פנחס יחזקאלי: פרדוקס השליטה – המבקש סדר מקבל רק סדר לכאורה

תקציר: פרדוקס השליטה (The Paradox of control) או אשליית השליטה, משמעה, שככל שננסה לפקח באופן הדוק יותר על מערכת מורכבת, החל מרמה מסוימת, תלך אי הוודאות ותגדל, ושליטתנו עליו תקטן בהתאמה. לכן, מי שמבקש סדר מקבל סדר לכאורה; רק מי שמאמץ את האקראיות יכול להשיג מידה אמיתית של סדר ושליטה.

[בתמונה: פרדוקס השליטה - ככל שתנסה להגדיל את שליטתך על מערכת מורכבת, החל מרמה מסויימת, תלך שליטתך ותפחת... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

עודכן ב- 21 בינואר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

שמעון (מוני) פנאן (11 במאי 1946 - 19 באוקטובר 2009) היה מנהל קבוצת מכבי תל אביב בכדורסל בשנים 1992–2008. במשך שנים נחשב פנאן לאחד מסמלי הקבוצה. הוא הקדיש זמן ומשאבים רבים, לדאגה וטיפול בצרכיהם של השחקנים ומתן יחס אישי ומשפחתי לכל אחד מהם, מעבר למקובל בקבוצות מקצועניות אחרות. בשל כך היה לדמות נערצת על ידי שחקני הקבוצה לדורותיהם. כמו כן, היה מזוהה עם המחאות החוזרות ונשנות של אנשי מכבי תל אביב כלפי שופטי ליגת העל כאשר פסקו נגד הקבוצה.

במקביל, ניהל פנאן 'בנק השקעות' פרטי: כ- 200 מקורבים השקיעו מיליונים כל אחד בבנק של פנאן, ושבתוכם יתכן והיו מאמנים, עיתונאי ספורט ושופטי ספורט, שגם הפקידו כסף, וגם שימשו כבלם שהגן על התהליך מחשיפה... בחוגים הללו שמו הלך לפניו כאדם אמין, שודע ללהטט בשווקי ההון ולהפיק עבורם, תמיד, רווחי עתק... עד שהכל קרס ופנאן התאבד [להרחבה בנושא הבנק של מוני פנאן, לחצו כאן].

ובאמת, אנשי השווקים הפיננסיים, סוחרים ומשקיעים, מאמינים לעתים קרובות - או גורמים לאחרים להאמין - שהם יכולים לחזות ולשלוט בתנועות השווקים הפיננסיים על ידי מעקב צמוד אחר נתונים, ניתוח תרשימים ושימוש במודלים מורכבים. אולם במציאות, השווקים הפיננסיים מושפעים ממספר רב של גורמים בלתי צפויים, וניסיונות להפעיל יותר מדי שליטה עלולים להוביל להפסדים כספיים. משקיעים מצליחים מכירים לעתים קרובות בתפקיד של אקראיות וחוסר ודאות, תוך שהם מאמצים גישה מותאמת ומגוונת יותר.

[בכרזה: מה למדנו מפרשת מוני פנאן? הצילום המקורי נוצר הועלה לויקיפדיה ואושר לשימוש על ידי אילן קוסטיקה מוויקיפדיה העברית. הכרזה: ייצור ידע]

'פרדוקס השליטה' מהו? המשגה

שליטה (Control) היא הפעלת עוצמה כדי להכתיב לגורמים אחרים את התנהגותם, ולפקח עליהם. הגדרת המושג שליטה דומה מאוד להגדרת המושג עוצמה: היכולת של גורם במערכת מורכבת, לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם רצונם שונה ואפילו אם הדבר מנוגד לאינטרסים שלהם.

פרדוקס השליטה (The Paradox of control) או אשליית השליטה, משמעה, שככל שננסה לפקח באופן הדוק יותר על מערכת מורכבת - למשל, ארגון - החל מרמה מסוימת, תלך אי הוודאות ותגדל, ושליטתנו עליו תקטן בהתאמה (Capra, 2002, ע' 104; רזי ויחזקאלי, 2013).

