תקציר: ליניאריות (Linearity) היא מצב, שבו שינוי במרכיב בודד במערכת יוצר שינוי באותו יחס בתוצר. לדוגמה, הכפלת אחד הרכיבים בפעולת כפל חשבונית תגרום להכפלת התוצאה. לכן, יש קשר ישיר בין הקלט לפלט במערכת, ובין סיבה לתוצאה. זו הסיבה שמערכת ליניארית מתנהגת באופן צפוי, דטרמיניסטי (הכל קבוע מראש, וההשפעה של כל מרכיב במערכת צפויה).

[מערך ליניארי של מה שמכונה 'פלנקס' של צבא מקדוניה. צעידה לקרב פנים אל פנים בשורות ישרות... התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

עודכן ב- 20 במרץ 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מליאת הכנסת התכנסה ב- 22 במרץ 2023, לדיון ארוך וסוער, שבו התנגדה הקואליציה, והפילה את הצעת החוק של ח"כ גדעון סער, לאיזוק אלקטרוני לגברים אלימים (קלר, 2023).

עוד לפני שחברי הכנסת הצביעו על הצעת החוק, התעוררה מהומה אדירה בזמן נאומו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. חברי וחברות כנסת מהאופוזיציה התגודדו סביב דוכן הנואמים בצעקות "בושה", וח"כיות ענדו אזיקים כמחאה (פעילן וליאל, 2023; קלר, 2023).

האם צודקים תומכי החוק? אציע לכם 'כלל אצבע' בחשיבה מערכתית - אם מציעים לכם - בדרך כלל, במהלך יצירת 'פניקה מוסרית' - פתרון פשוט והגיוני לבעיה מורכבת, אזי [להרחבת המושג: 'פניקה מוסרית', לחצו כאן]:

• (1) הוא ישיג את ההיפך הגמור, כי זה מה שקורה כשנותנים פתרון ליניארי (מהמעלה הראשונה) לבעיה לא ליניארית (אלימות נגד נשים למשל);
• ו- (2) מישהו הולך לגרוף מזה מיליונים רבים...

זה בדיוק הסיפור עם האזיק האלקטרוני: הוא מתאים בספק ל- 15 אחוזים או פחות ממי שביהמ"ש מחליט לאזק, ודווקא אלה הם אזרחים נורמטיביים, שמעדו חד פעמית, וימלאו אחרי הוראות ביהמ"ש ולא יעזו לצאת מפתח הדלת גם ללא איזוק. היתר עבריינים פסיכופטים רצידיוויסטים, ששום איזוק אלקטרוני לא ירתיע אותם. יתרה מכך, בעידן של האקרים, חזקה על מי שיחפוץ בכך למצוא את הדרך הטכנית לעקוף את ההיבט הטכנולוגי, ולשבש את פעילותו של האזיק (קלר, 2023).

וכרגיל בתחומים הללו, שמניבים רווח גדול לבעלי הון, אם אכן תתקבל הצעת החוק, תתחיל עליה גוברת של עוד ועוד אנשים, שהאזיק יולבש עליהם כחלק מתנאי מעצרם, ביניהם כמות גדולה מאוד של אנשים שתיקיהם הפליליים לא יובאו לדין כלל. מחירו של החוק הזה בשלילת חירות של אנשים באופן בלתי צודק יהיה אדיר! יתרה מכך, ככל שתגדל כמות הנאזקים, תפחת אפקטיביות הפיקוח בהתאמה (קלר, 2023).

[למאמר המלא של מיכל פעילן ודפנה ליאל ב- N-12, לחצו כאן]

ליניאריות מהי? המשגה

ליניאריות (Linearity) היא מצב, שבו שינוי במרכיב בודד במערכת יוצר שינוי באותו יחס בתוצר.

• הכפלת אחד הרכיבים בפעולת כפל חשבונית תגרום להכפלת התוצאה. לכן, יש קשר ישיר בין הקלט לפלט במערכת, ובין סיבה לתוצאה. זו הסיבה שמערכת ליניארית מתנהגת באופן צפוי, דטרמיניסטי (הכל קבוע מראש, וההשפעה של כל מרכיב במערכת צפויה).
• בתקופת נפוליאון בונפארט ובמהלך המאה ה- 19 נערכו והופעלו כוחות צבא באופן ליניארי. קלאוזביץ מתאר זאת כך: "... מה קורה בדרך כלל בקרב גדול בימינו? החיילים נעים בשלווה לעמדות במסות גדולות הפרוסות לאורך הקו ולעומק" (נוה, 2001, ע' 47).

ההיפך מליניאריות הוא חוסר ליניאריות [להרחבת המושג: 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן].

לשם המחשת ההבדלים שבין ליניארי ולא ליניארי, הנה לפניכם קטע קלאסי, שבו מרק גנגור מספר על ההבדלים בין מוחו של גבר למוח האשה. מעבר להומור, הטיעון הוא שמוח הגבר ליניארי בעוד שמוח האשה מורכב ואינו ליניארי. מוח הגבר בנוי מקופסאות שאינן נוגעות זו בזו, ואילו מוח האשה הוא כדור גדול של חוטים, שבו הכל מחובר להכל...

