תקציר: חשיבה רשתית (Networks Thinking) היא פרדיגמה חדשה של חשיבה, הרואה את המערכת כרשת, הכפופה לחוקים ולהיגיון של רשתות מורכבות... בתחום הארגוני כוללת חשיבה רשתית את האלמנטים הבאים: (1) ראיית הארגון כרשת והבנת הדינמיקה הארגונית; (2) שפה חדשה של ניהול: הרשת הארגונית: עוצמה, צווארי בקבוק, נתקים, שיתוף פעולה (שת"פ), קליקות, חסמים ארגוניים, קשרים חסרים/נדרשים; (3) ראיה שונה של אתגרים: הסתכלות אחרת על יחסים בין אישיים בארגון ועל היכולת לייצר שיתופי פעולה נכונים; ו- (4) הבנה כיצד מתקבלות החלטות ואיך להשפיע עליהן...

[בתמונה: רשת ארגונית. עובד במערכת לניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']

[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

תודה מקרב לב לד"ר אלי מירון, על התיקונים למאמר

עודכן ב- 11 בפברואר 2024

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

*  *  *

חשיבה רשתית (Networks Thinking) היא פרדיגמה חדשה של חשיבה, הרואה את המערכת כרשת, הכפופה לחוקים ולהיגיון של רשתות מורכבות.

בתחום הארגוני כוללת חשיבה רשתית את האלמנטים הבאים:

• ראיית הארגון כרשת והבנת הדינמיקה הארגונית.
• שפה חדשה של ניהול: הרשת הארגונית: עוצמה, צווארי בקבוק, נתקים, שיתוף פעולה (שת"פ), קליקות, חסמים ארגוניים, קשרים חסרים/נדרשים.
• ראיה שונה של אתגרים: הסתכלות אחרת על יחסים בין אישיים בארגון ועל היכולת לייצר שיתופי פעולה נכונים.
• הבנה כיצד מתקבלות החלטות ואיך להשפיע עליהן.

חשיבה רשתית מחפשת להבין את הדינמיקה האמיתית של הרשת, ולא לפשט אותה. ניתן לראות זאת, למשל, בהבדל שבין תרשים ארגוני קלאסי ('תרשים עץ') לרשת: בתרשים למטה מוצג תרשים עץ קלאסי, המהווה הפשטה של מבנה אמיתי של ארגון: על פי התרשים, בארגון 13 עובדים, המחוברים ב- 12 קשרי היררכיה.

[בתרשים: תרשים עץ קלאסי, המהווה הפשטה של מבנה אמיתי של ארגון: על פי התרשים, בארגון 13 עובדים, המחוברים ב- 12 קשרי היררכיה. המקור: ייצור ידע]

אבל התרשים הזה רחוק מאוד מן המציאות...

בפועל, המצב דומה יותר לתרשים שלמטה, שבו כמות קשרי הגומלין בארגון יכולה להגיע עד 78 קשרי הגומלין דו כיווניים [2/(n(n-1] או 156 קשרי הגומלין חד כיווניים [(n(n-1], שמתחלקים לקשרי היררכיה ולקשרי עבודה (Easley & Kleinberg, 2010), שהם קשרים עבים בהרבה ומאפשרים, לא רק תעבורה בכיוון מעלה-מטה (Top Down), אלא גם היזון חוזר (משוב, Feedback), מלמטה למעלה (Bottom Up):

[בתרשים: כמות קשרי הגומלין בארגון יכולה להגיע עד 78 קשרי הגומלין דו כיווניים [2/(n(n-1] או 156 קשרי הגומלין חד כיווניים [(n(n-1], שמתחלקים לקשרי היררכיה ולקשרי עבודה (Easley & Kleinberg, 2010), שהם קשרים עבים בהרבה ומאפשרים, לא רק תעבורה בכיוון מעלה-מטה (Top Down), אלא גם היזון חוזר (משוב, Feedback), מלמטה למעלה (Bottom Up)... המקור: ייצור ידע]

חשיבה רשתית ארגונית מבינה כי רשת היא דינאמית ומשתנה כל העת, וכי רשתות נוטות להתמרכז (משמע, להתכנס אל מרכזי עוצמה בודדים יותר ויותר). על כן, היא מחייבת אופטימיזציה או מיטוב (Optimization) תקופתיים של המבנה הארגוני. משמע, הבאת קשרי הגומלין שבין מרכיביו למצב אופטימלי, בדרך של השלמה ועיבוי של קשרים, שחסרים לאופטימיזציה.

[בתמונה: חשיבה רשתית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

המחשה: איתור תלמידים מתעללים וילדים מנותקים דרך חשיבה רשתית

עובד / מנהל יכול לפתח חשיבה רשתית בכל תחום של חיינו. ההמחשה הטובה ביותר, לטעמי, מצויה בסרטון שלמטה:

מורה למתמטיקה - בשם קטי פיט - מצאה - דרך חשיבה רשתית - פתרון לבעיית ההתעללויות בילדים חלשים בבית הספר: כל יום שישי מתבקשים התלמידים להגיש דף, ועליו ארבעה שמות של תלמידים לידם הם מבקשים לשבת בשבוע הקרוב. עליהם גם לציין שם של תלמיד שהיה חבר טוב בשבוע שעבר. התלמידים מגישים את תשובותיהם למורה באופן פרטי. בסוף יום הלימודים פורסת המורה את הפתקים לפניה, ומחפשת בהם תבניות / דפוסים חוזרים:

• למשל: מי לא מקבל בקשות של תלמידים לשבת לידו?
• למי היו הרבה חברים בשבוע הקודם ואף אחד השבוע (חרמות...)?

הסיבה שהמורה מבקשת את הפתקים איננה כדי לעשות סידור ישיבה חדש, ולא בשביל למצוא את "החבר הטוב ביותר של השבוע", אלא כדי לזהות, מיהם הילדים הבודדים והמנותקים, שמתקשים ליצור קשר עם אחרים. היא גם יודעת להבדיל בין הילדים שמתעללים לבין קרבנותיהם; וכך, להקדיש תשומת לב מיוחדת לתלמידים הבודדים, ולוודא שגם המתעללים מקבלים את הטיפול הדרוש להם:

[להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA;
• הרחבת המושג: 'פרדיגמה';
• הרחבת המושג: 'ארגון';
• הרחבת המושג: 'רשת';
• הרחבת המושג: 'עוצמה';
• הרחבת המושג: 'צוואר בקבוק';
• הרחבת המושג: 'נתק';
• הרחבת המושג: 'שיתוף פעולה';
• הרחבת המושג: 'קליקה';
• הרחבה בנושא: 'קשרי עבודה נדרשים / חסרים;
• הרחבה בנושא 'קשרי היררכיה';
• הרחבה בנושא: 'קשרי גומלין';
• הרחבה בנושא קשרי עבודה;
• הרחבת המושג: משוב - היזון חוזר;

• הרחבה בנושא אופטימיזציה של קשרי גומלין.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אופטימיזציה, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדיגמה, ייצור ידע, 12/4/14
• פנחס יחזקאלי (2014), ארגון, ייצור ידע, 23/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), רשת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קשר גומלין, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קשר היררכיה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קשר עבודה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), צוואר בקבוק, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), נתק, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קליקה, ייצור ידע, 27/11/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), חסם ארגוני, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קשר חסר/נדרש, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), משוב - היזון חוזר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• David Easley, Jon Kleinberg (2010), Networks, Crowds, and Markets: Reasoning about a Highly Connected World, Cambridge: University Press, Draft version: June 10.