יחזקאלי ואונגר משיח: עוצמה, הכוח המניע מערכות מורכבות

תקציר: עוצמה (Power) היא מידת היכולת - הפורמלית או האחרת; של בודד או של קבוצה במערכת מורכבת; להניע - באמצעים מגוונים - גורמים אחרים במערכת לפעול לשם הגשמת מטרות מסוימות, מערכתיות או אחרות (אפילו אישיות); אם מרצון ואם בכפיה, וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם. מושג דומה של עוצמה במערכת אנושית הוא סטטוס חברתי.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Michelle לאתר flickr]

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]

הדף עודכן לאחרונה ב- 4 בינואר 2020

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

* * *

פרולוג

למה קיבלו טייקונים ומקורביהם הלוואת עתק ללא ביטחונות בבנקים (ראו למשל: זרחיה, 2014)?
למה מקבלים הוועדים הגדולים את כל מבוקשם; בעוד גורמים אחרים כעובדים סוציאליים ומורים נאבקים לקושש פרוטות?

כיוון שהם יכולים! או במלים אחרות: כי עוצמתם היחסית מאפשרת להם...

יש רק קריטריון אחד המנווט את פעילותן של מערכות מורכבות, והוא איננו צדק, ולא מוסר ולא שוויון, אלא העוצמה, האופן שבו היא מתחלקת בין מרכיבי הארגון והמאבק ביניהם על הגדלתה.

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [למושג דומה: 'סטטוס חברתי', לחצו כאן]

המשגה

עוצמה (Power) היא:

מידת היכולת - הפורמלית או האחרת;
של בודד או של קבוצה במערכת מורכבת;
להניע - באמצעים מגוונים - גורמים אחרים במערכת לפעול לשם הגשמת מטרות מסוימות, מערכתיות או אחרות (אפילו אישיות);
אם מרצון ואם בכפיה, וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם.

על כן:

עוצמה היא כוח מערכתי / ארגוני בעל ממד אנרגטי.
עוצמה מניעה ארגונים!

מושג דומה של עוצמה במערכת אנושית הוא סטטוס חברתי.

מושג קרוב למושג עוצמה הוא שליטה (Control), שמשמעה, הפעלת עוצמה כדי להכתיב לגורמים אחרים את התנהגותם, ולפקח עליהם.

[להרחבה בנושא 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'שליטה', לחצו כאן]

מהם מרכיבי העוצמה העיקריים?

יופי;
כישרונות שונים;
כריזמה;
עושר;
קשרים לאנשים הנכונים בזמן הנכון;
נחישות.

וכדומה.

מהות העוצמה

כשיש לך קצת, אתה רוצה עוד.
כשיש לך עוד, אתה רוצה יותר.
וכשאתה מאבד את הכל – אתה מבין שהספיק לך הרבה פחות...

עוצמה מתחלקת לעוצמה גלויה ול- עוצמה סמויה / השפעה:

עוצמה גלויה יכולה להתאפיין בהפעלת כוח פיזי, אך גם בהפעלת סמכות שקטה;, השפעה, וכדומה
הפעלה עקיפה של עוצמה מכונה השפעה (Influence). למשל: אינטראקציה חברתית בין שני גורמים – משפיע ומושפע – כאשר מסיבות שונות, המשפיע מחולל אצל המושפע תגובה כלשהי. עוצמה סמויה דומיננטית, פעמים רבות, הרבה יותר מן הגלויה, והשפעתה מתארכת יותר.

גילויי העוצמה בארגון

עוצמה בארגון באה לידי ביטוי דרך שליטה במה שמכונה 'טריטוריות'. טריטוריה מבטאת בעלות על אחד או יותר מהגורמים הבאים:

נכסים וירטואליים: תחומי עיסוק, תפקידים, סמכויות, תחומי אחריות, ידע וכדומה.
נכסים אנושיים: נאמנים, תומכים וכדומה;
נכסים פיזיים כמו שטחי קרקע, כלי רכב, משרדים וכדומה;

הטריטוריות הללו מתוחמות ביניהן באמצעות "גבול". הפרדה זו הינה לעתים פורמלית וברורה ולעתים איננה פורמלית, ואף סותרת את הקביעות הפורמליות.

