תקציר: לאורך זמן במערכת מורכבת, פועלים תמיד כוחות נגדיים על מנת לאזן מצבים בלתי מאוזנים. פעולות אלה קרויות פעולות מאזנות. הן מהוות תגובת נגד של תתי מערכות – המנסות לשמר את הסטטוס קוו – לשינוי שמנסה ליצור תת מערכת אחרת בסביבתן. לכן, הדילמה הבלתי נפתרת של רכזת ברשת או של תת-מערכת עוצמתית בסביבה המשימתית תהיה תמיד כיצד למקסם את העוצמה בלי לעורר מוטיבציית יתר של הגורמים האחרים להתאחד כנגדה.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Hans Splinter לאתר flickr]

"כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ" (הושע ז')

עודכן ב- 5 לינואר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מאז 1992, עם קבלתם של 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו' ו'חוק יסוד: חופש העיסוק', עברה ישראל מהפכה חוקתית: סמכויותיה של הרשות השופטת גדלו באופן דרמטי על חשבון הרשויות, המחוקקת והמבצעת.; והתקבעה זכותו של בית המשפט לפסול חוקים שחקקה הכנסת, אם לפי דעתו של בית המשפט העליון הם מפרים ערובות נורמטיביות לזכויות האדם; או שאינם עומדים ב'מתחם הסבירות'. "מלאה הארץ משפט...", אמר נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, וידע מה אמר...

לקח לרשויות, המחוקקת והמבצעת 30 שנים, כדי 'להפוך את הקערה' בחזרה: ב- 5 בינואר 2023, הציג שר המשפטים יריב לוין, את הרפורמה המיועדת במערכת המשפט, לפיה (אטינגר, 2023):

• תשונה שיטת בחירת השופטים;
• תתאפשר פסילת חוקים בבית המשפט העליון, רק בהרכב מלא וברוב מיוחד.
• תחוקק פסקת התגברות ברוב של שישים ואחד ח"כים; אולם, לא תהיה התגברות של אותה הכנסת במקרה שבית המשפט פסל חוק פה אחד.
• תבוטל עילת הסבירות; ובג"ץ לא יוכל לבטל החלטות ממשלתיות בעילה של חוסר סבירות.
• השרים הם שיקבעו את זהות היועץ המשפטי במשרדם ויוכלו לפטרם.

[למאמר המלא של אמיר אטינגר ב'ישראל היום', לחצו כאן]

הפרשן הפוליטי של חדשות 12, עמית סגל, כתב כך: "יריב לוין עושה תיקון אגרסיבי וקצר לסיפוח זוחל בן 30 שנה של בית המשפט העליון שלקח לעצמו לפסול חוקים וחוקי יסוד..." (רדיו דרום, 5/1/23).

עוד לא התהפכו יחסי הכוחות בין הרשויות, וכבר ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, הבטיח מהפך נוסף: "... "כל מה שהם יעשו, אנחנו נהפוך ברגע שנחזור לשלטון. ראשי האופוזיציה, לא יודע אם החמצת את זה, התכנסו לפני שבוע וזו ההודעה שהוצאנו, אנחנו נהפוך את כל מה שהם עושים עכשיו" (חדשות סרוגים, 2023).

חבר הכנסת יורי אדלשטיין נתן את נימוק הזהב לצורך להגיע לפשרה: "יכול להיות שתעלה ממשלה חדשה, אפילו בראשות הליכוד, אבל בהרכב קואליציוני אחר; ודבר ראשון שידרשו זה לבטל את הרפורמות, אז בשביל מה כל זה?" [ישראל היום, ציטוט ביום, 5/3/23, ע' 19]

[בכרזה: ח"כ יורי אדלשטיין נותן טעם נוסף להצעת הפשרה של הנשיא... "יכול להיות שתעלה ממשלה חדשה, אפילו בראשות הליכוד, אבל בהרכב קואליציוני אחר; ודבר ראשון שידרשו זה לבטל את הרפורמות, אז בשביל מה כל זה? התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

פעולות של גורמים במערכת מורכבת המנסים להשיב את הסטטוס קוו לאחר שהופר, נקראות בתורת המערכות המורכבות, פעולות מאזנות (Balancing structural tensions in complex systems). 