[בתמונה - פרדוקס השליטה: ככל שתנסה להגדיל את שליטתך על מערכת מורכבת, החל מרמה מסוימת, תלך שליטתך ותפחת! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[בתמונה: פרדוקס השליטה: ככל שתנסה להגדיל את שליטתך על מערכת מורכבת, החל מרמה מסויימת, תלך שליטתך ותפחת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

'פרדוקס השליטה' בא לידי ביטוי בתחומים רבים בחיינו:

בריאות: אנשי מקצוע בתחום הבריאות עשויים לפעמים להאמין שיש להם שליטה מלאה על תוצאות המטופלים על ידי הקפדה על פרוטוקולים ותוכניות טיפול. אולם, תגובות המטופלים לטיפולים יכולות להיות מושפעות מגורמים שונים בלתי צפויים, ותוצאות הבריאות כפופות לרוב לאי ודאות אינהרנטית. אימוץ האקראיות הזו עשוי להוביל לאסטרטגיות בריאות יעילות וגמישות יותר.

ניהול פרוייקטים: מנהלי פרויקטים עשויים להאמין שתכנון מפורט וניהול מיקרו יבטיחו את הצלחת הפרויקט. אבל, למרות תכנון קפדני, אירועים בלתי צפויים, עיכובים ונסיבות משתנות עלולים לשבש את הפרויקט. הכרה באי הוודאות הטבועה והסתגלות לשינויים מובילה לרוב לניהול פרויקטים טוב יותר.

אקולוגיה וניהול סביבתי: מאמצים לשלוט במערכות אקולוגיות ובסביבות טבעיות כדי לשמור על איזון ספציפי או למנוע אסונות עשויים לכלול התערבויות קפדניות. אולם, מערכות אקולוגיות מורכבות מושפעות ממשתנים רבים הקשורים זה בזה, וניסיונות לשלוט בהיבט אחד עלולים להוביל לתוצאות לא רצויות. אימוץ השונות הטבעית ואפשרות אסטרטגיות ניהול אדפטיביות יכול להוביל לתוצאות בנות קיימא יותר.

טכנולוגיית מידע: מומחי IT עשויים להאמין שיישום אמצעי אבטחה קפדניים וכלי ניטור ימנעו את כל איומי הסייבר. אולם, איומי סייבר מתפתחים כל הזמן, וייתכן שהסתמכות רק על אמצעי בקרה לא מספיקה. אימוץ הרעיון שאבטחה מושלמת אינה ניתנת להשגה והתמקדות בחוסן ובתגובה מהירה לאירועים היא חיונית בנוף המשתנה ללא הרף של אבטחת סייבר.

דוגמאות אלו מדגישות כי במערכות מורכבות, אשליית השליטה עלולה להוביל לתחושת ביטחון כוזבת, ואימוץ האקראיות ואי הוודאות המובנה היא חיונית להשגת סדר ושליטה אמיתיים.

פרדוקס השליטה (The Paradox of control) או אשליית השליטה, משמעה, שככל שננסה לפקח באופן הדוק יותר על מערכת מורכבת, החל מרמה מסוימת, תלך אי הוודאות ותגדל, ושליטתנו עליו תקטן בהתאמה. לכן, מי שמבקש סדר מקבל סדר לכאורה; רק מי שמאמץ את האקראיות יכול להשיג מידה אמיתית של סדר ושליטה.

[ככל שתנסה להגדיל את שליטתך על מערכת מורכבת, החל מרמה מסויימת, תלך שליטתך ותפחת! בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

ריכוזיות-יתר אינה תרופה

ריכוזיות-יתר איננה תרופה להתמודדות עם אי הוודאות. 'ארגון חי' חייב לחדש את עצמו ולהשתנות מתוכו. אין אפשרות לפקח עליו כמו על מכונה, כי פעולות אלה מבטלות את חיותו.