ככל שהמציאות דינאמית יותר, הופכים גם הגבולות דינאמיים בהתאמה והם פועל יוצא של חלוקת העוצמה המשתנה תדירות. הגדלה בעוצמה של גורם אחד בסביבה המשימתית ו/או הקטנת העוצמה של אחר תביא מיד ללחצים לשנות חלק מהטריטוריות או את חלקן בהתאמה. נציין כי קיימות טריטוריות ארגוניות המועדות לשינוי יותר מאחרות (למשל, סמכויות בפועל). "שלום אמת" ("Everlasting Peace") במערכות מורכבות מתאר מצב שבו יחסי הכוחות בין המערכות בסביבה המשימתית יציבים לאורך זמן. שינויים בחלוקת העוצמה ייצרו מיד לחצים לשינוי הסטטוס קוו בגבולות.

מקורות העוצמה

פורמליים: סמכות, אחריות (והרבה אגו, שנוצר תוך כדי תהליך...);
א-פורמאליים (מנהיגות בלתי פורמלית אותרה לראשונה בניסויי האותורן): שילוב אחד או יותר מהמרכיבים הבאים: אישיות יוצאת דופן, היותו מרכז ידע משמעותי, יכולת אישית יוצאת דופן ליצור קשרים בינאישיים וכדומה.

המושג המשלים לעוצמה הוא הפחד ממנה...

הביטוי הניגודי לעוצמה הוא הפחד מהפעלתה על ידי אחר. הפחד הזה מניע למשל שיתופי פעולה בין גורמים שונים – שאחרת לא היו משתפים פעולה - כדי לאחד את עצמתם כנגד אויב/יריב במערכת.

שניהם - העוצמה והפחד ממנה - הם הגורמים שמניעים ארגונים.

[להרחבה על אלטון מאיו וניסויי האותורן, לחצו כאן]

השתקפות העוצמה ברשת הארגון

כאשר הארגון מתואר כרשת (Organizational Network), ניתן להבחין על נקלה בבעלי העוצמה, הן באופן ויזואלי והן במדידה כמותית. הם אלה שמנקזים אליהם את הכמות הרבה ביותר של קשרי הגומלין ביחס לגורמים אחרים ברשת (ראו המחשה במפת הרשת משמאל). אלה מכונים בשפת הרשתות 'רכזות'.

[מפת הרשת הוכנה במערכת AURORA לניתוח רשתות בארגונים - חברת TECI]

[להרחבת המושג, 'רשת', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'קשרי גומלין', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'רכזת', לחצו כאן]

ניתן למנות שמונה מאפיינים עיקריים לתופעת העוצמה במערכות מורכבות:

עוצמה מניעה ארגונים...
העוצמה ממגנטת את האחרים בסביבתה המשימתית;
עוצמה תהיה תמיד נחלתם של בודדים;
עוצמה תנוצל, גם לחיוב וגם לשלילה;
עוצמה עלולה לגרום למחזיק בה לאבדן פרופורציות;
עוצמה היא דינאמית ומשתנה;
לבנות עוצמה לוקח, בדרך כלל, הרבה זמן. אבל, להקריס - בן רגע!
עוצמה ניתנת למדידה מספרית!

[להרחבה על שמונת מאפייני העוצמה, לחצו כאן]

מאבק העוצמה

'מאבק העוצמה' בארגון קרוי פוליטיקה ארגונית (Organizational Politics): הארגון מהווה זירה של מאבק מתמיד על עוצמה בין פרטים ותתי מערכות בתוכו.

הספרות המקצועית מציירת את עולם העבודה כתמונה של מאבק ושליטה, כאשר החזק "מנצח" (Duffy, 1986; שפירא יונגר, 2013). ככל שסולם התפקידים המקצועיים עולה כך מרכזיותו של השימוש בכוח עולה (Kanter,1981; Ragins & Sundstorm, 1989; שפירא יונגר, 2013). ככל שקבוצה עוצמתית פחות, יופעלו עליה לחצים בעוצמות גדולות יותר (Kanter, 1977; שפירא יונגר, 2013).

מאבק העוצמה קובע את האופן שבו יחולקו נכסי הארגון: מרכיבי המערכת מחלקים ביניהם את נכסיה לפי חלוקת העוצמה ביניהם, בדרך של מאבק (למשל, כמו היררכיה בין אחים וזכויות היתר הנלוות ממנה).

זה לא צריך להפתיע: מערכות מורכבות מתפתחות דרך מאבקים וקונפליקטים. הוא אשר אמרנו: עוצמה מניעה ארגונים!

