תקציר: סטטוס חברתי (Status) הוא מושג בסוציולוגיה המתאר את מיקומו של האדם במבנה החברתי בהקשרים שונים. יוקרה ומשאבי תפקיד (סמכות, אחריות, תגמולים וכדומה) מתגבשים בקבוצה בסולם סטטוס, וחבריה של קבוצה נבדלים זה מזה ביוקרתם האישית, המתבטאת במידת ההערכה והאהדה של חבריהם. מונח מקביל מתורת המערכות המורכבות הוא 'עוצמה' (Power)...

[בתמונה: סטטוס חברתי - חלוקת העוצמה בקבוצה... זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

עודכן ב- 13 בפברואר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך ארבעה, העוסקים במושג: 'סטטוס חברתי' ובהשלכותיו. למאמרים האחרים: 

• פנחס יחזקאלי: תנו כבוד – 'סמלי סטטוס' בארגונים;
• פנחס יחזקאלי: 'סולם עוצמה' ('סולם סטטוס') ומדידת עוצמה;
• אבי ברוכמן: מדינת צ'אקלקה – כשסטטוס ואגו גוברים על החוק.

*  *  *

ב-2 בפברואר 2022 עלה בנטפליקס לראשונה סרט תיעודי בריטי בשם: 'נוכל הטינדר' (The Tinder Swindler), המספר את עלילותיו של שמעון (יהודה) חיות, ישראלי שאימץ לעצמו שם אחר, סיימון לבייב - והתחזה לבנו של איל ההון לב לבייב.

חיות / לבייב ניהל סגנון חיים ראוותני, אותו מימן על ידי סחיטה רגשית של קורבנותיו. הוא השתמש באפליקציית הדייטים טינדר כדי לאתר את הנשים, להן אמר שהוא מיליונר. בהמשך, טען כי נקלע למשבר פיננסי זמני במטרה לבקש מהן סיוע כלכלי. כך, סחט מהן כספים רבים.

ברור לנו, למה אימץ חיות את השם 'לבייב' וגם מדוע נמכו הנשים אליו: זה הצורך הבלתי נלאה של אנשים בעידן המודרני, לשדרג את הסטטוס שלהם בסולם החרתי והכלכלי. 

סטטוס חברתי מהו?

סטטוס חברתי (Status) הוא מושג בסוציולוגיה, המתאר את מיקומו של האדם במבנה החברתי בהקשרים שונים:

• בראש הסולם עומדים מנהיגי הקבוצה ונושאי התפקידים המרכזיים (הפורמליים והבלתי פורמליים).
• באמצע הסולם נמצאים חברי הקבוצה מן השורה.
• בתחתית הסולם נמצאים חברים יוצאי דופן, שאינם הולכים בתלם.

[בתמונה משמאל: סטטוס חברתי מהו? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

מונח מקביל מתורת המערכות המורכבות הוא 'עוצמה' (Power). זוהי מידת היכולת להגשים מטרות בארגון. יכולת - פורמלית או אחרת - של עובד/מנהל או של תת מערכת מורכבת, להניע באמצעים מגוונים גורמים אחרים במערכת לפעול לשם השגת מטרות מסוימות – מערכתיות או אחרות (אפילו אישיות), אם מרצון ואם בכפיה, וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם. על כן, עוצמה היא כוח מערכתי / ארגוני בעל ממד אנרגטי, ועוצמה מניעה ארגונים! (יחזקאלי, 2014) [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן].

יוקרה ומשאבי תפקיד (סמכות, אחריות, תגמולים וכדומה) מתגבשים בקבוצה ב'סולם עוצמה' או ב'סולם סטטוס': חברי הקבוצה נבדלים זה מזה ביוקרתם האישית, המתבטאת במידת ההערכה והאהדה של חבריהם [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]. סולם העוצמה/הסטטוס הוא פירוט של ההבדלים הללו... (בר חיים, 1994, עמ' 34-33).

