פנחס יחזקאלי: רגשנות – הפילטר שדרכו אנו רואים את המציאות

תקציר: רגשנות (Dispositional Affect) היא סוג של פילטר שדרכו אנו רואים את המציאות. ניתן לצפות לתגובה שונה, לפי הנטייה של אדם לראות דברים באופן רגשי, חיובי או שלילי: אנשים עם נטייה לרגשנות חיובית (Positive Affectivity - PA) מעריכים ומפרשים דברים דרך "משקפיים ורודים"; בעוד שאנשים עם נטייה לרגשנות שלילית (Negative Affectivity - NA) רואים דברים דרך "משקפיים שחורים"...

[בתמונה: רגשנות - הפילטר שדרכו אנו רואים את המציאות... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Petras Gagilas לאתר flickr][בתמונה: רגשנות - הפילטר שדרכו אנו רואים את המציאות... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Petras Gagilas לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על רגש – ככוח מניע ומשתק, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הבדלים אינדיבידואליים, לחצו כאן]

עודכן ב- 23 בינואר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

רגשנות (Dispositional Affect) היא סוג של פילטר שדרכו אנו רואים את המציאות. ניתן לצפות לתגובה שונה, לפי הנטייה של אדם לראות דברים באופן רגשי, חיובי או שלילי:
  • אנשים עם נטייה לרגשנות חיובית (Positive Affectivity - PA) מעריכים ומפרשים דברים דרך "משקפיים ורודים";
  • בעוד שאנשים עם נטייה לרגשנות שלילית (Negative Affectivity - NA) רואים דברים דרך "משקפיים שחורים".

רגשנות שלילית ורגשנות חיובית הם שני מושגים נפרדים שאינם על אותו קו רצף (Staw,Bell & Clausen, 1986):

.

רגשנות (Dispositional Affect) היא סוג של פילטר שדרכו אנו רואים את המציאות. ניתן לצפות לתגובה שונה, לפי הנטייה של אדם לראות דברים באופן רגשי, חיובי או שלילי: אנשים עם נטייה לרגשנות חיובית (Positive Affectivity - PA) מעריכים ומפרשים דברים דרך "משקפיים ורודים"; בעוד שאנשים עם נטייה לרגשנות שלילית (Negative Affectivity - NA) רואים דברים דרך "משקפיים שחורים"...

רגשנות חיובית (Positive Affectivity - PA):

  • מתארת את הנטייה של בני אדם להיות שמחים ואנרגטיים, ולחוות מצבי רוח טובים ופעילים.
  • בני אדם בעלי רמה גבוהה של רגשנות חיובית, נוטים להביע רגשות חיוביים ופעילים (כגון התלהבות או התרגשות) במגוון רחב של סיטואציות (למשל: "היא תמיד מלאה אנרגיה, עליזה ואופטימית"...).
  • בני אדם בעלי רמה נמוכה של רגשנות חיובית, נוטים להיות בעלי "אנרגיה נמוכה", ולהביע רגשות עצבות, אדישות ועייפות (למשל: "הוא כל הזמן עייף, עצוב, ומדוכא"...).

רגשנות שלילית (Negative Affectivity - NA):

  • מתארת את הנטייה של בני אדם להיות מדוכדכים ומודאגים, לשאת השקפה שלילית על עצמם לאורך זמן ומעבר למצבים שונים.
  • בני אדם בעלי רמה גבוהה של רגשנות שלילית נוטים להביע כעס, רוגז, פחד ועצבנות (למשל: "הוא תמיד עצבני, חרד ומתוח").
  • רמות נמוכות של רגשנות שלילית נתפסות כתכונות חיוביות, משום שהן מתארות בני אדם הנוטים להיות רגועים, שלווים ונינוחים.[בתרשים: שני המושגים - רגשנות חיובית ורגשנות שלילית - הם שני מושגים נפרדים שאינם נמצאים על אותו קו רצף... הכרזה: ייצור ידע]

[בתרשים: שני המושגים - רגשנות חיובית ורגשנות שלילית - הם שני מושגים נפרדים שאינם נמצאים על אותו קו רצף... הכרזה: ייצור ידע]

המודל של ווטסון וטלגן (Watson and Tellegen) לניתוח ולסיווג רגשנות

(Watson & Tellegen, 1985)
  • לכל אדם ישנה רמה מסוימת, הן של רגשנות חיובית והן של רגשנות שלילית.
  • כזכור ובניגוד לאינטואיציה, רגשנות חיובית אינה מייצגת את ההפך מ רגשנות שלילית, אלא היבט נפרד ממנה.
  • יש להתייחס לארבעת הרבעונים על פי שני צירים המגדירים את המידה שבה לאדם יש רגשנות חיובית ורגשנות שלילית.
שני הממדים הללו של רגשנות הם דו קוטביים, ומתארים תכונות נפרדות ובלתי תלויות של בני אדם, כך שלכל אדם ניתן לתת ציון לגבי מידת רגשנות החיובית שלו ומידת הרגשנות השלילית שלו:

[בתרשים: המודל של ווטסון וטלגן (Watson and Tellegen) לניתוח ולסיווג רגשנות... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתרשים: המודל של ווטסון וטלגן (Watson and Tellegen) לניתוח ולסיווג רגשנות... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתרשים: רגשנות חיובית רבה במודל של ווטסון וטלגן (Watson and Tellegen) לניתוח ולסיווג רגשנות... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתרשים: רגשנות חיובית רבה במודל של ווטסון וטלגן (Watson and Tellegen) לניתוח ולסיווג רגשנות... התמונה היא נחלת הכלל]

רגשנות מהווה בעצם שילוב של נעימות ומעורבות:

[בתרשים: רגשנות מהווה בעצם שילוב של נעימות ומעורבות במודל של ווטסון וטלגן (Watson and Tellegen) לניתוח ולסיווג רגשנות... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתרשים: רגשנות מהווה בעצם שילוב של נעימות ומעורבות במודל של ווטסון וטלגן (Watson and Tellegen) לניתוח ולסיווג רגשנות... התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על רגש – ככוח מניע ומשתק, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הבדלים אינדיבידואליים, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

  • Greenberg Jerald & Baron Robert A. (2008), Behavior in Organizations, 9ed. ch.3, pp. 132-166.
  • Barry M. Staw, Nancy E. Bell and John A. Clausen (1986), The Dispositional Approach To Job Attitudes: A Lifetime Longitudinal Test, Administrative Science Quarterly, Vol. 31, No. 1 (Mar.), pp. 56-77ץ
  • Watson, D, & Tellegen, A. (1985). Toward a consensual structure of mood. Psychological Bulletin, 98, 219-23.