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי thommas68 לאתר Pixabay]

[למאמר: 'מאבק העוצמה בארגונים', לחצו כאן] [למאמר: 'הקרב על העוצמה בארגון', לחצו כאן] [למאמר: 'מאבק העוצמה במערכת מורכבת', לחצו כאן]

סוגיית השימוש בעוצמת יתר

מי ששרת בחיל השריון מכיר את המושג "מה שלא הולך בכוח, ילך בעוד יותר כוח". אבל, האמת היא, שבין שני גורמים - יש תמיד ארבע אפשרויות (לפחות), ויש מצבים רבים שבהם, שימוש עודף בכוח עלול דווקא להזיק...

[למאמר: 'השימוש בעוצמת יתר ו'חכמת הוואלס', לחצו כאן]

מהפכי עוצמה

אבל, מאזן העוצמה הוא דינמי: משמע, בעלי העוצמה מתחלפים לאורך זמן, במחזור קבוע של:

רצף קבוע של סדרת פעולות להשגת עוצמה נוספת ולביסוסה;
הגעה לנקודת שיא;
הידרדרות;
היפוך.

זאת, בגין המאבק הדינמי בין רצונות מנוגדים ומטרות מנוגדות! זו הסיבה שהמאבק הוא מתמיד, עם הפסקות זמניות (תמיד זמניות) של שקט.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[להרחבה בנושא, 'מהפכי עוצמה', לחצו כאן]

עוצמה נתפסת

פעמים רבות, אנו מעריכים את עוצמתו של גורם במערכת מורכבת באופן שונה ממידת עוצמתו בפועל; ו/או מהאופן שבו הוא מעריך את עצמו:

יצירת 'עוצמה מדומה' באמצעות עורמה, תחבולה ומניפולציה: - מצג שווא של עוצמה, כדי לגרום לאחרים בסביבה המשימתיתלסבור, שהעוצמה גדולה יותר מכפי שהיא בפועל.
לעתים, גורם במערכת אינו מודע לעוצמתו הפוטנציאלית, או שהוא נמנע מלעשות בה שימוש.
ולפעמים, 'מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל'...

[ראו הרחבה במאמר: 'עוצמה נתפסת: הכל בעיני המתבונן']

יצירת עוצמה והגדלתה

רישות (נטוורקינג - networking) הוא תהליך של יצירת עוצמה והגדלתה ברשת חברתית ו/או ארגונית. תהליך של השבחת הרשת (אופטימיזציה של הרשת) - להשגת מטרות, בתחומים החברתי (רישות חברתי), הארגוני (רישות ארגוני), העסקי וכדומה. הדבר נעשה בשיטות שונות, אם לבד ואם באמצעות סיוע מקצועי.

[ראו הרחבה במאמר: 'רישות – נטוורקינג: יצירת עוצמה והגדלתה ברשת']

הקשר שבין עוצמה להגינות ולמוסר

העיסוק בעוצמה ובהשלכותיה הוא נטולי נורמות וערכים בסיסיים. האינטרס חשוב הרבה מעבר לשאלות מוסריות אלה ואחרות. הדבר בולט במיוחד בזירה הבינלאומית: כאשר מועלות טענות מוסריות כנגד מדינות, זה קורה, בדרך כלל, מהסיבות ה'לא נכונות', ומשיקולים זרים...

[למאמר: מוסר וצביעות ביחסים בין לאומיים, לחצו כאן]

העיסוק בעוצמה בקרב הוגים ואנשי אקדמיה

למרות מרכזיותה של העוצמה בתורת המערכות המורכבות, העיסוק בה נמשך מאז ימי הזמן העתיק.

[למאמר המפרט הוגי דעות ואנשי אקדמיה שעסקו בסוגיית ה'עוצמה', לחצו כאן]

איך נוצרת עוצמה בארגון?

רכישת עוצמה וצבירת נכסים ארגוניים מחייבים עבודה סיזיפית וקשה בתחילת הדרך, דרך הוספה מתמדת של קשרי גומלין, ותחזוקה של הקשרים הקיימים, למנוע נטישה. זאת, תוך כדי גילוי כישורים פוליטיים-ארגוניים לא מבוטלים.

הצלחה מתבטאת בכך שלאחר שעברה מסה קריטית של קשרים נכנסים, ה"רכזת" מתחילה לצבור במהירות גוברת והולכת קשרים נוספים, תוך השקעת מאמץ הולך ופוחת מצד בעל העוצמה.

הדינאמיקה הזו יכולה לעבוד גם לכיוון השני. אם בניה של עוצמה היא תהליך ארוך ומפרך, הקריסה שלה מהירה מאוד ויכולה להתרחש ברגע אחד.

