פנחס יחזקאלי: יצירתיות – כלי ליצירת ידע…

תקציר: יצירתיות (Creativity) היא כלי ליצירת ידע (Knowledge Creation). זהו מושג רב-תחומי, שבמהותו הוא משלב תובנות מתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, הכלכלה, הניהול, ההנדסה; כמו גם מתורות חדשות כמו תורת הכאוס, תורת המערכות המורכבות ותורת הרשתות. היא פעולה, המעבירה אותנו ממצב אחד למצב שני. נגדיר אותה לצרכינו כיכולת ייחודית הנובעת מהשילוב שבין אינטואיציה וערוצי חשיבה, שתוצאותיה הלא שגרתיות והבלתי ליניאריות יכולות לבוא לידי ביטוי כרעיון חדש או כדרך חדשה להתמודדות עם בעיות.

[בתמונה: חיילים בריטיים בטוברוק (סמוך לגבול מצרים-לוב), מנצלים את מסכות האב"כ לקילוף בצל ללא דמעות, 15 באוקטובר 1941; צלם לא ידוע]

יצירתיותCreativity) ) היא יכולת ייחודית הנובעת מהשילוב שבין אינטואיציה וערוצי חשיבה, שתוצאותיה הלא שגרתיות והבלתי ליניאריות יכולות לבוא לידי ביטוי כרעיון חדש או כדרך חדשה להתמודדות עם בעיות.

[לאוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 9 בפברואר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

מצוקה ולחץ הם חממה מצוינת לצמיחת יצירתיות, כי היא מחייבת אנשים לאלתר, ולהסתדר עם מה ששיש...

כך למשל, מה הייתם עושים אם הייתם חיילים בצבא, שהוטל עליהם למלא סיר בבצלים מקולפים? הייתם יכולים לקלף ולדמוע; או... לעשות שימוש במסיכות האב"כ שלכם... (ראו התמונה בראש המאמר).

בתקופת השפל הגדול באמריקה, בשנת 1930, מפעלי קמח - שבדרך כלל מילאו שקים רגילים בקמח למכירה - למדו שאמהות עניות היו תופרות בגדים לילדים מהשקים, והחליטו למכור את שקי הקמח בבדים דקורטיביים וצבעוניים למענן. כאן חלק מהשקים של אחת החברות...

[בתמונה: תקופות קשות הן חממה ליצירתיות... בתקופת השפל הגדול באמריקה, בשנת 1930, מפעלי קמח - שבדרך כלל מילאו שקים רגילים בקמח למכירה - למדו שאמהות עניות היו תופרות בגדים לילדים מהשקים, והחליטו למכור את שקי הקמח בבדים דקורטיביים וצבעוניים למענן. כאן חלק מהשקים של אחת החברות... אין פרטים על הצלם אבל סמל השבועון 'לייף' מוטבע בימין התמונה למטה © Time Inc.Margaret Bourke-White]

יצירתיות מהי? המשגה

יצירתיות (Creativity) היא כלי ליצירת ידע (Knowledge Creation). זהו מושג רב-תחומי, שבמהותו הוא משלב תובנות מתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, הכלכלה, הניהול, ההנדסה; כמו גם מתורות חדשות כמו תורת הכאוס, תורת המערכות המורכבות ותורת הרשתות.

[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']

יצירתיות היא פעולה המעבירה אותנו ממצב אחד למצב שני. נגדיר אותה לצרכינו כיכולת ייחודית הנובעת מהשילוב שבין אינטואיציה וערוצי חשיבה, שתוצאותיה הלא שגרתיות והבלתי ליניאריות יכולות לבוא לידי ביטוי כרעיון חדש או כדרך חדשה להתמודדות עם בעיות.

אחת התכונות החיוניות ליצירתיות היא יכולת 'חשיבה מחוץ לקופסה'

מערכות יצירתיות פועלות הרחק ממצב של איזון, במצבים של לחץ ושינויים תכופים. משמע, ב- סף הכאוס:

[להרחבה בנושא 'יצירת ידע', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תורת הכאוס', לחצו כאן] [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תורת הרשתות', לחצו כאן]

[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

יצירתיות הנובעת מראיה כוללת יכולה להביא להגברה של "יעילות" (Efficiency); והיא יכולה גם להביא ל"קפיצת מדרגה" ב"אפקטיביות" (Effectiveness).

מערכות יצירתיות פועלות הרחק ממצב של איזון (בסביבת סף הכאוס), בצורה לא ליניארית. אין קשר ליניארי בין תשומה לתפוקה. לעתים לא מכסים את ההשקעה. לעתים הרבה יותר (קוק, 2004, ע' 58)

"שאלת מליון הדולר" היא, כיצד מצליח ארגון להפעיל את היצירתיות ו"לשאוב" את אותו "ידע סמוי" ממוחותיהם של עובדיו. העובדה שמרבים להשתמש בדוגמה הזו מעידה במידה רבה שהיא ייחודית ואין לה מקבילות רבות; ואם חברות מתקשות ליישם רעיון כזה, כנראה שהוא אינו טריוויאלי ומותנה בנסיבות מיוחדות . יחד עם זאת, ניתן לציין למשל השקעה מסיבית ב"צוותי שיפור" בארגונים כמו בואינג וטויוטה, שנועדו, הן לפתח "ידע" והן לוודא שלא "יזלוג" לארגונים אחרים; דוגמה מתחום השירות הציבורי היא "אסטרטגיית השיטור הקהילתי" שהחלה להתבסס בחלק ממשטרות העולם המערבי בתחילת שנות השמונים. אסטרטגיה זו התבססה, בין היתר, על הורדת סמכויות לרמת השוטר הבודד בשטח, הנפגש עם המציאות היום יומית ויכול לנצל את אותו "ידע" למתן פתרונות בשטח.

[תמונת המקור]

יצירתיות היא תכונה נדרשת למנהיגים ברמות המערכתית והאסטרטגית. כך למשל, המושג "אומנות המערכה" החליף את המושג "רמת המערכה" בתקנון השדה האמריקני של 1986 – עדות להכרה שהתכונה הבסיסית הנדרשת ממפקדים ברמה המערכתית הינה יצירתיות (נוה, 2003, ע' 32), ולכך, שאופייה של מערכת הפיקוד והשליטה ברמת הארמיה והחזית מותאם לאלתור מתוכנן.

מה ההבדל בין חשיבה ביקורתית לבין חשיבה יצירתית?

יש הרואים בחשיבה ביקורתית חשיבה מעריכה ואילו בחשיבה יצירתית חשיבה מחוללת, יוצרת. אך שני סוגי החשיבה אינם הפכים אלא משלימים ויש ביניהם הרבה מן המשותף. בכל חשיבה טובה יש מרכיב של ביקורת והערכה איכותית ומרכיב של יצירתיות וחדשנות (ברנקו וייס, ללא תאריך א').

אדם בעל חשיבה ביקורתית יוצר דרכים חדשות כדי לבחון טיעונים. אדם בעל חשיבה יצירתית משתמש בביקורת כדי להעריך את עשייתו (ברנקו וייס, ללא תאריך א').