יחזקאלי ואונגר-משיח: רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות

תקציר: רשת (Network; ראו תרשים למטה) היא מערכת של גורמים / צמתים המחוברים ביניהם בקשרי גומלין (, Links or Interconnectivities). דרך הקישורים ניתן להעביר חומר, אנרגיה ומידע. היא כלי ביטוי המאפשר להגדיר את מהות קשרי הגומלין ואופיים, ביחסים שבין מרכיבי המערכת. רשתות משמשות לתיאור של מערכות שונות כדי לפשט ולהסביר אותן. רשת המתארת מערכת מורכבת, קרויה: 'רשת מורכבת'.

[מקור מפת הרשת: American college football network]

[לאוסף המאמרים על רשתות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות ארגוניות באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

דף זה עודכן ב- 21 בדצמבר 2020

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

* * *

רשת (Network; ראו תרשים למעלה) היא מערכת של גורמים / צמתים המחוברים ביניהם בקשרי גומלין (Links or nterconnectivities). דרך הקישורים ניתן להעביר חומר, אנרגיה ומידע. היא כלי ביטוי המאפשר להגדיר את מהות קשרי הגומלין ואופיים, ביחסים שבין מרכיבי המערכת.

רשתות משמשות לתיאור של מערכות שונות כדי לפשט ולהסביר אותן. רשת המתארת מערכת מורכבת, קרויה: 'רשת מורכבת'.

הרשת מאפשרת לנו לארגן מורכבות (Complexity) במעין סדר מסוים, ולהבין אותה. כך למשל, המעקב אחר קשרי הגומלין ברשת חברתית מאפשרים להבין, כיצד חברים של חברים שלנו יכולים להפעיל תגובות שרשרת שחוזרות אלינו בסופו של דבר, כמו גלים מארצות רחוקות המתנפצים אל חופינו (אפקט הפרפר) (כריסטאקיס ופאולר, 2011, ע' 16).

[להרחבת המושג: 'קשרי גומלין', לחצו כאן][להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן][להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן]

[מכור הכרזה: 'ייצור ידע']

הרשת מתארת את תכונות המערכת המתוארת כתלויות בקשרי הגומלין שבין מרכיביה, ובדינמיקה שביניהם. לא מדובר פה במבנה הפורמלי או הלא פורמלי בלבד של מערכת, אלא ביכולת להעלות כל סיפור - שיש בו שולח ומקבל - דרך קשרי הגומלין למבנה של רשת (ה"סיפור" החשוב ביותר לענייננו הוא סך הפעילויות המתבצעות בארגון – המתוכננות (למשל נהלים) ואלו שמתבצעות בפועל. אז, "קופצים לעין" דברים שקודם קשה היה לראותם. כמו כן, ניתן לפתור בעיות רבות בעזרת הבנת תכונות הרשת וחוקיה.

תיאור מערכת כרשת מאפשר להבין את קשרי הגומלין שבין תתי המערכות השונות. האלמנטים ברשת קרויים "צמתים". ככל שיש יותר צמתים ברשת ויותר קשרים ביניהם, כך הרשת מורכבת יותר.

ניתן להפוך מבנים ותהליכים להצגה ויזואלית כרשת. למשל, מבנה ופעילויות בארגון, קשרים בין אנשים, בין תוכנות, בין פרוטאינים ועוד. אולם, רשת של הארגון (המושפעת מהמבנה – הפורמלי והלא-פורמלי – והתקשורת הפנימית בתוכו) תיראה שונה מהמבנה ההיררכי שלו, כי היא תשקף גם חלוקת עצמה לא פורמאלית (המתורגמת לקשרי גומלין.

תיאוריות ומערכות ממוחשבות רבות מנסות לתאר ולחזות תפקוד והתפתחות של מערכות בסביבה דינאמית, באמצעות רשתות. אלה נמצאות בכל מקום בתחומי החיים. על ידי שימוש בהן ניתן להבין מהו המבנה של המערכות, מהם צורכיהן וליבתן. בעזרתן ניתן להציג רשת של מערכת מורכבת (Complex System) ואת קשרי הגומלין המתקיימים בה.