קיימים שני זרזים ליצירת קשרי גומלין ברשתות חברתיות (כולל ברשתות ארגוניות המהוות משפחה ספציפית שלהן):

- "הילת רשת": גורם שמושך אחרים לרשת בעצם נוכחותו בתוכה. למשל, קרבה של עובד למנכ"ל תמשוך לרשת שלו גורמים רבים בארגון;

- "מאיץ רשת": גורם שתורם באופן משמעותי להרחבתה של הרשת. המושג הזה מסביר למשל את נטייתן של מעריצות לעשות הכל על מנת להתקרב לזמרים מפורסמים. ה"סלב" מהווה עבורן "מאיץ רשת", והעובדה שהמעריצה קשורה באופן אישי לזמר גורמת לאחרים לבקש את קרבתה ולהצטרף לרשת הקשרים שלה.

כיצד מגדילים עוצמה בארגון? קיימות שתי דרכים מהירות להגדלת פוטנציאל העוצמה של גורם במערכת:

- שימוש בעיקרון ההפתעה: שיתוק העוצמה אצל היריב, שאם הוא איננו מצליח להתאושש ממנו בזמן, הוא מאפשר לצד המפתיע ליישם את תוכניותיו הראשוניות, ללא הפרעה ממשית.

- יצירת שיתוף פעולה (להלן, שת"פ) הנו דרך אפקטיבית מאוד להגביר עוצמה בטווח הקצר מול אתגר ו/או יריב משותף. כך מוצא עצמו אותו יריב מתמודד נגד העוצמה המצרפית של משתפי הפעולה, שיכול להיות גדול (או קטן) מחיבור העוצמות של כל הגורמים (רזי ויחזקאלי, 2007).

כלי זה אהוד על גורמים חלשים בסביבה המשימתית כיוון שהוא מגביר את העוצמה האישית של כל המשתפים פעולה. אבל, בעלי העוצמה יעשו בוש שימוש רק בלית ברירה, כיוון שהם אינם חפצים בצמיחה של "רכזות" חזקות מתחרות בסביבתן המשימתית.

ברמה האישית, בעלי עוצמה משתפים פעולה עם נאמניהם, אך מונעים שיתוף פעולה מה"אופוזיציה".

מגבלות העוצמה – חוכמת הטנגו...

פעמים רבות מערכת אינה ממצה את פוטנציאל העוצמה, בעיקר משלוש סיבות עיקריות:

- שמירה של כוחות קיצוניים למקרים יוצאי דופן של צורך בהישרדות. כך למשל לא עשתה שום מדינה בעלת כוח גרעיני שימוש בכוח זה מאז מלחמת העולם השנייה.

- מגבלות של חוק, נוהל, אתיקה מקצועית ו/או ערכים אישים של המנהיגים. דוגמה כזו היא ארצות הברית של ממשל אובמה בניגוד לזו של ממשל בוש, שבה מנהיגי מדינות יריבות מודעים לגישתו השונה של הממשל בנוגע להפעלת הכוח מחוץ לגבולות ארצות הברית. עצם הידיעה הזו מקטינה מאוד את פוטנציאל העוצמה של מערכת.

- הפעלה לא יעילה של המשאבים.

אי מיצוי פוטנציאל העוצמה עלול להכשיל מערכת בהשגת מטרותיה, אך גם הפעלת מלוא העוצמה הפוטנציאלית של מערכת איננה ערובה להצלחה. לעיתים, עשיית יתר ו/או הצלחת יתר מביאים לכישלון, כיוון שהם עלולים להביא לאיחוד כוחות בקרב המערכות היריבות, על מנת להשיב את המצב לקדמותו. דוגמה מתחום היחסים בין מדינות ניתן להביא, למשל, ממלחמת העולם השנייה, כשגרמניה אילצה את ברה"מ לשתף פעולה עם מדינות המערב כשפלשה אליה במבצע ברברוסה; ואת ארצות הברית לחבור אליהן כשהכריזה עליה מלחמה, למרות שלא היה סיכוי שהאמריקנים יעשו מעשה דומה כשכל מעייניהם היו מופנים לזירה היפנית אחרי פרל הארבור.

