תקציר: קבלת החלטות (Decision-making) היא תהליך קוגניטיבי של בחירה מבין מספר אפשרויות. זוהי פעולה יום יומית בסיסית לחיות ובני אדם כאחד, שחשיבותה עצומה, ותוצאותיה מתגלות רק בדיעבד, בעתיד! מכאן, שבתהליך קבלת ההחלטות מובנה מרכיב גדול וקריטי של אי וודאות! מכאן, שלמרות המומחים והדיסציפלינות הרבות שמתפתחות בתחום זה, זהו בעצם הימור!

[תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי NATO Training Mission-Afghanistan לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 24 באפריל 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

קבלת החלטות מהי?

קבלת החלטות (Decision-making) היא תהליך קוגניטיבי של בחירה מבין מספר אפשרויות.

זוהי פעולה יום יומית בסיסית לחיות ובני אדם כאחד, שחשיבותה עצומה, ותוצאותיה מתגלות רק בדיעבד, בעתיד!

מכאן, שבתהליך קבלת ההחלטות מובנה מרכיב גדול וקריטי של אי וודאות! מכאן, שלמרות המומחים והדיסציפלינות הרבות שמתפתחות בתחום זה, זהו בעצם הימור!

כדי להקטין את מרווח אי וודאות (להקטין את אלמנט ההימור בהחלטה) חייב תהליך אפקטיבי של קבלת החלטות לכלול את כל זוויות המבט של הבעיה; ולתת מספר דרכי פעולה המבוססות על ידע שונה דיסציפלינות שונות ודרכי חשיבה שונות.

[להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

דוגמה מצוינת של קבלת החלטות באי וודאות, נותן אלעד סקר, לשעבר מפקד יחידת חילוץ ערבה תיכונה וכיום יועץ אסטרטגי ומרצה מבוקש, בסרטון קצר על קבלת החלטות. אוקטובר 2017:

[לסרטון של אלעד סקר, לחצו כאן]

שבעת שלבי ההחלטה של אדיג'ס

מומחה הארגון, פרופ' יצחק אדיג'ס (ראו תמונה משמאל), מגדיר שבעה שלבים מומלצים בתהליך קבלת ההחלטות (Adizes, 2019):

1. הקפאת מצב (Defreeze): לעצור ולהירגע, כדי שניתן יהיה להתמקד במשימה שלפנינו.
2. צבירת מידע (Accumulate): איסוף המידע הרלוונטי להחלטה שתתקבל וחיבורו יחד.
3. חיפוש כיוון (Deliberate): ניתוח המידע שנצבר וזיהוי דפוסים בתוכו.
4. דגירה (Incubation): הצעד שבו מקבל ההחלטות מרחיק את עצמו מהמידע, כדי לתפוס את התמונה הגדולה יותר, ולקבל הארה.
5. התאמות (Accommodation): פה מתעוררות שאלות, ספקות וחילוקי דעות.
6. סיום (Finalization): קבלת החלטה סופית.
7. חיזוק (Reinforcement): בקשת משוב לגבי טיב ההחלטה וקבלתו.

[מקור תמונתו של פרופ' יצחק אדיג'ס משמאל: פייסבוק]

אין מומחים לעתיד

מרכיב אי וודאות בין הגורמים המשפיעים בקבלת החלטות, יהיה בדרך כלל, גדול בהרבה מאלה הנשלטים על ידינו. לכן, קבלת החלטות שעניינן בעתיד היא תמיד סוג של הימור. לכן, גם אין "מומחים לעתיד"!

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

יוצאת מן הכלל בעניין זה היא תורת העתידנות, המתפתחת כמדע העושה שימוש בתורות מתקדמות לאיתור דפוסים במערכות מורכבות, שסביר שיתרחשו גם בעתיד.

טאלב מדגיש כי יש לנו נטייה טבעית להקשיב למומחים ולתחזיותיהם, אפילו בתחומים שכנראה אין בהם מומחים (טאלב, 2009, ע' 257); ולעתיד אין מומחים: "בדברים שזזים... לרוב אין מומחים... דברים שזזים לרוב מועדים לתוצאות בלתי צפויות (תב"צים) או בכינוי שהוא הדביק להם, ל"ברבורים שחורים" (טאלב, 2009, עמ' 206-205).

בשל אי וודאות - והיעדר קשר ישיר בין סיבה לתוצאה - קובע טאלב, "אתם עשויים לדעת על התוצאה האמתית הרבה יותר מהמומחה... "ישנם כמה מקצועות שבהם אתם יודעים יותר מהמומחים, אנשים שאבוי, אתם משלמים בעבור דעותיהם, במקום שהם ישלמו לכם שתקשיבו להם"... מומחים לעתיד - מדגיש טאלב - הם הדבר הקרוב ביותר לתרמית! (טאלב, 2009, ע' 204).

[להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ברבור שחור', לחצו כאן]

על מנת להבין זאת, די לשמוע מה אמרו המומחים לפני ההתנתקות מרצועת עזה בקיץ 2005:

.

כאשר התחזיות נכשלות, טוען טאלב, הסטטיסטיקאים "מרכזים מאמצים בבניית מודלים מתוחכמים יותר, מבלי להתייחס ליכולת המודלים האלה לנבא בדיוק רב יותר נתונים מציאותיים" (טאלב, 2009, ע' 216).

