תקציר: מערכת פתוחה (Open System) היא אחת התכונות של מערכת מורכבת (Complex System): היותה במצב של חילופי חומר עם סביבתה, כולל יבוא ויצוא, בניה והריסה של מרכיביה החומריים. מערכת סגורה היא ההיפך מ- מערכת פתוחה: מערכת שמנותקת מסביבתה; עומדת בפני עצמה, קשיחה ובלתי משתנה. השפעות גומלין שלה עם סביבתה אינן קיימות או שהן מצומצמות ביותר...

[בתמונה: בניגוד למערכות סגורות, מערכות פתוחות מתאפיינות בגבולות חדירים המאפשרים חילוף רציף של מידע, אנרגיה ומשאבים עם הסביבה החיצונית... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

עודכן ב- 30 דצמבר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בתחום התיאוריה הארגונית והחשיבה המערכתית, למושגים של מערכות פתוחות ומערכות סגורות תפקיד מרכזי בהבנת הדינמיקה של ישויות מורכבות. שתי פרדיגמות אלו מייצגות גישות נפרדות להבנת מערכות, למבנה שלהן ולניהולן, שלכל אחת מהן סט מאפיינים, יתרונות ומגבלות משלה.

במאמר זה אבחן את ההבדלים הבסיסיים בין מערכות פתוחות לסגורות, ואת ההשלכות שלהם על הסתגלות, חדשנות וקיימות.

מערכות סגורות (Closed systems):

מערכות אלו ידועות גם כמערכות מבודדות או עצמאיות (Isolated or self-contained systems), והן מערכות שמנותקות מסביבתן (נוה, 2003, ע' 25). הן עומדות בפני עצמן, קשיחות, בלתי משתנות, מאופיינות בגבולות נוקשים המפרידים בינן לבין סביבתן החיצונית. מערכות אלו פועלות תחת ההנחה, שהן יכולות לתפקד באופן עצמאי ללא אינטראקציה משמעותית עם העולם החיצון. לכן, השפעות גומלין שלה עם סביבתה אינן קיימות או שהן מצומצמות ביותר. דוגמה למערכת סגורה היא למשל שעון אנלוגי מסורתי: גלגלי השיניים, הקפיצים ושאר הרכיבים פועלים יחד בסביבה מבוקרת, ותחזוקת הזמן של השעון אינה תלויה בגורמים חיצוניים.

היתרונות של מערכות סגורות כוללים חיזוי ויציבות. מכיוון שמערכות אלו מגבילות אינטראקציות חיצוניות, קל יותר לשלוט בהן ולנהל אותן. עם זאת, הקשיחות המובנית שלהם יכולה להיות חרב פיפיות, מה שהופך אותם עמידים בפני שינויים ופחות מתאימים לנסיבות המתפתחות. מערכות סגורות קשורות לרוב למבנים היררכיים ולתהליכי קבלת החלטות מרכזיים.

[בתמונה: דוגמה למערכת סגורה היא למשל שעון אנלוגי מסורתי: גלגלי השיניים, הקפיצים ושאר הרכיבים פועלים יחד בסביבה מבוקרת, ותחזוקת הזמן של השעון אינה תלויה בגורמים חיצוניים. ה- GIF משמאל הוא תמונה חופשית שהועלתה מאתר GIFER. שם היוצר אינו מוזכר]

מערכות פתוחות (Open Systems)

בניגוד למערכות סגורות, מערכות פתוחות מתאפיינות בגבולות חדירים המאפשרים חילוף רציף של מידע, אנרגיה ומשאבים עם הסביבה החיצונית. הן מזהות ומאמצות את הקשר ההדדי של מרכיביהן, ומטפחות יכולת הסתגלות והיענות. דוגמה קלאסית למערכת פתוחה היא אורגניזם ביולוגי, המחליף כל הזמן חומר ואנרגיה עם סביבתו כדי לשמור על הומאוסטזיס, או לחילופין, ארגון.