ניתן לתאר הפעלה מושכלת של עוצמה כריקוד טנגו, שבו מתקדמים שני צעדים לפנים ואחד לאחור, כך שלא ייווצר לחץ מוגזם בסביבה המשימתית, שיגרום לגופים הנפגעים לאחד כוחות. כזו למשל הייתה הצעתו של משה דיין לאחר מלחמת ששת הימים לסגת מקו התעלה למצריי הגידי והמתלה, על מנת לאפשר למצרים להמשיך להפעיל את תעלת סואץ ולהקטין את עוצמת המפלה והלחץ לפעול לשינוי המצב.

איך מודדים עוצמה? כאשר מתואר הארגון כרשת, ניתנים גורמים – כמו עוצמה, השפעה, שיתוף פעולה וכדומה – למדידה כמותית מספרית, מדויקת.

מושג קרוב מהסוציולוגיה הוא 'סטטוס' (Status). סטטוס חברתי/קבוצתי הוא מיקומו של האדם במבנה החברתי בהקשרים שונים. יוקרה ומשאבי תפקיד (סמכות, אחריות, תגמולים וכדומה) מתגבשים בקבוצה בסולם סטטוס, וחבריה של קבוצה נבדלים זה מזה ביוקרתם האישית, המתבטאת במידת ההערכה והאהדה של חבריהם.

[להרחבה בנושא 'סטטוס' בקבוצה, לחצו כאן]

מדדי עוצמה

בתורת הגרפים (Graph Theory) קיימת קבוצה של מדדים הבודקים עוצמה ברשת. המרכזי שבהם הוא "מדד הקשרים הנכנסים" או "מדד העוצמה" ("Indgrees Centrality Index"). הוא מבטא את כמות קשרי הגומלין ה"נכנסת" לצומת מסוימת ברשת. בעלי הציון הגבוה ביותר הם אותם גורמים ברשת (למשל עובדים או מחלקות בארגון) שכמות קשרי הגומלין הנכנסת אליהם היא הגבוהה ביותר.

מדדים נוספים הבוחנים ממדים שונים של עוצמה יכולים להיות מדדים הבוחנים השפעה, תיווך ("צווארי בקבוק"), גורמים המבוקשים לקשר בארגון ואלה שהם בעלי קשרים חיצוניים. ניתן ליצור מדד משותף המהווה סיכום של מכלול המדדים הללו. ריכוז העובדים בסדר יורד על פי סולם העוצמה (ראה תרשים מס' 2) מייצר בנצ'מרק ארגוני שמאפשר לעמוד על "סוכני השינוי" בארגון. משמע, אלה שכדאי להנהלה להקדיש להם זמן ארגוני, לשמוע מהם על המתרחש בארגון ולהוריד דרכם מידע אל העובדים. התרשים הזה מלמד אותנו גם שעוצמה היא נחלתם של בודדים בארגון בלבד:

תרשים מס' 2: המחשה ויזואלית של בנצ'מרק עובדים על פי מדד העוצמה

[מפת הרשת הוכנה במערכת dna-7 לניתוח רשתות בארגונים - חברת TECI]

ניתן גם לבחון את מידת השימוש לרעה שעושה גורם ברשת במעמדו הארגוני. עובדים כאלה יאופיינו בכמות גדולה של קשרי הגומלין ה"נכנסים" אליהם (Indgrees), ובכמות מועטה של קשרים יוצאים; ולהיפך. עובדים "חיוביים" מאופיינים בדרך כלל בכמות קשרי גומלין גדולה היוצאת מהם (Outdgrees) ביחס לנכנסת.

ברמה הארגונית נהוג לבדוק את רמת העוצמה בהשוואה בין מחלקות "ליבה" (כאלה העוסקות בליבת הארגון) לבין מחלקות שירותים. מצב בריא הוא כשמחלקות הליבה מחזיקות במרב העוצמה. מצב הפוך מלמד על היווצרות "אריסטוקרטיה ארגונית" (משמע, כאלה ששווים יותר) בקרב מחלקות השירותים וגלישה לעודף ביורוקרטיה, על הבעיות המאפיינות מצב זה. תרשים מס' 3 ממחיש מצב כזה בתוך ארגון שעיסוק הליבה שלו הוא מכירות. אולם, תחת שנמצא מצב שבו מחלקת המכירות היא העוצמתית ביותר, ניתן לזהות בו אריסטוקרטיה ארגונית של גורמי מטה: כספים שיווק ותפעול, הסמוכים לאוזנו של המנכ"ל ומטים את תהליכי קבלת ההחלטות לטובתם:

תרשים מס' 3: המחשה ויזואלית של עוצמה בין מחלקות בארגון