'סמל סטטוס' (status symbol) או 'סממן עוצמה' בארגון הוא סמל ויזואלי בולט, שמעביר - בכל אינטראקציה חברתית - מידע על הסטטוס הארגוני / העוצמה היחסית של עובד/מנהל ומבדל אותו מאחרים. מטרת הסמל היא ליצור רושם ראשוני וקבוע על הצופה, ללא שבעל המיצב יצטרך לפעול על מנת לשכנע את הצופה במעמדו החברתי. ל'סמלי הסטטוס' חשיבות נתפסת גדולה מאוד על ידי אנשים, כי הם קשורים בקשר ישיר לכבודם...

כפי שראינו בדוגמה של נוכל הטינדר, אחד הקריטריונים החשובים של אנשים בבחירת בן זוגם, הוא סטטוס חברתי

[בתמונה: מה הסטטוס החברתי שלך? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר FIXABAY]

התשוקה הזו לשדרג את מעמדנו דרך יצירת חיים משותפים עם בעל סטטוס חברתי גבוה יותר, היא המקור למעשי הונאה רבים:

סיפוריו הרשימו את האשה ואת הוריה, והם לא חשדו בדבר. היחסים בין בני הזוג הפכו לרציניים, והאשה אפילו סיפרה כי היא מעוניינת להתחתן איתו. ואז, הצליח הגבר להוציא מהמשפחה כ-230 אלף שקלים...

[לכתבה המלאה של רענן בן צור ב- ynet, לחצו כאן]

הסטטוס משפיע על חלוקת העבודה בקבוצה ועל הפרודוקטיביות שלה

מבני סטטוס יציבים תורמים לפעולה מתואמת יותר של חברי הקבוצה, להפחתת מתח וקונפליקט ול'שקט תעשייתי' בתוכה. לעומתם, מבנים בלתי יציבים גורמים למאבקי כוח מיותרים, ולבזבוז אנרגיה קבוצתית (בשפת תורת המערכות המורכבות, שריפת אנטרופיה), הנחוצה לשם ביצוע המשימות (בר חיים, 1994, ע' 34).

כיוון שאין ארוחות חינם, הצד השני של המטבע הוא ששקט תעשייתי לאורך זמן יגרום לניוון ולסטגנציה.

[בתמונה משמאל: הסטטוס משפיע על חלוקת העבודה בקבוצה ועל הפרודוקטיביות שלה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

הבדלי סטטוס בקבוצה גורמים לה לחלק את משאביה באופן לא שוויוני: אחדים מתקרבים למשאבים ולעמדות ההשפעה; ואחרים נדחים מהם. יהיו שיקופחו ויידרשו לתת יותר ממה שהם מקבלים; ולהיפך (בר חיים, 1994, עמ' 35-34):

לסולם הסטטוס בקבוצה יש ערך מוטיבציוני: הוא מניע אנשים מסוימים לשפר את מעמדם באמצעות הגדלת תרומתם לקבוצה. תגובה אפשרית אחרת היא דווקא להתרחק מבעלי סטטוס גבוה, על מנת למנוע מעצמם תסכול והשפלה (בר חיים, 1994, ע' 35).

גורם דינמי המשפיע על הסטטוס הוא האופן שבו מושגים התפוקות: ככל שהישגיו של עובד תלויים בפעילויות למען הקבוצה, נקשר הסטטוס שלו למבנה ולדינמיקה של הקבוצה, ופחות לתכונותיו האישיות (בר חיים, 1994, ע' 35):

מנהיגים זקוקים פחות לתגמולים אישיים עבור ביצועיהם, ונכונים להשקיע יותר בקבוצה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי stevepb לאתר Pixabay]

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• הרחבה בנושא 'קבוצות בארגון';
• הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות';
• הרחבה בנושא 'עצמה';
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
•  הרחבת המושג: 'פרודוקטיביות של מערכת מורכבת';
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם';
• הרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה; 
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.

[בתמונה: סטטוס חברתי - חלוקת העוצמה בקבוצה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי stevepb לאתר Pixabay]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), קבוצות בארגון, ייצור ידע, 5/3/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הנעה - מוטיבציה, ייצור ידע, 18/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרודוקטיביות של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 26/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון – סטגנציה: הארגון נסדק מתחת למעטה הקרח…, ייצור ידע, 12/4/14.
• אביעד בר חיים (1994), התנהגות ארגונית, כרך ב', רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 35-33.