[Valdis Krebs: Managing Core Competencies of the Corporation]

[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']

רשתות חסרות סקאלה

אלה רשתות שמתפתחות ומשתנות ללא הפסקה, והן עצמאיות בהתנהגותן. התפתחותן נובעת מקשרי גומלין, הנוצרים בין הסוכנים (הצמתים), והמידע שעובר או נוצר כתוצאה מקשרים אלו (התפתחות סוכנים וצמתים חדשים וביטול של אחרים). ברשתות חסרות סקאלה, קשרי הגומלין מחולקים בצורה לא מאוזנת בין הסוכנים ברשת. מעט מאד צמתים ברשת הינם בעלי עשרות רבות של קשרים שחורגת מה"סקאלה" שאנו מצפים (רכזות). שאר הצמתים ברשת מאופיינים במספר מועט של קשרים (התפלגות בעלת "זנב ארוך", שאינה גאוסיינית. רשתות אלו מכונות, כאמור, "רשתות חסרות סקאלה" (“Scale Free Networks”), כאשר ה- "Degree " הינו המדד לתארו מספר קשרים היוצאים ונכנסים לכל צומת.

רשתות אקראיות

ברשתות אלה, קשרי הגומלין מפוזרים באופן אקראי בין סוכני הרשת. סטיות משמעותיות מהממוצע הן נדירות במיוחד. רשת אקראית היא עמידה במיוחד, היות שגם אם תיפגע צומת, ישנן דרכים חלופיות להמשך קיומה של הרשת (קישור חלופי המאפשר הגעה מכל צומת ברשת לכל צומת אחרת). ברשת כזו ניתן לתאר את מספר הקישורים לכל צומת בעזרת התפלגות פואסונית. כלומר, להרבה צמתים מספר קישורים כמו הממוצע, ולאט לאט יורדים מספר הקישורים עד איפוסם (כאמור- אין סטיות חריגות).

רשתות חסרות סקאלה לא יכולות להיות אקראיות!

[בתמונה: גם זו רשת... התמונה באדיבות האתר: crazyfacts. שם הצלם אינו מוזכר]

קיימים ארבעה מצבים בסיסיים ברשתות

(ראו את האיור למטה)

רשת מקוטעת (נתקים ברשת) (Fragmented Network): היעדר קשרי גומלין בין שני גורמים או יותר ברשת. זהו אחד מארבעת מצבי היסוד של רשת. שלושת המצבים האחרים הם: צוואר בקבוק; רשת שלמה; ורכזת (יחזקאלי, 2014).
צוואר בקבוק או מתווך (Bottleneck, Mediator): גורם במבנה ארגוני או בתהליכי עבודה, המהווה מעין 'סתימה בצנרת' המונע אופטימיזציה של הרשת, שיש 'לפתוח אותה'. זהו חסם ברשת, הממוקם בתפקיד מפתח, שמאפשר לו לצבור עוצמה באמצעות הגבלת הגישה לגורמי מפתח בארגון, ומאפשר קשר בין שתי הקבוצות רק דרכו (יחזקאלי, 2014).
רכזת(Hub): היא ריכוז של עוצמה בידי גורם אחד ברשת. עוצמה זו באה לידי ביטוי בכמות רבה של קשרי גומלין הנכנסים לאותו גורם ברשת. קיומן של רכזות ברשת נובע מתכונתה הטבעית להתמרכז בדרך של התארגנות עצמית. בארגונים נוצרות רכזות באופן מלאכותי באמצעות הענקת סמכות ואחריות לבעלי תפקידים (יחזקאלי, 2014; לוטוואק, 2002, עמ' 110).
רשת מלאה / שלמה (Full network‏): רשת שבה כל קשרי הגומלין קיימים. משמע, כמות קשרי הגומלין בה שווה ל- ( N ( n-1. בארגונים קטנים, העובדה שכולם מחוברים לכולם הופכת את הארגון לאג'ילי, ומגדילה את "המערכת החיסונית" שלו. בארגונים גדולים מצב כזה הוא תאורטי בלבד, כיוון שכמות גדולה של קשרים תגרום לארגון להתבדר, ותדרדר אותו לכאוס. על כן, מה שחשוב בארגונים אלה איננו שכל קשרי הגומלין האפשריים יהיו קיימים, אלא רק אלה, שחשובים להשגת אפקטיביות (יחזקאלי, 2014).

