[תמונת המקור]
[לאוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
'מושך' ('Attractor') הוא מושך הוא גורם שקובע את כיווני המערכת להגיע למקום מסוים, כמו הספונסר עשיר החובר לקבוצת ספורט, כשמאותו רגע, הקבוצה נמצאת במצב שונה: היא מכוונת להשיג תארים, וכל המערכת משתנה בעקבות המושך החדש עד שגם הוא יתחלף.
בשפת המערכות המורכבות, 'מושך' הוא אוסף יציב של מצבים המתווה את המציאות הנוכחית שלפיה אנו מתנהלים. אוסף זה מהווה גורם בעל השפעה על אופן וכיוון הפעילות של מערכת מורכבת (Complex System), שאינה מופרעת או מוסטת ממסלולה. זהו תחום של אילוצים או מגבלות במערכת מורכבת, שעל בסיסם נקבע כיצד המערכת תתפקד בתנאי סביבה שונים. המושך מתווה את כיוון המערכת. נקודה (או מטרה) אליה נוטה מערכת לנוע באופן חופשי, במגבלות הפרמטרים (החוקים) של המערכת. הנקודה הינה אחת ממגוון האפשרויות של המערכת לנוע, אם לא קיימות מגבלות (חוקים) על המערכת או בהתקיים חוקים או מגבלות אחרות. לפיכך, למערכת מורכבת יהיו לרוב מספר מושכים, שיכולים להיווצר כתוצאה מהשפעה חיצונית ו/או פנימית. מערכת יכולה להחליף מושך מבחירה או מאילוץ. כאשר משתנה מושך, משתנה המערכת בהתאמה.
הגדרה אחרת למושך היא "מבנה שאליו מתכנסת דינאמיקה של מערכת או מצב עניינים", והוא מושג מקביל ל'יד הנעלמה' של אדם סמית בכלכלה. 'מושכים' הם מסלולים במרחב ה'פאזות'. 'מושכים' מאופיינים בכך שהם דומיננטיים על מסלולים אחרים בטווח מרחק מסויים מהם (קים ונתנזון, טרם פורסם).
על פי קים ונתנזון (טרם פורסם), מושך הוא 'חיה' מתמטית. ישנם מושכים מסוגים שונים: מושכים שקל לנסח את הפונקציה המייצגת אותם, ולעומתם, 'מושכים' שלא תמיד מצליחים לנסח אותם כפונקציה בהירה, והם ניתנים לניסוח מתמטי רק כקרובים או גרפים מתארים.
ה'מושך נוצר מתוך מערכת יחסים בין הממדים המושכים שבונים את מרחב הפאזה, ומניעים את "מערכת מורכבת" (Complex System) להתנהגות מסוימת. היחסים בין הממדים המושכים מייצגים את המכניזם הפועל מאחורי המושך, המכניזם שבונה אותו. על כן, ה'מושך הוא גם מבנה וגם תהליך (קים ונתנזון, טרם פורסם).
'מושך' יכול להיות חיצוני וגם פנימי.
דוגמה למושך פנימי הוא שינוי ביחסי הכוחות בין 'הסוכנים החיצוניים' שתביא לשינוי הסביבה הפנים ארגונית ולדרכי פעולתו. דוגמה להחלפת 'מושך' חיצוני היא קבוצת ספורט תחרותית אשר זכתה בספונסר אמיד, ושמה לה כמטרה זכייה בתארים. בעקבות המושך החדש תשנה הקבוצה את התנהלותה כמערכת. במידה ותתקשה לנצח או במידה והנדבן ירד מנכסיו, שוב ישתנה מושך והקבוצה תאלץ לשנות את התנהלותה כמערכת בשנית. דוגמה שונה ל'מושך': במערכת תנועת האוכלוסייה במלחמת לבנון השנייה, נכנס למערכת 'מושך' משמעותי בדמות 'המגזר השלישי' המגזר השלישי אלה העמותות שלא למטרת רווח, שפעלו ישירות מול האוכלוסייה באותם מקומות שעל פי הבנתן לא ניתן מענה מספק על ידי המגזר הציבורי. המגזר השלישי תמך באוכלוסייה מתפנה והיה מהגורמים המשפיעים ביותר על התמונה של תנועת וריכוזי האוכלוסייה במהלך מלחמת לבנון השנייה.
ניתן לאפיין את ה'מושכים' בשלוש צורות התנהגות: משיכה קבועה בכיוון אחד ("נקודה קבועה"), משיכה מעגלית – מחזורית ("תנועה מחזורית") ומשיכה כאוטית – לא צפויה ("תנועה כאוטית"). נוטים לראות ב"תנועה המחזורית" שתי תנועות משנה: האחת כמו גלגל, המייצג מספר תוצאות החוזרות על עצמן; והשנייה כמו כעך שמראה תוצאות מגוונות יותר וחזויות פחות. ה'מושך' הפשוט ביותר הוא מושך בעל ממד משיכה אחד. הדוגמה הפשוטה היא כדור הארץ, המושך מסות לכיוון מרכזו. צורת מסלול התנועה של מסה כלשהי תהא קווית ומתכנסת לנקודה.
'מושך' הבנוי משני ממדי משיכה מתאפיין בהתנהגות מחזורית. הגדרת מחזור נעוצה ביכולתו לחזור לנקודת המוצא. סיבוב כדור הארץ סביב השמש הוא מחזורי.
שני ה'מושכים' שתיארנו עד כה מושכים הנקראים פשוטים. מושכים פשוטים הם בעלי ממד אחד או שני ממדי משיכה במרחב הפאזה, אך לא יותר (קים ונתנזון, טרם פורסם).
'מושכים' המתייחסים לתנועה כאוטית, מוגדרים 'מושכים מוזרים'. 'מושך מוזר' מורכב מיותר מימדי משיכה. הוא בעל צורת מסלול אי רגולרית, ולעולם לא יחזור על אותה נקודה פעמיים (קים ונתנזון, טרם פורסם).
דוגמאות ל'מושך' ניתן לראות במחזור הגדילה של אדם משלב לידתו, או בהתנהגות של טורנדו.
סוגי מושכים
קים (2013) מחלקת את סוגי המושכים לארבעה:
- מושך חד ממדי;
- מושך דו ממדי;
- מושך תלת ממדי;
מושך רב ממדי.
לגבי כל אחד מהם נפרט בדף נפרד.
[לאוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן]
העשרה
המחשה
מקורות נוספים
- קים איריס, מודל יזמות חדש (טרם פורסם).
- קים איריס, נתנזון נטע (טרם פורסם), אסטרטגיית פרשנות אפשרית להגחה בלתי נמנעת של סדר.
- רזי עפרון, יחזקאלי פנחס, העולם איננו ליניארי, תורת המערכות המורכבות - גורם חדש בניהול, תל אביב, משרד הביטחון, ע' 30, 59-56, 210.
- רזי עפרון, יחזקאלי פנחס, מינהל ציבורי על פרשת דרכים - מאנוכיות לשיתוף פעולה, גלילות, המרכז למחקר אסטרטוגי ולמדיניות, המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, ע' 252.
- איריס קים (2017) הגירת מושגים מהמדעים לזירת קבלת החלטות, ייצור ידע, 27/6/17.