אחד היתרונות המרכזיים של מערכות פתוחות הוא יכולת החדשנות שלהן. על ידי פתיחות להשפעות חיצוניות, מערכות אלו יכולות לשלב רעיונות, טכנולוגיות ומשוב חדשים, להניע שיפור מתמיד. מערכות פתוחות הן גמישות ודינמיות יותר, מה שמאפשר להן לנווט באי ודאות ולנצל הזדמנויות מתפתחות. עם זאת, המורכבות הגלומה במערכות פתוחות דורשת אסטרטגיות ניהול מתוחכמות שיכולות לאזן בין קוהרנטיות פנימית להיענות חיצונית.

[בכרזה: מערכת פתוחה מאפשרת כניסה אליה ויציאה ממנה של חומר, מידע ואנרגיה. הכרזה: ייצור ידע]

מה בין מערכות סגורות ופתוחות?

הסתגלות: יכולת ההסתגלות של מערכות סגורות מוגבלת, עקב מבנים קשיחים ועמידות בפני השפעות חיצוניות. לעומת זאת, למערכות פתוחות יכולת הסתגלות גבוהה, ויכולת מינוף תשומות חיצוניות לשיפור מתמיד וחדשנות.

יכולת אינטראקציה וקשר הדדי: במערכות סגורות, האינטראקציה מוגבלת עם הסביבה החיצונית, כשהדגש הוא על בקרה פנימית. לעומת זאת, את המערכות הפתוחות חובקת תלות הדדית, מתוך הכרה בחשיבותם של קשרי גומלין חיצוניים.

חדשנות: מערכות סגורות נוטות לשמרנית ולעמידה בפני שינויים, מה שמפריע לחדשנות. לעומתן, במערכות פתוחות משגשגת החדשנות על ידי שילוב רעיונות מגוונים ומשוב/היזון חוזר מהסביבה החיצונית.

קיימות: מערכות סגורות: עלולות להיאבק לשגשג בסביבה המשתנה במהירות, תוך סיכון מתמיד להפוך למיושנות וללא רלוונטיות. לעומת זאת, סיכוייהן של מערכות פתוחות לקיימות ארוכת טווח, טובה יותר בשל יכולתן להתאים את עצמן לתנאים ולצרכים משתנים.

קיימות רמות שונות של פתיחות של מערכת, על הציר שבין פתיחות לסגירות

קימות מערכות שבהן אנו מנסים לסגור אותן במידת האפשר בפני השפעות חיצוניות. למשל:

• משק אוטרקי, הממלא בעצמו את כל צרכיו - יש מאפיינים של מערכת סגורה; אבל רק לכאורה, משום שהוא פתוח למשל לפגעי מזג האוויר ולמזיקים בטבע (להקות ארבה למשל) שיכולים להשפיע על כלכלתו.
• מערכת ספרייה מסורתית שבה ספרים מאורגנים בצורה קבועה, והגישה למידע מוגבלת למרחב הספרייה הפיזי. המבנה והמשאבים סטטיים יחסית ונשלטים בתחומי מבנה הספרייה. אבל, גם היא אינה חסינה למשל, בפני טעויות של הספרנים.
• פסי ייצור מסורתיים, שבהם כל שלב נשלט היטב ומבודד מהשפעות חיצוניות. אולם אם במערכות הללו פועלים גם בני אדם, הן בהכרח מורכבות, וכל אחד בהם יכול להפתיע ולהשפיע (ראו הסרטון למטה):

לסיכום

המושגים של מערכות פתוחות וסגורות מספקות תובנות חשובות לגבי אופיים של ארגונים, מערכות אקולוגיות ואפילו הנוף החברתי-כלכלי הרחב יותר. בעוד שמערכות סגורות מציעות יציבות ושליטה, מערכות פתוחות משגשגות בסביבות דינאמיות, וממנפות תשומות חיצוניות לצמיחה מתמשכת ויכולת הסתגלות.

בעידן שבו השינוי מתמיד, ארגונים חייבים לשקול היטב את האיזון בין קוהרנטיות פנימית להיענות חיצונית כדי לנווט במורכבות של העולם המקושר זה לזה.

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.

מקורות והעשרה

• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• מערכת המשפט כמערכת פתוחה: באום עידו (2012), חשופים בצריח // "השופטים פוחדים מהתקשורת", דה מרקר, 17/2/12.
• נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.