תקציר: התארגנות עצמית (Self Organization) היא תהליך ספונטני, שמתרחש בכל מערכת מורכבת, לא ליניארית, ובכל חלקיה, כאשר מבנים חדשים, תבניות ותכונות מתהווים, בנקודת זמן מסוימת, ללא פיקוד או הכוונה. ההתארגנות העצמית מתממשת בנקודת זמן מסוימת; ואז, נוצרת לנו התהוות חדשה, מתוך הדינאמיות של קשרי הגומלין שבין חלקי המערכת. כדי שתתרחש התארגנות עצמית, המערכת זקוקה לתנאי סף מתאימים, על מנת להתחיל לפעול...
המאמר עודכן ב- 21 בפברואר 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
הסתכלו בלהקת הזרזירים בתמונה למעלה: מי מכתיב לזרזירים את הקצב התנועה וכיוון המעוף? מי מתזמן את הוירטואוזיות הזו?
הסתכלו על נמלים הגוררות אל קינן מזון, שהוא לעתים גדול וכבד מהן עשרות מונים. מי מנהל העבודה? איך הנמלים יודעות להסתדר במבנה אופטימלי על מנת לסחוב משהו שהוא גדול מהן עשרות מונים? (סרטון מוצג בהמשך המאמר).
עתה הסתכלו על הצומת שלמטה. מי מכווין בה את התנועה? מדוע אין בה כמעט תאונות למרות הבלגן והעומס?
ברוכים הבאים לאחת התופעות החשובות ביותר במערכת מורכבת: לתופעת ההתארגנות העצמית.
[להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]
הנה לדוגמה, צומת בווייטנאם. דוגמאות רבות כאלה מצויות ביו טיוב לצמתים ב'עולם השלישי':
התארגנות עצמית מהי? המשגה
התארגנות עצמית (Self Organization) היא תהליך ספונטני, שמתרחש בכל מערכת מורכבת, לא ליניארית, ובכל חלקיה, כאשר מבנים חדשים, תבניות ותכונות מתהווים, בנקודת זמן מסוימת, ללא פיקוד או הכוונה. ההתארגנות העצמית מתממשת בנקודת זמן מסוימת; ואז, נוצרת לנו התהוות חדשה, מתוך ה דינאמיות של קשרי גומלין שבין חלקי המערכת. כדי שתתרחש התארגנות עצמית, המערכת זקוקה לתנאי סף מתאימים, על מנת להתחיל לפעול. בארגונים, יהיו אלה למשל:- היררכיות נמוכות;
- חופש ארגוני;
- היעדר חרדה ארגונית מכל סוג שהוא;
- היקף משתתפים גדול יחסית;
- רמת השתתפות גבוהה;
- ותנאים המאופיינים באקראיות ובחוסר דטרמיניזם.
[להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבה על קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'היררכיה' במבנה ארגוני] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן]
[התרשים: 'ייצור ידע']
'התארגנות עצמית' ניתנת להנעה על ידי זרז פנימי או חיצוני:- דוגמה לזרז פנימי היא תושב שכונה המקיים פעילות אינטנסיבית למען שיפור איכות החיים בשכונתו, וסוחף אחריו את יתר התושבים.
- דוגמה לזרז חיצוני היא פעולות מסוימות שנוקטת העירייה, על מנת להביא את תושבי השכונה להתארגנות לפעולה בנוגע לאיכות החיים בשכונתם; או שוטר שכונתי המארגן את התושבים לפעילות נגד הימצאות עבריינים בשכונתם.
[להרחבת המושג זרז, לחצו כאן]
חשיבות ההתארגנות העצמית בארגונים
על חשיבותה של תופעת ה'התארגנות העצמית' בארגונים, ניתן ללמוד, למשל, מתוך ניסויים משנות ה- 20 של המאה הקודמת, שנערכו במפעלי האותורן (Hawthorne) לטכסטיל של חברת ווסטרן אלקטריק ומתוארים בפרוטרוט בספר המפורסם "הגורם האנושי בעבודה", של טאב ומאנהיים (תשכ"ה, עמ' 41-22; ראו תמונת כריכה משמאל).
בניסויים אלה נדהמו כולם מעוצמת השינויים, שחלו בקבוצה כתוצאה משיפורים בתנאי העבודה (תאורה, צבעים ועוד). הושגו תפוקות גבוהות במיוחד ביחס לקבוצות אחרות במפעל או במפעלים דומים, והשיטה הפכה מודל לחיקוי. התופעה התרחשה מרגע שהקבוצה התארגנה באופן עצמאי, עם מנהיגה לא פורמלית מתוכה.