[בתמונה: פעולות מאזנות... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי stevepb לאתר FIXABAY]

פעולות מאזנות מהן? המשגה

"מהפכות גדולות עושים עם רוב גדול" כתב נדב שרגאי ב'ישראל היום' - בעקבות הרפורמה המיועדת במערכת המשפט עליה הכריז שר המשפטים, יריב לוין, ב- 5 בינואר 2023 - וידע מה כתב... (שרגאי, 2023). מדוע? כי רוב גדול משמעו, היקף קטן יותר של 'פעולות מאזנות', לפחות בשלב הראשון של השינוי... 

לאורך זמן במערכת מורכבת, פועלים תמיד כוחות נגדיים על מנת לאזן מצבים בלתי מאוזנים. פעולות אלה קרויות, כאמור, פעולות מאזנות (Balancing structural tensions in complex systems). הן מהוות תגובת נגד של תתי-מערכות – המנסות לשמר את הסטטוס קוו – לשינוי שמנסה ליצור תת-מערכת אחרת בסביבתן.

תתי מערכות אלה נאלצות להתגבר על נטייתן לבדלנות ומשתפות פעולה, על מנת לנטרל השפעת יתר לטעמן של תת מערכת שהתחזקה ו/או שמנצלת היחלשות של מערכות אחרות על מנת להגדיל את חלקה והשפעתה בסביבה המשימתית שבה היא פועלת. זאת, כחלק מהמתח הטבעי בין חלקיה של מערכת מורכבת. ככל שאותה תת מערכת תתאמץ יותר, כך מתעצמת ההתנגדות (סנג'י, 1998, ע' 68; רזי ויחזקאלי, 2013, עמ' 123-119). לכן, ניתן להגדיר פעולות מאזנות בארגונים גם כ- התנגדות לשינוי.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרם של עפרון רזי ופנחס יחזקאלי: תב"צים, תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה. שראה אור בהוצאת המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, ב- 2013. [להורדת הספר לחצו: Razi__Yehezkeally_-_The_Responsible_Organization]

הסביבה המשימתית מהווה זירת מאבק דינאמית על עוצמה והשפעה בין המערכות הפועלות בה, וכאשר מושגת יציבות, היא רק תוצאה של שווי משקל ארעי. כאשר משתנה הסביבה המשימתית שבה פועלת מערכת - משמע, מערכת אחת מתחזקת או שאחרות נחלשות - יתקיים ניסיון לבטא את שינויי היחסים הללו בחלוקה מחודשת של הטריטוריה והסמכות. אולם, המערכות האחרות עלולות לאחד עוצמות על מנת להתנגד לפעולה, ושכרה של המערכת היוזמת עלול לצאת בהפסדה. לפעולות שמבצעות המערכות הללו נקרא פעולות מאזנות.

לכן, מערכות מורכבות מתפתחות דרך מאבקי עוצמה ומהפכים, ונעות מצד לצד באופן ספיראלי. משמע, ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה אבל משתנה ומיטלטלת בין כיוונים דומים:

[הספר למעלה ניתן להורדה בחינם. לחצו: Razi__Yehezkeally_-_The_Responsible_Organization]

[בתמונה: מערכות מורכבות מתפתחות דרך מאבקי עוצמה ומהפכים, ונעות מצד לצד באופן ספיראלי. משמע, ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה אבל משתנה ומיטלטלת בין כיוונים דומים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 463259 לאתר Pixabay]

כך קורה למשל בעת תהליכי שינוי...

כשמחוללי אותו שינוי נתקלים בהתנגדות משמעותית של המערכת. אלה מביניהם שמבינים את חשיבות האיתור והזיהוי של "הפעולות המאזנות", יכולים לאתר אסטרטגיות שמסוגלות למנף את ההתנגדויות הללו לשם השגת מטרותיהם (Senge et al., ללא תאריך).

[התנגדות לשינוי: המערכות האחרות עלולות לאחד עוצמות על מנת להתנגד לפעולה, ושכרה של המערכת היוזמת עלול לצאת בהפסדה. לפעולות שמבצעות המערכות הללו נקרא פעולות מאזנות... התמונה היא נחלת הכלל. שם הצלם אינו ידוע. המקור: פיקיוויקי]

המסקנה...

