תקציר: משמעות ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת הוא, שעצם הפעולה גורמת להיפוכה; בתוך היתרון מסתתר חיסרון, ולהפך; בתוך ההצלחה גדלים זרעי הכישלון, ולהפך; ככל שהעלייה מהירה יותר כך גדלים הסיכויים של קריסה מהירה בהתאמה...[בתמונה: ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
[לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]
עודכן ב- 11 בפברואר 2024
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
משמעות ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת הוא, שעצם הפעולה גורמת להיפוכה; בתוך היתרון מסתתר חיסרון, ולהפך; בתוך ההצלחה גדלים זרעי הכישלון, ולהפך; ככל שהעלייה מהירה יותר כך גדלים הסיכויים של קריסה מהירה בהתאמה.
על מנת להבין זאת, נברר תחילה מהו פרדוקס (Paradox) (שילוב של ויקיפדיה, לוטוואק, 2002, ע' 17; ואהרוני, 2016):
פרדוקס הוא סדרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של האדם סותרות זו את זו. טענות אלה יכולות להיות מוצגות לנו במילים או באופן ויזואלי.
הטיעונים בפרדוקס מבוססים על סתירה פנימית, שאינה יכולה, לכאורה, להתקיים יחד. הסיבה לאמתותם של הטענות הופכת, בסופו של דבר, להיות הסיבה להפרכתם, וחוזר חלילה.
מערכת מורכבת היא עתירת פרדוקסים, המשתלבים בתוכה במעין שלימות ניגודית.
[בתמונה: תמונת היחסיות המפורסמת של האמן ההולנדי מאוריץ קורנליס אשר. התמונה מובאת בשימוש הוגן]
להבין את ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת
ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת (The Paradoxical Logic of A Complex System) מבוסס על העובדה, שמערכת מורכבת היא מערכת הנשלטת על ידי מאבק דינאמי בין רצונות מנוגדים ועוצמות מנוגדות, בניסיון ליצור איזונים של עוצמה.
בגלל הכוחות המנוגדים הפועלים בתוך מערכת מורכבת, ובשל נטייתה הבלתי פוסקת לחתור לשווי משקל (אליו לא תגיע מעולם), היא מועדת לתהפוכות: לא יתכן כי דרך פעולה מסוימת תימשך עד אין סוף. תמיד תהיה קיימת נטייה שהפעולה תהפוך להיפוכה, אלא אם כן יתבטל ההיגיון המערכתי כולו בשל שינוי הנסיבות.
באופן כזה מתקדמת המערכת על ציר הזמן בתהליך ספיראלי (ראו תמונה למטה), שבו היא מיטלטלת צד לצד. ההיסטוריה לא תחזור על עצמה אבל כיוון התנועה בהחלט כן:
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 463259 לאתר Pixabay]
התהליך הפרדוקסלי נראה כך:
- צבירת עוצמה ובמקביל, שריפת אנטרופיה ארגונית;
- נקודת שיא;
- הידרדרות;
- והיפוך ברמת העוצמה.
יש לבחון את התופעה בעיניים של תנועה וזרימה... תגובות קוראים
אלון שוורץ (ראו תמונה למטה):
אני סוף סוף מסכים איתך. לציין, שמדובר בתפיסה דיאלקטית מבית מדרשו של הגל; וככל שתופסים את המציאות דרך מושגי תנועה (״לא ניתן לטבול באותו נהר פעמיים״ הרקליטוס), יש סיכוי להבחין בכך שהמציאות היא דיאלקטית. אבל יש לשים לב, שהמסגור של התופעה כפרדוקס בוחן אותה בעיניים של מנוחה וחלוקה (ולא בעיניים של תנועה וזרימה) כלומר מנקודת המבט של תפיסת העולם כמקוטע.[לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת;
- הרחבה בנושא הצלחה וכישלון;
- הרחבת המושג, 'פרדוקס';
- הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
- הרחבת המושג, 'שלימות ניגודית';
- הרחבת המושג, 'דינאמיות';
- הרחבת המושג, 'עוצמה'.
מקורות והעשרה
- לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
- יחזקאלי פנחס (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
Comments are closed.