למרות הניסויים הללו, נשארו דפוסי ניהול והשגחה קלאסיים בתעשייה עוד 80 שנה ללא שינוי. רק בתקופת ה'התארגנות העצמית' של תעשיית ארגוני ההזנק (Start Up), הועמד המנגנון ההיררכי בקונפליקט עם חופש ה'התארגנות העצמית':
מבנים ארגוניים דינאמיים וגמישים - שמתארגנים באופן שונה זה מזה, בהתאם למורכבות הקשרים שבין חלקיהם ולתנאי הסביבה שלהם- ומחפשים, פעמים רבות, פתרונות בעצמן, ללא צורך בהכוונה או בהתערבות מנהיג.
דוגמאות נוספות להתארגנות עצמית, בטבע ובסביבה אנושית:
מי תכנן את עיר הנמלים הזו? מי מנהל אותה בשגרה ובחירום?
דוגמה נוספת הקשורה בנמלים: מי מנהל העבודה? איך הנמלים יודעות להסתדר במבנה אופטימלי על מנת לסחוב משהו שהוא גדול מהן עשרות מונים?
ועוד על נמלים: מי הורה להן לבנות מעצמן גשר? מי קבע מי ישכב ומי יעבור?
ועוד התארגנות עצמית של נמלים: עיר שבנו נמלי-אש:
מרד בעלי המסעדות ברבנות
משך שנים צברו בעלי מסעדות - במקומות שונים בארץ, טינה על הרבנות, שמחייבת אותם בהחזקת משגיח; שבמקרים רבים משלמים לו, במקרה הטוב שלא יפריע; ובמקרה הרע, שרואים אותו רק ביום גביית התשלום. בין המורדים היו שומרי מצוות רבים, שראו בעבודת המשגיחים פלסתר ורמייה.
התוצאה הייתה מרד ספונטני של בעלי מסעדות ברבנות, במקומות שונים בארץ, בלי קשר ביניהם. הנה לדוגמה תמונה של שלט על זכוכית מסעדה בעיר העתיקה בבאר שבע:
[מקור התמונה: 'ייצור ידע']
- יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
- יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
- יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2021), בין כאוס לסדר באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 15/7/20.
- שרית אונגר-משיח (2019), היררכיה בארגון, ייצור ידע, 11/2/19.
- פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
- יחזקאלי פנחס (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
- רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2007), העולם איננו ליניארי, תורת המערכות המורכבות - גורם חדש בניהול, תל אביב, משרד הביטחון, עמ' 110-105, 223.
- יחזקאלי פנחס, רזי עפרון (2009), תופעת "ההתארגנות העצמית" – מרכיב חיוני ליצירתיות ול"ייצור ידע", 30/9/09.
- רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2007), מינהל ציבורי על פרשת דרכים - מאנוכיות לשיתוף פעולה, גלילות, המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות, המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, עמ' 248-247.
- ביוקנן מרק (2010), האטום החברתי, תל אביב: עם עובד, אפקים וידע, עמ' 22-15, 27, 42.
- לניר צבי (2009), Web 2.0 ותבונת הקהילה במצבי חירום לאומיים, דה מרקר קפה, 20/8/07.
- דבורה גורדון (2003), כיצד מתפקד קן נמלים, TED.
- סוד התנועה של הסלפות מתחת למים: כתבת ynet ללא מחבר מתאריך 20/8/17: שיתוף בלי תיאום: נחשף סוד התנועה של הסלפות.
- פנחס יחזקאלי (2015), זרז – קטליזטור: מה שמניע התארגנות עצמית, ייצור ידע, 2/1/15.
- שרי נגי (2015), התארגנות עמית של ציפורים, פייסבוק, 27/9/15.
- לרקוד ברחוב;
- יחזקאלי פנחס (2015), מי עמד מאחורי מחאת האוהלים בקיץ 2011?
- בן-דב יואב (2009), צומת בהאנוי ותורת המורכבות, 2/5/09.
- לניר צבי (2007), אזור ההתפתחות הקרובה, דה מרקר קפה, 19/10/07.
- לניר צבי (2008), שדרות, אשקלון ועליתן של רשתות הקהילות השילוביות, דה מרקר קפה, 4/3/08.
- לניר צבי (2009), הגישה השילובית ליציאה מהמשבר, דה מרקר קפה, 8/4/09.