רפורמות ושינויים שנויים במחלוקת אינם שורדים בדרך כלל. הצלחה של מערכת בשיפור מצבה בסביבתה המשימתית - ביחס לעוצמתה היחסית - מותנית ביכולתה שלא לאחד את העוצמה המצרפית של המערכות האחרות כנגדה.

לכן, מתחייבת מתינות, וזהירות מהתופעה של הצלחת יתר. לכן, הדילמה הבלתי נפתרת של רכזת ברשת או של תת-מערכת עוצמתית בסביבה המשימתית תהיה תמיד כיצד למקסם את העוצמה בלי לעורר מוטיבציית יתר של הגורמים האחרים להתאחד כנגדה.

[הכרזה: ייצור ידע]

2023: מס הסוכר על משקאות ממותקים נתפס כצעד המכוון נגד החרדים. לכן בוטל ברגע שחזרו לקואליציה...

בסוף דצמבר 2021 אישרה ועדת הכספים של הכנסת צו, המטיל מס על משקאות מתוקים וממותקים. הסיבות לנקיטת צעד זה שנויות במחלוקת:

• מצד אחד, יש קשר ישיר בין צריכת משקאות ממותקים למחלת הסכרת השכיחה בישראל יותר ממדינות ה- OECD.
• מצד שני: הצעד גרם לסערה, כיוון שנתפס בקרב הציבור החרדי כהתרסה מכוונת נגדו. שר האוצר היה אז אביגדור ליברמן, שבמהלך מערכת הבחירות הציע להעמיס את החרדים על מריצות, ולזרוק אותם למזבלה...

על כן, אין פלא, שכבר בהסכמים הקואליציוניים, עיגנו נציגי המפלגות החרדיות את ביטול המס; ובאמת, הצעד הראשון שביצע שר האוצר החדש, בצלאל סמוטריץ, עם כניסתו לתפקידו ב- 2 בינואר 2023, לאחר ניצחון גוש הימין בבחירות 2023 היה לבטל אותו!

[לכתבה המלאה של רוני לינדר ב'דה מרקר', לחצו כאן]

2023: הרפורמה המשפטית לאן?

ערב הבאת חוקי הרפורמה המשפטית לקריאה ראשונה בכנסת יצא נשיא המדינה, יצחק הרצוג בנאום לאומה בליל ה- 12 בפברואר 2023 והציע פשרה, שנכון מגוש הימין לקבלה, ולו בגלל הפעולות המאזנות. שהרי, מה שקרה לחוק המשקאות הממותקים עלול לקרות גם לרפורמה. פעולה חריגה מצד גורם במערכת מורכבת, הנתפסת כעוינת, מועדת תמיד להתהפך!

[בתמונה: נשיא המדינה מציע פשרה בסוגיית הרפורמה המשפטית. נכון להיענות לה בחיוב, ולו בשל תופעת הפעולות המאזנות במערכת מורכבת... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

2023: רפורמת לימודי הרוח בוטלה עוד לפני שהתחילה

באפריל 2022 הכריזה שרת החינוך דאז, יפעת שאשא ביטון על רפורמה בבחינות הבגרות: בוטלו הבגרויות החיצוניות במקצועות ההומניים; ונקבע כי בלימודי ההיסטוריה, הספרות, התנ"ך והאזרחות ייבחנו התיכוניסטים רק בבית הספר, לצד עבודה מסכמת רב-תחומית שתוערך על ידי בוחן חיצוני. השרה כינתה את השינוי: "מהלך מהפכני"... 

כבר מההתחלה, גרם השינוי לסערה בימין הפוליטי, שטען שזהו צעד נוסף בהעלמת הציונות, ובהפיכת ישראל ל'מדינת כל אזרחיה'... והתוצאה: עם עליית גוש הימין לשלטון בינואר 2022, בוטלה הרפורמה על ידי שר החינוך יואב קיש (נועם דבול דביר ואמיר אטינגר, 2023).

[בתמונה: רפורמת מדעי הרוח בוטלה. עוד הוכחה לכך שרפורמות שנויות מחלוקת, שיש להן התנגדות עזה, אינן שורדות... (נועם דבול דביר ואמיר אטינגר, 2023)]

2019: איראן לומדת על בשרה שאין ארוחות חינם, ויש פעולות מאזנות...