[להרחבת המושג: 'צוואר בקבוק', לחצו כאן][להרחבת המושג: 'רשת שלמה', לחצו כאן][להרחבת המושג: 'רשת מקוטעת', לחצו כאן][להרחבה בנושא: 'רכזת', לחצו כאן]

פגיעות של רשתות:

ככל שהרשת מבוזרת יותר היא פגיעה פחות (ברבאשי, 2004, ע' 19). על כן, רשת הדייגים שמימין היא הפחות פגיעה, והרשת משמאל התלויה ברכזת בודדת, היא בעלת הסיכונים הגבוהים ביותר לקריסה:

ניתן לזהות את רמת הפגיעות בקלות גם ברשתות של ארגונים:

רשתות מבנה ורשתות תהליך:

רשת מבנה: זו הרשת הפשוטה יותר. היא כוללת את קשרי ההיררכיה הקיימים; את קשרי העבודה הקיימים ואת הקשרים החסרים על מנת שתהיה אפקטיבית יותר.
רשת תהליך: זו הרשת המורכבת יותר. היא כוללת קלט (Input); פלט (Output) ומימד דינאמי של זמן.

הטופולוגיה של הרשת

"טופולוגיה של רשת" היא התכונות הבסיסיות והמהותיות המאפיינות את יצירתן של רשתות ואת פעולותיהן. הכרת הטופולוגיה של הרשת מאפשרת לפענח אותה, ולאבחן את חוזקותיה ואת נקודות התורפה שלה:

כל מרכיב ברשת מחובר בקשרים לצמתים אחרים (מינימום שניים). למספר החיבורים השפעה על גמישותה של הרשת. ככל שאלו רבים יותר עמידותה של הרשת גדולה יותר.
בקשרי גומלין שבין מרכיבי הרשת זורם מידע.
כל מרכיב ברשת משמש כזרז בהעברת המידע לצומת אחר. על כן, רשתות מתאפיינות ב"תגובת שרשרת", העוברת בין מרכיבי הרשת דרך קשרי הגומלין (כריסטאקיס ופאולר, 2011, ע' 19).
ככל ש"נשחק" עם הרשת ונטה את מרכיביה לכיוונים שונים, לכל אחד ממרכיביה יישאר אותו מעמד יחסי לעומת מרכיבי הרשת האחרים (כריסטאקיס ופאולר, 2011, ע' 23).
הרשת נוטה להציב את המרכיבים בעלי מספר קשרי הגומלין הגבוה ביותר במרכז הרשת, ואילו את אלה שיש להם מעט קשרי גומלין בקצוות (כריסטאקיס ופאולר, 2011, ע' 23)
רשתות הן דינמיות, ומרכיביהן נוטים לחבור למרכיבים אחרים הדומים להם. תכונה זו קרויה ברשתות אנושיות בשם "הומופיליה" - אהבת הדומה. משמע, מרכיבי הרשת מחפשים לחבור לאותם מרכיבים ששותפים לאינטרסים שלהם, להיסטוריה שלהם ולחלומותיהם (כריסטאקיס ופאולר, 2011, ע' 23). זו הסיבה למשל שניסיונות לפיזור אוכלוסייה אינם עולים יפה, ושבני אדם בעלי מאפיינים דומים נוטים להתגורר באותה סביבה.

