תקציר: המושגים 'הצלחה' (Success) ו'כישלון' (Failure) הם שני הפכים. שתי התוצאות האפשריות בדרך אל המטרה: הצלחה היא השגת מטרה שהוגדרה מראש בטווח הזמן שהוגדר להשגתה; ו- כישלון הוא אי השגת מטרה שהוגדרה מראש בטווח הזמן שהוגדר להשגתה. מערכות מורכבות נוטות להתהפך. משמע, בתוך ההצלחה טמונים זרעי הכישלון, ולהיפך...
[בתמונה: סר וינסטון צ'רצ'יל בתנועת הניצחון המפורסמת שלו. התמונה היא נחלת הכלל]
[לריכוז המאמרים על הצלחה וכישלון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן] [להורדת החוברת: "בין הכרעה לניצחון"(עיונים בביטחון לאומי מס' 2) לחץ: בין הכרעה לניצחון]
"ההצלחה היא היכולת לעבור מכישלון לכישלון בלי לאבד את ההתלהבות..." (וינסטון צ'רצ'יל)
ההצלחה (וגם הכישלון...) אינם מה שאני. זה מה שקורה לי!
המאמר עודכן ב- 24 בספטמבר 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
המושגים 'הצלחה' (Success) ו'כישלון' (Failure) הם שני הפכים. שתי התוצאות האפשריות בדרך אל המטרה:
- הצלחה (Success) היא השגת מטרה שהוגדרה מראש בטווח הזמן שהוגדר להשגתה.
- כישלון (Failure) הוא אי השגת מטרה שהוגדרה מראש בטווח הזמן שהוגדר להשגתה.
מערכות מורכבות נוטות להתהפך. משמע, בתוך ההצלחה טמונים זרעי הכישלון, ולהיפך. ההיפוך הזה קרוי ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת.
התרבות המערבית, של אחרי המהפכה התעשייתית, מקנה אשליה של שליטה ושל הסתמכות על השכל הישר. משמע, הצלחה היא עניין של תכנון נכון; אם רק נשכיל לתכנן, נשיג את כל רצוננו; ואם נכשלנו, ודאי מדובר בכשל המחייב הקמת ועדת חקירה... האמנם?
[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
במסגרת ההכנות לקרבות יינה ואוורשטט נגד הפרוסים, ב- 14 באוקטובר 1806, וכיוון שנתאחר לצאת מפריז, הוא האציל סמכויות כמפקד הכוחות הלוחמים נגד פרוסיה, לראש מטהו, המרשל ברטייה. "בעוד ברטייה עמל על פקודת הקרב, שכח זאת נפוליאון ומינה מרשל אחר, את מירא, מפקד הפרשים. בשעה שמירא הכין את פקודת הקרב שלו, כבר הגיע נפוליאון למיינץ שבה תכנן לפגוש את כולם. אבל, ברטייה ומירא לא היו שם, והוא כבר שכח שמינה אותם, והחל לעבוד - בדרכו לבמברג - על קובץ פקודות משלו. כשהקובץ הזה חולק למפקדי הקורפוסים שלו, הוא היה כבר השלישי שהחזיקו. מבולבלים יותר לא יכלו להיות...".
בסוף, ניצח נפוליטון ביינה ואוורשטט מהסיבות הלא נכונות... (הרסגור ופוקס, 2010, ע' 29).
[בתמונה: נפוליאון סוקר את המשמר הקיסרי לפני קרבות יינה ואוורשטט. התמונה היא נחלת הכלל]
הראשון שלעג לגישה הזו היה הסופר המפורסם, ז'ול ורן, בספרו "מסביב לעולם ב- 80 יום" (ראו את כריכת הספר משמאל). בספר, מתערב הגיבור, פיליאס פוג, עם חברי המועדון שלו, שיצליח לחצות את העולם ולחזור אל המועדון בלונדון בדיוק מתמטי... בתום 80 יום.
[כריכת ספרו של ז'ול ורן, 'מסביב לעולם בשמונים יום' משמאל מובאת כאן בשימוש הוגן]
כשהוא מאותגר בשאלה, ומה אם יתרחשו אירועים בלתי צפויים הוא מגיב במשפט: "אין דבר שהוא בלתי צפוי....".
בסופו של סיפור, זוכה פוג בהתערבות; אבל, מהסיבות הלא נכונות, בשל חישוב מוטה של הבדלי זמנים... ללמדכם שהכל בלתי צפוי!