חת המדינות שמרבות בעשיית שימוש במימד הסמוי של פעילותן, היא איראן.

היא מרבה לפעול בעילום שם, תוך טשטוש זהותה כמבצעת, באופן שבו לא ניתן יהיה להטיל עליה את האשמה ישירות; או כדי שלנתקף, מסיבותיו, תהיה דרך להתחמק מהצורך לענות על האתגר. כך למשל, מיקשה איראן, ביוני 2019, את נתיב השייט של מכליות הנפט, שמוביל למצר הורמוז ומשם למפרץ הפרסי.

שיא הפעילות האיראנית 'מתחת לרדאר' היה תקיפת שדות הנפט של סעודיה: ביום שבת 14 לספטמבר 2019 ב/שעה 4 בבוקר החרידו התפוצצויות עזות את העובדים בשדה נפט Khurais ובמתקני זיקוק הנפט הגדולים בעולם של חברת Aramco  ב- Abqaiq בערב הסעודית. האיראנים, כמובן, התנערו מאחריות.

[בתמונה: שיא הפעילות האיראנית 'מתחת לרדאר' היה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ramboldheiner לאתר Pixabay]

אבל, אין ארוחות חינם, ולבסוף גילתה איראן שפעולות 'מתחת לרדאר' יכולות להתבצע גם נגדה:

ביום שישי ה 11 לאוקטובר 2019, לפנות בוקר פגעו שני טילים במיכלית האיראנית, SABITI, שהפליגה במים בינלאומיים בים האדום. התקיפה התרחשה כאשר המיכלית הייתה כ 200 ק"מ מערבית למכה. המיכלית דולפת. היא הייתה בדרכה לסוריה אבל חברת הספנות הודיעה שהיא בדרכה חזרה למפרץ הפרסי. 

פעולות איראן גרמו גם לאמריקנים לשנות מדיניות, והפנטגון הודיע על שליחת 1000 חיילים אמריקאים לערב הסעודית. המשלוח כלל שתי טייסות F15 סוללת THAAD ושתי סוללות פטריוט. המשלוח הגדיל את מספר החיילים האמריקאים השוהים בערב הסעודית ל- 3000...

 

[בתמונה: אין ארוחות חינם. עשן מיתמר מעל המיכלית האיראנית לאחר הפגיעה... התמונה היא צילום מסך מכתבת ה- CNA]

איך המחאה, על שפע הפרופסורים שלה, לא מכירים את המושג "תופעות מאזנות" והשפעותיו?

שליטה באקדמיה איננה רק שטיפת מוח לסטודנטים ועיוות מסרים בתקשורת. לכאורה, היא מאפשרת למחאה ליהנות ממאגר ידע אקדמי עצום, שאמור לסייע לה להשיג את מטרותיה. רק שדוקטרינה ה- WOKE דוחקת את הידע הצידה, והטעויות האסטרטגיות בהתאמה:

תורת המערכות המורכבות מלמדת אותנו, כי מצבים בלתי מאוזנים - כמו שנאה קיצונית נגד מישהו או נגד משהו - יגרמו תמיד לתופעות נגדיות במערכת מורכבת, ששואפת תמיד להגיע לסוג של סטטוס קוו. וכיוון שמערכת מורכבת נוטה למהפכים, תופעה חריגה, המקצינה במהירות, גורמת בדרך כלל להיפוך מוקצן של מגמה.

זו הסיבה שניהול קמפיין נגד נתניהו תוך שימוש בעייתי במשפחות החטופים, רק 'החזיר' אותו לעניינים, וגרם לימין 'לצופף שורות'. זו גם הסיבה שהאוטו-אנטישמיות המופגנת והשנאה לדת - בעיצומה של מלחמת דת קיומית עם השיעה - גורמת לרבים לראות את תפקידה החיובי של הדת היהודית ולתמוך בה...

[בתמונה: אהבת שמיים... המקור: באדיבות צילום: איגוד ישיבות ההסדר. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

"משיח" - על אפו של הרמטכ"ל ועל חמתו

הטינה והכעס שיש בקרב דרגי השטח על הרמטכ"ל מביאים לכך, שכל פעולה שלו הנתפסת כפוליטית, מובילה לגל של תגובות הפוכות. כך היה גם כשהוריד ללוחם את הפאץ' 'משיח'.