הרעיון הזה מפותח ע"י האנליסט, ניקולס נסים טאלב, בספרו משנת 2012: ANTIFRAGILE, שתורגם לעברית ב- 2014 בהוצאת דביר תחת השם אנטי שביר – איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים (ראו תמונת כריכה משמאל).

טאלב טען כי מי שמבקש סדר מקבל סדר לכאורה; רק מי שמאמץ את האקראיות יכול להשיג מידה אמתית של סדר ושליטה (טאלב, 2014, ע' 29).

"אנטי שביר" ("Antifragile") מוגדר כ"דבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק" (טאלב, 2014, ע' 74). טאלב מדגיש כי אנטי שבירות איננה הסתגלות. האחרונה, משמעה התאמה למציאות משתנה; בעוד אנטי שבירות יוצרת פיצוי יתר לשינוי. טאלב מביא לדוגמה את ההידרה המיתולוגית, שבכל פעם שהיו כורתים אחד מראשיה, שניים אחרים צמחו במקומו, ועל כן, היא אהבה להינזק. מושג זה בא למשל לידי ביטוי באמירה "מה שלא הורג מחשל". לפיכך, לחצים (במידה) הם גורם חיובי למערכת מורכבת. שכן, מערכות מורכבות נחלשות ואפילו מתות כששוללים מהן גורמי לחץ (טאלב, 2014, ע' 27).

[בתמונה: ספרו של נסים ניקולס טאלב: "אנטי שביר. איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים", שראה אור בהוצאת דביר, ב- 2012. אנחנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[בתמונה: 'ארגון חי' חייב לחדש את עצמו ולהשתנות מתוכו, כמו ההידרה המיתולוגית - שבכל פעם שהיו כורתים אחד מראשיה, שניים אחרים צמחו במקומו, ועל כן, היא אהבה להינזק... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי SilviaP לאתר Pixabay]

'פרדוקס השליטה' בכתבי הפילוסוף הגרמני, הרטמוט רוסה

הפילוסוף הגרמני בין זמננו, הרטמוט רוסה (Hartmut Rosa; 2013, 2019, 2020; ראו תמונה למטה) מתייחס אף הוא ל'פרדוקס השליטה':

אנו מפתחים אפשרויות להעריך את החיים, ולמצות את מקורות הטבע טוב יותר, מתוך שאיפה להגדיל את השליטה שלנו בטבע, בסובב אותנו ובחיינו; אנו מפתחים כלים להעברת אנשים ומידע מהירים יותר ולטווחים גדולים יותר; . ההשלכות הן, שהחברה המודרנית מונעת ע"י הרצון להרחיב את האפשרויות של מה שזמין (available) שניתן להשגה (attainable ) ונגיש (accessible) ולשלוט בעולם.

בד בבד עם הרצון להרחיב את שליטתנו, גוברת תחושת חוסר השליטה; ונוצר פרדוקס: שככל שאנחנו שמנסים לשלוט יותר, חוסר השליטה ואי הוודאות רק גדלים, מה שמוביל לחרדה, תסכול, כעס וניכור שבאים לידי ביטוי באגרסיביות כלפי הסובב אותנו (בפוליטיקה, למשל).

הפרדוקס הזה קרוי פרדוקס השליטה (The Paradox of control) או אשליית השליטה: ככל שננסה לפקח באופן הדוק יותר על מערכת מורכבת - למשל, ארגון - החל מרמה מסוימת, תלך אי הוודאות ותגדל, ושליטתנו עליו תקטן בהתאמה (Capra, 2002, ע' 104; רזי ויחזקאלי, 2013).

רוסה המחיש זאת במשל על מעלה המדרגות היורדות: אנו נמצאים על פני מדרגות נעות יורדות, ורצים נגד הכיוון למעלה, כדי לא ליפול...