ליניאריות מאפיינת בעיות מהמעלה הראשונה

'בעיה מהמעלה הראשונה' היא בעיה ליניארית, פשוטה, עם קשר ישיר בינה לבין הפתרון, שמבוסס על הוספת 'עוד מאותו דבר'. זהו שינוי המתרחש בתוך מערכת נתונה, כאשר המערכת עצמה אינה משתנה [להרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה, לחצו כאן]. חשיבה ליניארית היא תוצר של המודרנה וההסתמכות על השכל, כמו גם כל נטייתנו המולדת לפשט בעיות ממורכבותן ולהפוך אותן ליחסים פשוטים של סיבה תוצאה, תוך מסגור (Framing) המציאות והכללתה [להרחבה על תופעת המסגור, לחצו כאן].

ההפך מ'בעיה מהמעלה הראשונה' היא 'בעיה מהמעלה השנייה': בעיה לא ליניארית, מורכבת, שבה אין קשר ישיר בין הבעיה לפתרון המענה לבעיות ליניאריות מהמעלה הראשונה הוא פתרונות ליניאריים מהמעלה הראשונה [להרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה השנייה, לחצו כאן].

אחת הטעויות הניהולית הקלאסית הוא מתן פתרון מהמעלה הראשונה' לבעיות מהמעלה השנייה.

הסיבה לכך היא החשיבה המערבית השכלתנית שלנו: האדם המודרני סבור שכל תמורה המתרחשת בסביבתו היא תוצאה של אירוע מקדים. לפיכך, אם רק ידע את הסיבה לתמורה, יוכל להבין ולהסביר את התוצאה כולה (פסיג, 2008, ע' 196). זוהי תפיסה ליניארית, המניחה שלכל תופעה יש סיבה אחת, שאם רק נדע אותה, נוכל להסדירה ולפתור אותה.

[בתמונה: כריכת הספר: 'שינוי: עקרונות של יצירת בעיות ופתירתן לווצלוויק ואח', העוסק בבעיות מהמעלות הראשונה והשנייה, ובפתרונן. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[תשובות פשוטות, אבל שגויות... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Steveorini לאתר Pixabay]

מנגנוני החשיבה שלנו נוטים לחשיבה ליניארית-פשטנית...

בתלמוד מסופר כי כאשר ראה האדם הראשון – שלפי המסורת נברא בראש השנה, סמוך ליום השוויון, היום שבו הימים והלילות שווים באורכם – שהימים הולכים ומתקצרים. אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים...

משמע, הוא הסיק מסקנה חפוזה, ליניארית, וקבע כי בגלל חטאו העולם הולך ונמוג והיום הולך ומתקצר... (בבלי, עבודה זרה ח ע"א) [למאמר: 'הטעות הניהולית הקלאסית: מתן פתרון מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה…', לחצו כאן].

[מפת תחזית גידול האוכלוסייה עד שנת 2050: האם יש ערך להצגת נתונים ליניאריים? בתמונה: גב' זיוה פתיר בהרצאה מרתקת על "האם האיכות מנצחת בעולם החדש", תחרות צוותי שיפור, מכללת אחווה, 5/4/17]

[לקובץ המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן]

הערות קוראים

• Alon Schwartz - גם טיפול בבעיות דרך תורת הרשתות היא טיפול ליניארי. הוא נובע מהפשטת המציאות וקיבוע שלה בנקודת זמן לרשת ספציפית אם תרצה לדייק אז מדובר בפתרון בעיה מהמעלה ה- 1.5 שלב ביניים הכרחי לתודעה בין מורכבות להפשטה... שלב הכרחי בדרך במסגרתו התכנים משתנים והאופנים נשארים זהים [להרחבת המושג 'תורת הרשתות', לחצו כאן].

  

  [בתמונה: המחשה להבדל בין ליניאריות לחסר ליניאריות. האמנים: liz and mollie. המקור: דף האינסטגרם lizandmollie]

  [לקובץ המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן][לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

  

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות;
• הרחבת המושג: 'פניקה מוסרית';
• הרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה;
• הרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה השנייה;
• הרחבה על תופעת המסגור;
• הרחבת המושג: 'חוסר ליניאריות';
• מאמר: 'הטעות הניהולית הקלאסית: מתן פתרון מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה…';
• הרחבת המושג: 'מורכבות';
• הרחבת המושג 'תורת הרשתות';
• מאמרו של ראובן (רוברט) קלר: 'איזוק אלקטרוני? באמת?'.
• אוסף המאמרים על חשיבה מערכתית.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.

מקורות והעשרה

• נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.
• פסיג דוד (2008), צופן העתיד, מבחן העתיד של ישראל, תל אביב: ידיעות אחרונות.
• פנחס יחזקאלי (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), גרשון הכהן: האם הסכסוך הישראלי-פלסטיני ליניארי?
• פנחס יחזקאלי (2015), מסגור: עובדים על עצמנו ועל אחרים…, ייצור ידע, 4/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2016), בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה, ייצור ידע, 1/11/16.
• פנחס יחזקאלי (2016), בעיה ושינוי מהמעלה השנייה, ייצור ידע, 1/11/16.
• פנחס יחזקאלי (2019), הטעות הניהולית הקלאסית: מתן פתרון מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה…, ייצור ידע, 12/8/19.
• אלה ולדימירסקי ואלעד אדרעי (2017), הליניאריות של האתיקה המשטרתית, 13/1/17.
• מאיה גור לוי ושני ספיר (2017), הליניאריות של גירוש פעילי החמאס, 1992, 13/1/17.
• פנחס יחזקאלי (2016), פניקה מוסרית: הכל מותר כדי להשיג מטרה!, ייצור ידע, 15/12/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• ראובן (רוברט) קלר (2023), איזוק אלקטרוני? באמת? ייצור ידע, 23/3/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), חשיבה מערכתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.