התופעה הזו קרויה בתורות המורכבות, 'פעולות מאזנות' (Balancing structural tensions in complex systems). הן מהוות תגובת נגד של תתי מערכות - המנסות לשמר מצב קיים - לשינוי שמנסה ליצור גורם אחר במערכת. לכן, הדילמה הבלתי נפתרת של מפקד תהיה תמיד כיצד למקסם את עוצמתו, בלי לעורר מוטיבציית יתר של הגורמים האחרים להתאחד כנגדה.

[ראה מושגים דומים: התנגדות לשינוי ו- פיצוי על סיכון] [לאוסף המאמרים על הממד הסמוי בהתנהלות השלטונית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• ראה מושג דומה: התנגדות לשינוי;
• ראה מושג דומה: פיצוי על סיכון;
• לאוסף המאמרים על הממד הסמוי בהתנהלות השלטונית;
• לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר';
• להרחבת המושג: 'פעולה מתחת לרדאר', לחצו כאן;
• להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן;
• להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן;
• להרחבת המושג: 'שיתוף פעולה', לחצו כאן;
• להרחבת המושג: 'סביבה משימתית', לחצו כאן;
• להרחבת המושג: 'התנגדות לשינוי', לחצו כאן;
• לקובץ המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן;
• להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן;
• לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן;
• להרחבת המושג: 'השפעה', לחצו כאן;
• להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן;
• להרחבת המושג: 'סביבה משימתית', לחצו כאן;
• לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן;
• להרחבת המושג: 'הצלחת יתר', לחצו כאן;
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.

מקורות והעשרה

• סנג'י פיטר (1998), הארגון הלומד, תל אביב: מטר.
• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2013), תב"צים, תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה, גלילות: המרכז למחקר של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל.
• פנחס יחזקאלי (2016), פעולה מתחת לרדאר, ייצור ידע, 10/10/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התנגדות לשינוי: תגובת הנגד של מערכות, ייצור ידע, 15/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סביבה משימתית של ארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הצלחת יתר - כשדוחפים לפה יותר ממה שניתן ללעוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• יחזקאלי פנחס (2013), מוחמד מורסי והפעולות המאזנות.
• יחזקאלי פנחס (2013), "הממזרים שינו את השיטה...". האמנם?
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הממד הסמוי בפעילות השלטונית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 18/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על אסטרטגיית העשייה מתחת לרדאר, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• הבלוג של פרופ' יצחק אדיג'ס (3/5/2013): Tody que es demasyadu no valle
• קלטסקי אנטולי (2014), גם ב-1914 חשבו שהקפיטליזם 
חיסל את המלחמות הגדולות, דה מרקר, 30/6/14.
• הנה דוגמה, ל'פעולות מאזנות': האסיר, אהוד אולמרט, מצא פרצה, ודרכה הפך את מתחם הכליאה שלו לפרלמנט חברים... הפרה גסה מחייבת תגובות מאזנות, והריהן לפניכם... אבל, עד שהם יקבלו החלטה ויעגנו אותה בחוק ובנוהל, המאסר יסתיים: אפרת פורשר (2016), ארדן פועל לשינוי נוהלי שב"ס בעקבות ביקורי 37 עורכי דין אצל אולמרט, ישראל היום, 5/6/16.
• אסף אוני (2017), פרשנות: גל הפליטים של 2015 - הקיץ ששינה את אירופה, גלובס, 16/10/17.
• אמיר אטינגר (2023), המהפכה המשפטית של יריב לוין: פסקת התגברות וביטול עילת הסבירות, ישראל היום, 4/1/23.
• רדיו דרום (2023), תיקון של עשרות שנים במערכת המשפט: היוזמה של יריב לוין מקובלת בכל מקום בעולם, 5/1/23.
• חדשות סרוגים (2023), יאיר לפיד מעריך: זו השנה בה יערכו הבחירות הבאות, 5/1/23.
• נדב שרגאי (2023), מהפכות גדולות עושים ברוב גדול, ישראל היום, 6/1/23.
• נועם (דבול) דביר ואמיר אטינגר (2023), השקעה לשווא? רפורמת לימודי הרוח בוטלה, ישראל היום, 6/1/23, ע' 07.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.