[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות של חברת Innovisor]

היבט נוסף של הדינמיות הוא שללא התערבות חיצונית, רשתות תיטנה להתקבץ ל"רכזות" (ראה דף נפרד בנושא: רכזת). אלה מרכזי העצמה של הרשת. הצד השני של המטבע הוא, שככל שהרשת ריכוזית יותר היא פגיעה יותר, שכן, "הקרסת" הרכזות עלולה לפגוע באופן מהותי בפעולת הרשת.
מיקומו של מרכיב מסוים ברשת משפיע עליו. משמע, הרשת מעצבת במידה רבה את גורלו של כל אחד ממרכיביה. כך למשל, מיקומנו ברשת החברתית משפיע עלינו בתחומים רבים של חיינו, והגורמים שאליהם אנו מחוברים משפיעים על יכולתנו להצליח(כריסטאקיס ופאולר, 2011, ע' 27).
מרכיבים ברשת נוטים להשפיע זה על זה מחד גיסא ולחקות זה את זה (משמע, להיות מושפעים זה מזה) מאידך גיסא (כריסטאקיס ופאולר, 2011, ע' 29).
למבנה של רשת יש השפעה על האפקטיביות שלה. כך למשל ברשת אנושית, למעשן המוקף לא מעשנים יש סיכוי גדול בהרבה להיגמל מעישון מאשר לכזה המוקף במעשנים (כריסטאקיס ופאולר, 2011, ע' 30).

[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות של חברת Innovisor]

לרשת חיים משלה: יכולים להיות לה תכונות ותפקידים שאינם בטווח הנראות של מרכיביה כבודדים, לא כל שכן בשליטתם. הדרך הטובה ביותר להבין רבות מהדוגמאות היא להתעלם מהרצון וההכרה של המרכיבים, ולהתייחס אליהם כאל "סוכנים חסרי דעת" (כריסטאקיס ופאולר, 2011, ע' 31). אפשר להבין את התכונות הללו רק אם חוקרים קבוצות שלמות ולא פרטים. לדוגמה: פקקי תנועה; מנוסות בהלה של אנשים או חיות וכדומה. כך לדוגמה מצאו חוקרים שהגלים של אנשים באצטדיוני כדור רגל - שקמים, מניפים את ידיהם ומתיישבים - נעים בדרך כלל בכיוון השעון, ותמיד בקצב של עשרים מושבים בשנייה. מודלים מתמטיים של להקות ציפ]ורים, דגים או נחילי חרקים שנעים יחד מוכיחים כי לא דבר יחידי מפעיל את תנועתה של הקבוצה, אלא בכל קבוצה יש מעין אינטליגנציה קולקטיבית, שעוסזרת לחבריה לברוח מטורפים או להרתיע אותם. התנהגות זו אינה מתקיימת בכל אחד מחברי הקבוצה, אבל מאפיינת אותה כמכלול של יחידים. כל אחת מהציפורים תורמת מעט משלה, והבחירה הקולקטיבית של הלהקה טובה יותר מהחלטה של ציפור בודדת (ראה בהקשר זה את הערך: חוכמת ההמונים. בדומה, גם רשתות חברתיות אנושיות מצייתות לחוקים משלהן, חוקים שנפרדים מן הפרטים שיוצרים אותן, ויש להן תכונות מתפתחות. משמע, מאפיינים חדשים של שלם נובעים מתוך הפעולות ההדדיות והקשרים בין חלקיו. כך, ערך השלם עולה - או יורד - על/מ סכום מרכיביו (כריסטאקיס ופאולר, 2011, ע' 32).

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

טופולוגיה של רשת מסוימת - אותו דפוס קשרים המחבר בין מרכיביה - מלמדת אותנו לגבי אופיה ותכונותיה. כך למשל, טופולוגיה של רשת ארגון תלמד אותנו כיצד אותו ארגון בנוי, כיצד הוא מתנהל (סגנון הניהול שלו) וכיצד הוא מתנהג (מהי תרבותו הארגונית) - והכל, לפי האופן שבו קשרי גומלין "משחקים" בין מרכיבי הרשת.

אחת המשמעויות של תכונות הרשת, היא היותה פועלת לעתים אף בניגוד לאינטרסים ולרצונות הפרטניים של חלק ממרכיביה. רשת אנושית למשל היא מעין "סופר אורגניזם": מעין יצור על אנושי, הצומח ומתפתח כל העת, שנעים בתוכו תכנים שונים ומגוונים, והוא בעל מבנה ותפקיד משלו (כריסטאקיס ופאולר, 2011, ע' 11).