גם האלוף גרשון הכהן מזהיר אותנו בספרו "מה לאומי בביטחון הלאומי" מפני המומחים לעתיד. הוא מצטט את דברי ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, אשר קבע כי "המומחים מומחים למה שקרה ולא למה שיקרה", וכי אם המומחה קובע בניגוד לחזונות של המנהיג ולדרכו, עליו פשוט להחליף אותו! המומחים לא סייעו לו בשעותיו הקשות. הם הזהירו אותו מפני הכרזה על קום המדינה, הן לגבי המאזן הדמוגרפי, לפיו, הרוב הערבי יבלע את היהודי; והן לגבי סיכויי ההצלחה של הכוח העברי לעמוד מול צבאות ערב (הכהן, 2014, עמ' 62-60).

ספר אחר, שנותן לנו אינדיקציה טובה מה שווים מומחים לעתיד הוא ספרם של קריסטופר סרף וויקטור נבסקי: "דבר המומחים", שראה אור באנגלית ב- 1984 ותורגם לעברית ב- 2009 (ראו תמונת כריכה משמאל).

הספר מביא אלפי דוגמאות מביכות של תחזיות מומחים שלא התממשו בתחומים שונים של חיינו. על פי הכותבים, זהו "אוסף של קביעות נחרצות, מהימנות ומוטעות לחלוטין"...

לדברי המחברים, התוצאה מלמדת כי המומחים למיניהם טעו ותמיד יטעו לגבי כל דבר ועניין, שמתחת, מעבר וגם כל פני השמש. בכל הנוגע לזמן, חלל, איכויות, הנאות, שעשועים, בידור, התמורות והתהפוכות בחיים, לגבי סקס, ההבדלים בין המינים, גזעי אדם, נושאי סביבה, פוליטיקה, כלכלה, המעצמות, משפט, פשע, חינוך, אמנויות, תקשורת, ספורט, טכנולוגיה, היסטוריה, מדע. הם אפילו טועים לגבי עצמם...

 

ולמרות זאת ניתן להפחית את אי הוודאות בעבודת תכנון נכונה:

הקפדה על משתתפים ממגוון דיסציפלינות ועידוד חילוקי דעות

מגוון היא תכונה חשובה בתהליכי קבלת החלטות: ככל שהדיון כולל מגוון של אנשים ממגוון דיסציפלינות שונות, וככל שמועלות נקודות מבט שונות בדיון על ההחלטה, כך גדל הסיכוי להחלטות נכונות (הרפורד, 2015, ע' 67).

[להעמקה בנושא המושג 'מגוון', לחצו כאן]

התבססות על איתור דפוסים / תבניות...

"תבנית" או "דפוס" ("Pattern") היא מבנה כמעט קבוע החוזר ונשנה ב- מערכות מורכבות. כיוון שכך, היכולת לאתר דפוסים חוזרים במערכות מורכבות משיבה לנו את יכולת ה- חיזוי, שנלקחה מאיתנו בעולם מורכב ודינמי, המשתנה במהירות. זאת כיוון שהדינאמיות המואצת אינה מסיטה את מהימנות הדפוסים, שחוזרים על עצמם שוב ושוב (פסיג, 2010, ע' 20). פסיג מדגיש כי "זיק הגאונות הראשוני שבו מתגלה התבנית הנסתרת לעיני החוקר הוא עניין של אמנות, ואין תחליף לאומנות זו. גם אין כללים מי אמון לקלוע טוב יותר למטרה בעת ניתוח הנתונים, ולזהות מיניה וביה את ההיגיון הפנימי שממנו אפשר לגזור את התבנית" (פסיג, 2008, ע' 92).

[להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: חיזוי - ניבוי, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

נספח: פרופ' יוסי יסעור, בטד רופין, על החלטות פאסיביות והחלטות אקטיביות:

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הברבור השחור, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), חיזוי - ניבוי, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 26/5/18.
• יחזקאלי פנחס (2015), ההצלחה איננה מה שאנחנו אלה מה שקורה לנו...
• אלעד רזניק (2016), יוזמת השלום הצרפתית ותהליכי קבלת החלטות, 2/6/16.
• הכהן גרשון (2014), מה לאומי בביטחון הלאומי, בן שמן: מודן ומשרד הביטחון.
• ויקיפדיה: הערך "קבלת החלטות".
• טאלב, ניסים ניקולאס (2009), הברבור השחור - השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים. אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן.
• פסיג דוד (2008), צופן העתיד, מבחן העתיד של ישראל, תל אביב: ידיעות אחרונות.
• קריסטופר סרף, ויקטור נבסקי (2009), דבר המומחים. תחזיות שלא בדיוק התגשמו, בנימינה: גלורי.
• שימו לב: גם כשמשקיעים אנרגיה במעקב אחר ביצוע החלטות, פחות מחמישים אחוז מבוצעים. כשלא משקיעים, רובן המכריע של ההחלטות אינו מבוצע! מירב ארלוזרוב (2016), ממשלת נתניהו: האגדה - והמספרים המפתיעים, דה מרקר, 9/6/16.
• פנחס יחזקאלי, מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• Ichak Adizes (2019), It Is Time for Feminine Energy, Dr. Ichak Adizes, 13/12/19.