתור את הדיסוננס.

[בתמונה: דיסוננס קוגניטיבי - איזה כיף לעבוד על עצמנו... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Mark Klotz לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), הטיות קוגניטיביות: כשלי החשיבה שלנו..., ייצור ידע, 27/12/18.
• עמר דנק (2019), דיסוננס קוגניטיבי א': לא מודים בטעויות…, ייצור ידע, 3/5/19.
• עמר דנק (2019), ההידרדרות לשחיתות וה'דיסוננס הקוגניטיבי', ייצור ידע, 4/5/19.