יחזקאלי ואונגר משיח: קליקה – קבוצה לא פורמלית בארגון

תקציר: קליקה (Clique) היא קבוצה לא פורמלית בארגון (group): תת מערכת בתוך ארגון (שניים או יותר אנשים המקיימים אינטראקציה חברתית); חבריה חולקים מטרה משותפת ומקיימים תלות הדדית ביניהם. הם תופסים את עצמם כקבוצה ונתפסים כך על ידי אחרים. זהו סוג של מבנה ארגוני, לא פורמלי; תת מערכת המהווה רשת שלמה (משמע, רשת שקשרי הגומלין שלה מלאים) או רשת כמעט שלמה, בתוך מערכת אם...

[התמונה המקורית היא חופשית, והועלתה על ידי Glenn Stark לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים על 'קליקות והשלכותיהן', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ניתוח רשתות ארגוניות במוסדות חינוך, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'הארגון הבלתי פורמלי', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 10 בינואר 2021

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

* * *

קליקה (Clique) היא קבוצה (group) לא פורמלית, שנוצרת בהתארגנות עצמית בארגון: תת מערכת בתוך ארגון - המורכבת משניים או מיותר אנשים - המקיימים אינטראקציה חברתית); חבריה חולקים מטרה משותפת ומקיימים תלות הדדית ביניהם. הם תופסים את עצמם כקבוצה ונתפסים כך על ידי אחרים (בר חיים, 1994, ע' 9).

הקליקה מהווה רשת שלמה. משמע, רשת שקשרי הגומלין שלה מלאים) או רשת כמעט שלמה, בתוך מערכת אם.

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'רשת שלמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מערכת אם', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Cristiano Betta לאתר flickr]

קליקה היא הביטוי הרשתי של מאבקי עוצמה בארגון, או בשמה הניהולי: הפוליטיקה הארגונית: התארגנויות מקומיות שמטרתן לאחד עוצמה כנגד יריבים:

קליקה נוצרת בתוך מערכת מורכבת בהתארגנות עצמית. היא מאופיינת בשיתוף פעולה פנימי, אך בסגירות כלפי חוץ. על כן, מכוון שיתוף פעולה זה, פעמים רבות, נגד מטרות המערכת. לכן, קליקות מהוות חסם בפני אופטימיזציה ארגונית. אנו נוטים לזהות קליקות בעיקר בארגונים, אולם, הן קיימות בכל מערכת מורכבת.

התוצר של הקליקה היא קנוניות ארגוניות; שפועלות ליצירת מהפכי עוצמה בארגונים.

[להרחבה על קבוצות בארגון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'קנוניה ארגונית', לחצו כאן]

[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']

'קליקות פתוחות' ו'קליקות סגורות'

ניתן להפריד קליקות לשני סוגים עיקריים: קליקות פתוחות, וקליקות סגורות:

קליקה פתוחה היא קליקה שמקיימת קשרי גומלין בין חבריה לסביבה שבה היא פועלת ומחליפה איתם חומר, אנרגיה ומידע, אבל שהקשרים בין חבריה עשירים והדוקים הרבה יותר מאשר קשריה עם החוץ (ראו את תרשים הרשת למטה).
לעומת זאת, קליקה סגורה מנותקת מסביבתה. אין מעבר של חומר, אנרגיה ומידע בינה לבין הסביבה שבתוכה היא מתפקדת. התרשים למטה ממחיש קבוצה, המורכבת משתי שתי קליקות סגורות, שאינן מתקשרות האחת עם רעותה. לכן, מכונות קליקות סגורות גם בשמות: 'ממגורות' (סילוס); ו'תאי הד'.

[להרחבה בנושא 'קליקה פתוחה' ו'קליקה סגורה', לחצו כאן]

שבירה ונטרול של קליקות

כיוון שקליקות נוצרות בהתארגנות עצמית, הן קשות מאוד לשבירה ולנטרול. שתי דוגמאות הפוכות לכך מתחום הביטחון הלאומי הם שלטון הברזל של סטלין בברית המועצות מחד גיסא והאימפריה הרומית מאידך גיסא:

יוזף סטאלין הנהיג שלטון ברזל בברית המועצות ושלט בה שלטון יחיד חסר מעצורים מ- 1928 ועד 1953. הצלחתו נובעת בעיקר מיכולתו לפרק את הקליקות ולמנוע התארגנות עצמית, שיכולה להבשיל לכדי מרי. במערכת הדיכוי - שכל פעם בחרה בקמפיין חדש על מגזר, שהיה נתון למעצרים, לעינויים ולמשפטי ראווה - שמטרתה הייתה, לא רק להטיל אימה על החברה, כי אם להפוך אותה למסה היולית של פרטים, אשר אינם מתקשרים זה עם זה, ואשר נטולים כל תחושה של סולידריות. כך נבלמה כל התנגדות פוטנציאלית עוד לפני היותה באיבה. לכן, סטלין מעולם לא נאלץ להתמודד עם התנגדות ראויה לשמה (לוטוואק, 2002, ע' 116).
האימפריה הרומית התמודדה עם בעיית הקליקות בדרך הפוכה של שילוב והטמעה: גם לאחר כיבוש אכזרי, היא הצליחה לגייס לענייניה את האליטות המקומיות מכל התרבויות והגזעים. בתמורה לנאמנות, נפתחו בפני בניהם של האליטות כל סוגי הקריירה: לא נחסמה דרכם לשום משרה שלטונית, כולל כס הקיסר עצמו. כך, כל מחוז שולב בהצלחה וסיפק כוח אדם ומשאבים לצורך הכיבוש הבא. באופן כזה לא נוצרו בדרך כלל קליקות של התנגדות ומרי, והאמפריה הרומית רשמה הישג כביר בדברי הימים לגבי אורך מחזור ההתפשטות והדעיכה הממושך שלה! (לוטוואק, 2002, עמ' 111-110).