ז'ול ורן לימד אותנו כבר אז את מה שאנחנו צריכים לדעת היום: את הקשר הבעייתי מאוד שבין מה שמכונה 'תכנון נכון' להצלחה:
- ניתן לתכנן נכון ולהצליח;
- לתכנן נכון ולהיכשל;
- לתכנן תכנית בעייתית ולהצליח;
- לתכנן תכנית בעייתית ולהיכשל...
לכן, אין פלא שבין 95%-70% מהתכנונים האסטרטגיים נכשלים; ורוב אלו שבאמת מצליחים, קורים מהסיבות הלא נכונות...
[בכרזה: אין בהכרח קשר בין עבודה קשה ועבודה נכונה להצלחה. הכרזה: 'ייצור ידע']
מפורסמים מדברים על הצלחה
בעניין זה ידועה אמרתו של סר וינסטון צ'רצ'יל - שנכשל בחייו לא מעט: "ההצלחה היא היכולת לעבור מכישלון לכישלון בלי לאבד את ההתלהבות..."; ושל ממציא הנורה, תומס אלווה אדיסון: "נכשלתי כל הדרך אל ההצלחה..."
זהו גם הרציונל העולה, לטעמי, מספרו של ד"ר מיכה גודמן, "הנאום האחרון של משה". ההצלחה איננה מה שאני. זה מה שקורה לי! זוהי אמירה תקיפה נגד הסגידה של אדם לעצמו ונגד אשליית השליטה שלו. משמע, התחושה שלו שהוא בשליטה על סביבתו ועל גורלו... (גודמן, 2014, ע' 91).
[לריכוז המאמרים על הצלחה וכישלון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]
העשרה
- פנחס יחזקאלי (2016), הלקח הניהולי של משה וחג הפסח…, ייצור ידע, 29/4/16.
- מיכה גודמן (2014), הנאום האחרון של משה, אור יהודה: דביר.
- פנחס יחזקאלי (2015), ההצלחה איננה מה שאנחנו אלה מה שקורה לנו…, 8/6/15.
- פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2016), מה בין איכות הניהול להצלחה?, 5/4/16.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2019),ההיגיון הפרדוקסלי של המורכבות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 27/2/19.
Pingback: פנחס יחזקאלי: מטרות המלחמה מתרחקות והולכות! | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: הטרור המוסרי של אלבר קאמי ומשמעותו בימינו אלה | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: הטרור המוסרי של אלבר קאמי ומשמעותו בימינו אלה | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: מה בין תמונת ניצחון אחת לאלבומי ניצחון? | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: מה בין תמונת ניצחון אחת לאלבומי ניצחון? | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: שבעת מאפייניה של אליטת ההון הישראלית | ייצור ידע
Pingback: רוני אקריש: הברית הבלתי קדושה, בין ארגוני השמאל הפרוגרסיבי לפלסטינים | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על מלחמת שמחת תורה – 'מבצע חרבות ברזל' אוסף 25 | ייצור ידע
Pingback: אבי הראל: קרב קרני חיטין והשלכותיו | ייצור ידע
Pingback: אבי הראל: קרב קרני חיטין והשלכותיו | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: התרבות ההרסנית של ועדות חקירה | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: התרבות ההרסנית של ועדות חקירה | ייצור ידע
Pingback: רוני אקריש: על התארגנויות אנטישמיות ואכיפה בררנית | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות ובר כוכבא. סיכון מחושב או הימור? | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות ובר כוכבא. סיכון מחושב או הימור? | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות ובר כוכבא. סיכון מחושב או הימור? | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות ובר כוכבא. סיכון מחושב או הימור? | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות ובר כוכבא. סיכון מחושב או הימור? | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על 'מלחמת חרבות ברזל' אוסף 29 | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: נתניהו חייב להחליט מה ברצונו להיות. המחריב או הרפורמטור הגדול! | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: נתניהו חייב להחליט מה ברצונו להיות. המחריב או הרפורמטור הגדול! | ייצור ידע
Pingback: צפריר ניר: אי אפשר יותר לשתוק! תגובה לדובר צה"ל | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: מלכוד היום שאחרי | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: היום שאחרי יום העצמאות | ייצור ידע
Pingback: יהודה כפיר: דרושה יכולת התקפית תת קרקעית | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: כניעה והשלכותיה | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: עלייתה ונפילתה של המילה 'עכשיו' | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: 'כוחי ועוצם ידי' מכשול האגו. הלקח הניהולי של משה וחג הפסח | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על מלחמת שמחת תורה – 'מבצע חרבות ברזל' אוסף 25 | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: חוק תפיסות העוצמה של הרברט קאופמן – חולשת החזק | ייצור ידע